העובדים מצאו שער נעול: מפעל ארדונן במעלות נסגר
אחרי 32 שנה מונתה כונסת לחברה, לבקשת בנק הפועלים • עובד: "החניה הייתה ריקה לגמרי, חשבתי שטעיתי וזה יום שבת"
כשעובדי מפעל ארדונן, באזור התעשייה מעלות־תרשיחא, הגיעו אתמול לעבודה, הם נדהמו לגלות שער נעול ושומרים. מתברר שמפעל ארדונן תעשיות זיווד אלקטרוני, המבצע כבר 32 שנה עבודות פח למערכות אלקטרוניות, נקלע לקשיים ופנה לכינוס נכסים.
אתמול ביקש בנק הפועלים למנות כונסת למפעל, בהסכמת החברה. לפי הבקשה, חובות החברה מגיעים ל־7.5 מיליון שקל – 3.5 מיליון שקל לבנק ו־4 מיליון לספקים. בבקשה נטען, באמצעות עו"ד מור נרדיה, כי החברה מעסיקה 38 עובדים, נשלטת בידי מירקין אחזקות, ועם לקוחותיה נמנים תעשייה אווירית, אבקו שילוב ועוד, אבל "בשנים האחרונות פעילותה הפסדית והיא במצוקת מזומנים, ובעל השליטה הודיע לבנק שלא תוכל להמשיך את פעילותה, ובכוונתו לסגור את שעריה". בית המשפט קיבל את בקשת הבנק, ועו"ד דורית לוי־טילר מונתה ככונסת למפעל.
וואליד קאדי מחורפיש, מנהל מחלקה במפעל ואב ל־4, היה אתמול המום. "לא ידעתי שהולכים לסגור", אמר ל"ידיעות אחרונות". "היו שמועות על קשיים, אבל עד כדי כך? לכולנו מאוד קשה עכשיו. מצב התעסוקה בצפון גרוע, ומפעלים לא נפתחים, אלא רק נסגרים. עד שאני אמצא עבודה, ועד שאקבל תנאים ועד שאכיר חברים חדשים – זה לא הולך להיות קל".
גם מנהל הרכש במפעל, דני יקוטי (34) ממושב דלתון, נשמע אתמול מופתע ומודאג. "החניה הייתה ריקה לגמרי, וחשבתי שטעיתי וזה יום שבת. הרגשתי מועקה אדירה. זה כאב עצום לראות שהכל שומם כל כך. זה בית שני. אני פה 11 שנה, שליש מחיי, מאז שסיימתי לימודי הנדסאי תוכנה. התעסוקה בגליל קשה, ההיצע ירוד. נקלענו לכדור שלג מתגלגל, החובות לספקים התעצמו, אבל עדיין לא תיארנו לעצמנו שהכל יקרה כל כך מהר, וכעת כולנו עצובים ואובדי עצות. אף אחד לא יודע מה יהיה איתנו".
ורחמי ברמן מכרמיאל, מנהל שרשרת ההספקות, אמר: "לבוא ולראות את השער סגור זה מדכא. עכשיו אנחנו מחכים לראות מי נשאר, מי הולך. האווירה קשה, וחוסר הוודאות משפיע על כולם. המפעל עובד עם שורה של חברות, אבל התחרות בשוק גדולה וגם ההאטה נותנת את אותותיה. לצערי זה ממש לא המפעל האחרון שייסגר".
מעיריית מעלות נמסר שרק אתמול נודע להם על סגירת המפעל, ומתקיים בירור מול בעלי המפעל על המצב.

