נסיך מצרים

לגמרי במקרה, בלי תכנון מיוחד וגם בלי שאף אחד יזכור, יצא שפסטיבל העוד שמתקיים בימים אלה, יערוך את קונצרט המחווה לענק הזמר והמלחין האגדי פריד אל־אטרש, ב־19.11, ביום השנה לביקורו ההיסטורי של הנשיא סאדאת. אצלנו לא יקיימו טקסים ובמצרים יקפידו להתעלם. סאדאת, למי שהספיק לשכוח, בא לירושלים "לשבור את המחסום הפסיכולוגי" לפני 38 שנים. ההסכמים נחתמו על מדשאת הבית הלבן, התקוות הרקיעו לשמיים, ומאז השתרר השלום הקר.

פריד אל־אטרש מת בחטף לפני 41 שנים אבל זכרו אצלנו לא נמחק. עובדה: כל הכרטיסים לקונצרט בחמישי הקרוב, נחטפו ואזלו.

13 נגנים, ערבים־מוסלמים ונוצרים וזמר־פייטן יהודי, אברהם כהן, מתכנסים לחזרות בקונסרבטוריון הצנוע בכפר עיבלין. התזמורת גוררת כיסאות פלסטיק לבנים, מתיישבים לכוון את הכלים והשיחה מתנהלת באמצעות צלילים, תווים, בהקשה על כלי מיתר והעוד המיתולוגי שעליו פורט המנצח, פרופסור ואיש אשכולות מוזיקלי מרתק, תייסיר אליאס. דמותו המלנכולית של "הנסיך", אל־אטרש, מרחפת בחלל החדר.

הוא נולד בסווידא שבדרום סוריה, בן למשפחה דרוזית אמידה ומיוחסת שנמלטה למצרים, ניסה את מזלו בתחנות רדיו פיראטיות, במאמץ לא מבוטל הצליח להתקבל לתחנת השידור הממלכתית, אבל גדולי הזמרים – אום כולתום, עבד אל־חלים, עבד אל־ווהאב סירבו לשתף איתו פעולה ודחקו את ה"חוואגה", הזר, מראש הפירמידה. עקשן ונחוש, היוצר הפורה פריד – היחיד במינו – הלחין רק לעצמו ותמיד נחשב בתעשייה המצרית ל"לא משלנו". לא עזר לו שהתאסלם. הרומנים המתוקשרים שניהל עם נארימן מלכת מצרים, עם רקדנית הבטן סאמיה גמאל ועם מאיה קזאבינקה היהודייה, פירנסו את טורי הרכילות אבל דחקו אותו מהפנתיאון הלאומי. לא עשו עליו סרט גם אחרי מותו, ולא הקימו מוזיאון לשימור מורשתו. הוא קנה תהילתו ברחבי העולם הערבי בזכות קולו הרך, שיריו הנוגים על הצימאון לאהבה, והלהיט הנצחי "האביב".

המחווה בפסטיבל העוד

בערב המחווה בבית הקונפדרציה בירושלים ישמיעו מחרוזת של 14 שיריו המפורסמים בקצב הטנגו. חלקם הגדול מוכר אצלנו בקרב חובבי תעשיית הקולנוע של מצרים. 31 סרטי נצח בכיכובו של פריד. בשיא תהילתו הופיע אל־אטרש מדי לילה בשדרת המועדונים של קהיר, בביירות ובסוריה, תמיד רכון על העוד, מלך עד ליום מותו.

המוזיקולוג והמנצח תייסיר אליאס עקף את החרם התרבותי של איגוד האמנים במצרים, כשהוזמן לנגן בבית האופרה היוקרתי של קהיר. החיבור בין ערב המחווה לענק הזמר פריד אל־אטרש לבין יום השנה לביקור סאדאת מרגש אותו. "הייתי אז תלמיד תיכון בשפרעם, צפיתי בטלוויזיה כמו כולם, ומאז אני מתרחק מפוליטיקה. אין מאושר ממני לגלות, שלמרות האירועים הקשים האחרונים והמתיחות בין המגזרים, הקהל שלנו מפגין נאמנות לפסטיבל. עבורי, הדו־קיום הוא עניין טבעי ואני מאמין שכל אלה שקנו כרטיסים מתעקשים להמשיך בשגרה.

"בין רוכשי הכרטיסים זיהינו חובשי כיפות, אשכנזים־סקרנים, קשישים שעלו ממדינות ערביות ובאים אלינו להתרפק על נוסטלגיה, וצעירים שמעניין אותם להתחבר למוזיקה ערבית איכותית".