קבלו כמה שמות נפלאים. פרנץ פושקאש, שנדור קוצ'יש, ננדור הידגקוטי, ומאוחר יותר גם פלוריאן אלברט. בגלל חוסר מזל ונפילה ברגעי האמת, הונגריה מעולם לא זכתה בטורניר גדול והסתפקה רק בשלוש מדליות זהב אולימפיות, למרות שנחשבה על ידי רבים לנבחרת הטובה בעולם בשנות ה־50 ושמרה על חוזקה גם לאחר מכן.

הדברים השתנו בצורה קיצונית בעשורים האחרונים. הנבחרת הידרדרה לאיטה והפכה לאחד השמות הסתמיים של אירופה, כזו שלא תפסיד בעקביות לאנדורה ולליכטנשטיין אבל גם לא תאיים באופן ממשי על כרטיס ליורו או למונדיאל. רק רוח הרפאים של אחת הנבחרות המרגשות בתולדות הכדורגל המשיכה לרחף לצד השחקנים הבינוניים.

אבל אמש, כל אוהד הונגרי חזר לחייך אחרי זמן רב, כאילו העירו אותו משינה ארוכה. השמות אחרים ופחות נוצצים – תאמאש פרישקין, באלאש דז'ודז'אק, גרגו לוברנצ'יץ' – אבל הונגריה שבה למרכז הבמה עם 1:2 על נורווגיה (1:3 בסיכום) וכרטיס לאליפות אירופה. ביורו היא לא שיחקה מאז 1972, והטורניר האחרון הגדול שלה היה מונדיאל 1986. ועכשיו, ההמתנה נגמרה.

שחקן העבר פאל דרדאי היה זה שסחף את הונגריה קדימה כמעט לאורך כל הדרך, אבל לאחר שקבוצתו הרטה ברלין הודיעה בתחילת העונה כי לא תאפשר לו לאמן גם את הנבחרת, המושכות עברו לגרמני ברנד שטורק שסיים את המשימה.

דז'קו וקיאוף במשחק בבוסניה | צילום: אי־פי־איי

הוא היה זקוק לתבלין הווינריות המיוחד כדי לגמור את הסיפור, ומצא אותו כשהחליף את הצוות המקצועי וצירף אליו את חברו הקרוב אנדראס מולר, האיש שזכה במונדיאל וביורו כשחקן.

ממכבי חיפה ליורו

הונגריה הגיעה במצב נהדר לגומלין בבודפשט, אחרי שכבר ניצחה 0:1 בנורווגיה, אבל היא הייתה נחושה להקל על עצמה עוד יותר. וזה קרה בדקה ה־14. פרישקין, החלוץ שכבש פעם אחת ב־11 הופעות ליגה במדי מכבי חיפה ב־2014 והיום מככב בסלובן ברטיסלבה הסלובקית, קיבל כדור ארוך מהמגן השמאלי טאמאש קאדאר ושיגר בעיטה אדירה לחיבורים. בהמשך, אוריאן נילאנד כבש שער עצמי (83), ומרקוס הנריקסן רק צימצם (87).

אי־אפשר עדיין לומר שהונגריה חוזרת לימיה הגדולים. בכל זאת, היא נעזרה מאוד בהגדלת אליפות אירופה כדי להיכנס לטורניר. אין לה שחקנים מהמובילים ביבשת, וביורו עצמו לא יהיה לה פשוט לעבור בשלום את שלב הבתים.

אבל כל הכוכביות האלה לא מעניינות אף אחד בהונגריה. הם שוב שם, במרכז, בלב הבמה. כשהקיץ יחזור, הם יהיו במועדון היוקרתי שאליו לא מצאו את דרכם כבר שנים.

אירלנד מחכה לבוסניה

כמו הונגריה, גם אירלנד השיגה תוצאה מצוינת במשחק החוץ שלה בפלייאוף, 1:1 בבוסניה במשחק שהתקיים תחת ערפל כבד. השער של רובי בריידי נותן למרטין אוניל הרבה מרחב לנשימה, אבל המשחק בדבלין לא עומד להיות טיול עבור האירים.

למי ששכח, כך התחיל הקמפיין עבור בוסניה, ששיחקה בבית 2 עם ישראל: הפסד ביתי לקפריסין, תיקו בוויילס, תיקו ביתי מול בלגיה ואז תבוסה בחיפה. אבל היא ניצחה בחמשת מששת משחקיה האחרונים כדי להשתחל למקום השלישי, מה שמראה שלא קל לשבור אותה.

המאמן האירי אוניל ניסה להיות זהיר לפני המשחק, ואמר: "אני לא חושב שיש לנו יתרון. בוסניה מסוגלת להבקיע. שער החוץ שלנו יכול להימחק תוך דקה. אנחנו לא יכולים לתת להם לתקוף 90 דקות ולהתגונן, זה מתכון לאסון".

אוניל מקבל בחזרה שני שחקנים חשובים שהיו מורחקים מהמשחק הראשון, הבלם ג'ון אושיי והחלוץ ג'ון וולטרס. כשנשאל אם ישתף את רובי קין, שהמשחק מול בוסניה עשוי להיות האחרון שלו מול הקהל הביתי לפני שיפרוש מהנבחרת, אמר אוניל: "בעיה שלו. אני לא אשתף שחקן רק בגלל הסיבה הזו, אלא רק כי יש לו מה שדרוש".

אדין דז'קו הבקיע שבע פעמים בשלב הבתים, והוסיף שער שוויון חשוב במשחק הראשון. הוא יהיה האיש המרכזי של בוסניה גם הערב, בניסיון להמשיך את רצף ההישגים התקדימיים של נבחרתו. בקיץ שעבר היא שיחקה לראשונה במונדיאל, אבל באליפות אירופה היא טרם הופיעה. גם לפני היורו הקודם היא הגיעה לפלייאוף, וגם אז המשחק הראשון בבית לא הלך טוב – 0:0 מול פורטוגל. הבוסנים יקוו מאוד שמה שקרה אז בגומלין לא יחזור הערב, כי פורטוגל ניצחה 2:6.

שחקני ריאל נגד בניטס

ריאל מדריד לחוצה לקראת הקלאסיקו בשבת. ההפסד בסביליה לא עבר בשקט במועדון, וב"מארקה" מדווחים כי המאמן רפא בניטס לא זוכה לתמיכה של הכוכבים שלא מרוצים ממנו.

כריסטיאנו רונאלדו, למשל, לא אוהב את השיטה ההגנתית של הקבוצה, סרחיו ראמוס וחאמס רודריגס כועסים על בניטס שהטיח בהם ביקורת פומבית, טוני קרוס רוצה לחזור לשחק במרכז הקישור ולא לזוז הצידה ודניס צ'רישב מתוסכל מכך שאינו מקבל דקות. וזה עוד לא הכל – ראמוס יצא בפומבי נגד רופא הקבוצה בגלל מכת הפציעות במועדון, והשחקנים תומכים בבלם, אך בניטס מיהר להגן דווקא על הרופא והכעיס אותם.