"האובססיה של נשים לנעליים שלהן לא החלה בתקופה ההיפר־צרכנית הנוכחית. למעשה, סינדרלה ביטאה היטב את היחס של נשים וגברים לנעליים הנשיות: הנסיך פירש את הנעל שמצא כסממן לעידון ולנשיות, כל התכונות שחיפש בכלה" - זוהי גישתה של שרון בירקמן. לפני כשש שנים כחובבת נעליים מושבעת היא פתחה את הבלוג "נעלולה", מתוך מחשבה שנעליים, הן פריט הלבוש הגנדרני ביותר שנשים בכל מידת מכנסיים יכולות ללבוש. ביום יום היא בעלת חברת ייצוא ועוסקת בייעוץ שיווקי לעסקים. באופן כמעט פרדוקסלי, מפעילה בירקמן גם את דף הפייסבוק הפופולרי "האישה שהפסיקה לקנות", המונה למעלה מששת אלפים עוקבים, ומטרתה להפסיק לקנות סתם, אלא לקנות חכם.
למה נשים אוהבות כל כך לקנות נעליים?
"זה מתחיל בביולוגיה: בכל קנייה של פריט הלבשה נפלט במוח דופמין, מוליך עצבי שאחראי, בין היתר, גם על תחושת ההנאה, והתחושה ממכרת (היא עוברת, אגב, ברגע התשלום). ואם זה לא מספיק, רכישת נעליים מפעילה במוח את המרכז שאחראי לאוספים. נעליים נתפסות אצלנו כפריט אספנות לכל דבר, גם אם איננו מודעות לכך. בנוסף, יש ברכישת נעליים, במיוחד עם עקבים, תחושה של עוצמה כמו בעולם החי, אנחנו מקשרים גובה לכוח, וכך, ככל שהעקב גבוה יותר והנועלת גבוהה יותר, כך היא מרגישה שהיא מעניקה לעצמה יותר כוח. זה גם מחמיא יותר לגוף".
בירקמן מוסיפה כי ההנאה מקניית נעליים אינה פרופורציונלית לתועלת שאנחנו עשויות להפיק מהן - מדובר בשילוב קטלני בין תחושת הנאה עמוקה לרוח התקופה שמכתיבה צרכנות מוגברת, וקניות לא מתוך צורך אלא כי החנויות מלאות דברים יפים וזולים. "אם לפני 30 שנה הגעת לחנות כדי לרכוש זוג נעליים בשל בלאי של זוג קודם, היום את מגיעה כדי להתחדש ולהתפנק, אולי לפצות את עצמך. בעבר בחרנו בזוג פרקטי ולא בכזה שיהיה קשה להתאזן עליו, והלכנו בנעליים הפוטנציאליות כה וכה בחנות עד שהשתכנענו בכדאיות הרכישה. היום רכישות נעשות בהינף כרטיס אשראי וללא בדיקה מעמיקה. אנחנו מגיעות לחנות, מודדות ברפרוף כשכף הרגל אינה נמצאת במצב של מאמץ, הנחוץ לבדיקה ראויה של נעליים, ויוצאות 'מחודשות'".
הבעיה היא לא רק הקנייה החפוזה, אלא גם איכות הנעליים המוצעות.
"נכון. רוב הנעליים של היום מיוצרות בזול, בדרך כלל במזרח. מידות הרוחב אחידות למדי וצרות, והחומרים אינם מותאמים לתנאי הנעילה של הנועלת. נעליים שמשווקות בישראל יכולות להיות משווקות באותה מידה בכל מדינה אחרת, קרה או חמה, ובלבד שנמצא המשווק שהזמין אותן כמוצר מוגמר מאותו מפעל".
מסתבר שנעל לא מתאימה זה הרבה יותר מנוחות. יש לכך השלכות בריאות משמעותיות. "מכיוון שאנחנו מושפעים יותר מתמיד ממה שמכתיבים האופנה והירחונים, בחירת הנעל נעשית בדרך כלל על פי הטעם האישי והלחץ החברתי", אומר ד"ר צבי גורן, מומחה בכירורגיה אורתופדית ורפואת ספורט, מנהל פורום אורתופדיה כללית ורפואת ספורט באתר zap doctors. "רכישה לא נכונה של נעל, שמתחשבת רק ביופי ולא בנוחות, עלולה להשליך על הבריאות". נעל נוחה, מסביר ד"ר גורן, זוהי נעל שלא לוחצת על אף נקודה בכף הרגל או בקרסול אך מחזיקה היטב את כף הרגל. היא צריכה להיות מספיק גמישה ולא קשיחה מדי, בעלת סוליה שתבלום את זעזועי ההליכה ומשקל הגוף, שתתמוך בעיקר בקשת האורכית של כף הרגל, שתהיה מספיק אוורירית כדי לא לגרום להזעת יתר, ובקיצור - כל התכונות שאפשר למצוא ברוב נעלי הספורט הממותגות שיש היום בשוק. הבעיה היא שאנשים לא הולכים בנעלי ספורט למקומות שבהם הם רוצים להיראות אלגנטיים ויש מעט מאוד נעליים אופנתיות שעונות על כל הדרישות. אבל בואו נהיה ריאליים – נשים לא תוותרנה על נעליים אלגנטיות ובהרבה מקרים גם לא על עקבים – מטעמי ייצוגיות או נמיכות קומה. "אני ממליץ לנצל את הרגעים שבהם אפשר להיות יותר ספורטיביים כמו בנהיגה, בבית, בקניות בסופר, ביציאה עם הילדים, ולהסתובב ככל האפשר בנעליים נוחות ומתאימות", אומר ד"ר גורן. "כפי שאמרתי - הכי זמינות הן נעלי הספורט".
איך יודעים איזו מידת נעליים נכונה לנו?
"מידה נכונה תקבע החזקה טובה של כף הרגל ולא תגרום ללחץ מיותר, ומצד שני, לא תגרום לכף הרגל 'לטייל' בתוך הנעל". ¥
יש לי 74 זוגות נעליים!
שרית שמש (48) מרמת אביב, נשואה ואם לארבעה, מנהלת תפעול בחברת אנרגיה סולרית "אור הטבע":
"יש לי בין 50 ל־70 זוגות שהצטברו אצלי במשך 20 שנה. הנעליים מונחות בתוך ארון נעליים, ואת חלקן אני שומרת עם כיסוי הבד שלהן. פעם בשנה אני עושה סדר בארון ומעבירה הלאה את מה שאני לא משתמשת בו יותר.
"בדרך כלל הנעליים שלי יותר אלגנטיות אבל גם במחלקת הספורט יש נציגות יפה. אני קונה גם פירמות אבל ממש לא בגלל הנוחות - עובדה שיש לי נעליים שיושבות חודשים ואפילו שנים מבלי שאנעל אותן. לאחרונה התחלתי לרכוש נעליים אונליין, משהו שבעבר לא עשיתי. למשל, באתר הבטוח של ניין ווסט, כשאני יודעת בוודאות את המידה, וגם באתרים ישראליים חדשים כמו shoeshu.co.il.
"עם נעלי עקב יש לי יחסי אהבה־שנאה - אי־אפשר איתן, ואי־אפשר בלעדיהן, ויש כמובן זוגות נעליים שלא מתאימות לי כלל. איך זה קרה? הסתנוורתי מהיופי שלהן והתפתיתי לקנות. היצר גבר עליי. בכלל, ברוב המקרים אני קונה בעיקר לפי היופי וכמה אוכל להשתמש בהן - כמה זה יתאים לי לבגדים, לאירועים וכו'. אבל גם הנוחות חשובה לי".
האישה שלא קונה מיותר
יעל שטיינברג (40), ממודיעין, נשואה ואם לשלושה, מעצבת פנים ומרצה בתחום:
"יש לי למעלה מ־40 זוגות שמתאימים לי בהחלט. אני לא צוברת נעליים. אני קונה בכל רגע נתון ונפטרת מאלה שהתבלו בינתיים. יש לי ארון נעליים אבל הוא לא מספיק גדול, אז הנעליים מחולקות בין כמה ארונות, ובמגירה מתחת למיטה אני שמה את מה שלא מתאים לעונה - מגפיים בקיץ וסנדלים בחורף. אני קונה נעליים לא יקרות ולכן לא מפריע לי לזרוק אותן כשהן במצב בלוי. מצד שני, נעליים במצב טוב שיש להן בעיה קלה - אני אקח לסנדלר. מבחינת הסגנון: יש לי יותר נעליים אלגנטיות, אבל נעלי הספורט שלי עלו בערך כמו עשרה זוגות נעליים אלגנטיות. מאז ומתמיד דאגתי לנעול נעליים נוחות.
"אני לא קונה פירמות יקרות מלבד נעלי הספורט. אני מעצבת בעיסוקי, ולכן יש לי את הטאץ' והביטחון לקנות נעליים מדליקות גם בחנויות המוניות, ולהתאים אותן בשילוב מעניין של צבע וסגנון. ולא, אני לא אקנה נעל לא נוחה.
"אני הכי נמוכה במשפחה שלי, לכן בעבר תמיד תמיד נעלתי נעלי עקב. בישלתי בנעלי עקב. טיילתי בנעלי עקב. בתחום שבו אני עובדת יש רוב גברי (קבלנים, מנהלי עבודה, חשמלאים, אינסטלטורים וכו'), כאישה יחידה בסיורים בשטח או בפגישות עבודה מרובות משתתפים, אני מרגישה שהגובה שמוסיף לי העקב עוזר לי לדבר איתם בגובה העיניים (תרתי משמע) ולשדר יותר סמכותיות.
"אני תמיד־תמיד מודדת ומחפשת נעליים בצבע מעניין ושונה, מקפידה לא לקנות שני זוגות מאותו הצבע ולעולם לא אקנה נעליים באינטרנט.
"הבת שלי, בת 12, כמעט במידה שלי. אז בחורף האחרון כשיצא לי פעם ראשונה לקנות זוג מגפיים יפים אבל קצת לוחצים, החלטתי לנעול אותם פעם־פעמיים ואם לא מתאים להעביר אותם אליה.
"בעלי זורם איתי בנושא הנעליים וכל עוד אני נראית בהן יפה - אין לו בעיה. כשאני קונה נעל שמוצאת חן בעיניו הוא מעודד אותי לחזור ולקנות בכל הצבעים. היו פעם נעליים מאוד מוזרות שגרמו לו להרים גבה, אז השתדלתי לנעול אותן לעבודה ולא בבילויים משותפים איתו. אני, מצידי, דואגת שהסטודנטים שלי לא יראו אותי באותו אאוטפיט ובאותן נעליים, או שאני פשוט רושמת ביומן מה לבשתי ואילו נעליים נעלתי, כדי לא לחזור על עצמי".
