המשרד להגנת הסביבה הפסיק כמעט לחלוטין לחקור ולתחקר אירועי חומרים מסוכנים - וגורמים ממשלתיים ואזרחיים מזהירים שהמצב הזה עלול להוביל לאסון. על־פי החוק אחריות המשרד היא לטפל בכל תחום החומרים המסוכנים, למעט הטיפול הראשוני באירוע שהועבר לידי רשויות הכיבוי. "מאז שהאחריות למענה ראשוני עברה לכבאות, תשומת הלב שלנו לאירועים כאלה פחתה משמעותית. פעם היו מגיעים לכל אירוע ובאופן טבעי גם מתחקרים אותו והיום זה כבר לא כך. לא צריך להיות גאון כדי לדעת שאם לא נתחקר אירועים כאלה, ייתכן שבעתיד יקרה באותו מקום אירוע חמור יותר", אמר ל"ידיעות אחרונות" גורם במשרד.
לפני שנתיים, בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה שנה קודם לכן, הועברו כל הסמכויות למתן מענה ראשוני לאירועי חומרים מסוכנים מהמשרד להגנת הסביבה למערך הכבאות הארצי. במסגרת ההחלטה נקבע כי הכבאים, שממילא מוזעקים לאירועים חריגים ופרוסים בכל רחבי הארץ בכוחות גדולים יותר, יהיו אלה שיצוידו במערך לזיהוי וניטור חומרים מסוכנים. במקביל נקבע כי אנשי החומרים המסוכנים של המשרד יסייעו וייעצו למערך ההצלה בקבלת החלטות לגבי היקף הסכנה לציבור ולצוותים בשטח. שאר תחומי האחריות, החל במתן היתרים לאחזקת חומרים מסוכנים, הפיקוח עליהם, וכמובן תחקור וחקירת הארועים הללו נשאר בידי המחוזות השונים במשרד - מטה המשרד והמשטרה הירוקה. אלא שבשנים האחרונות, מסתבר, המשרד כמעט אינו מתחקר וחוקר אירועים כאלה.
בדיקת "ידיעות אחרונות" לגבי שורת אירועים שריכזו אנשי עמותת "אזרחים למען הסביבה" באזור חיפה והצפון - שם מתמקדת פעילותם - העלתה תמונה מדאיגה. מתוך 14 אירועים שדווחו על ידי המשרד להגנת הסביבה במסגרת חוק חופש המידע לגבי המחצית הראשונה של שנת 2015, רק באחד בוצעה פעולה אקטיבית של הוצאת צו מינהלי נגד המפעל, כשבשאר האירועים אפילו לא נפתחה חקירה. מהמשרד הסבירו אז כי "חלק מהאירועים לא מקיימים בכלל חשד לביצוע עבירה, לגבי חלק מהאירועים לא היו ראיות מספקות לביסוס בקשה לתיק חקירה". גורמים במשרד אומרים שהמצב אינו שונה במחוזות אחרים. ההתנהלות הזו אגב, חוזרת ומתקיימת באירועים גדולים כבקטנים. אנשי עמותת אזרחים למען הסביבה מצביעים כדוגמה על האסון שכמעט אירע במפעל גדיב, שהוא חלק מתשלובת בתי הזיקוק בחיפה, כשארובת המפעל בערה במשך כ־16 שעות וכמעט וקרסה. גם במקרה הזה לא בוצע לטענתם תחקור מקיף על ידי המשרד והם הופנו לשירותי הכבאות בטענה שהם אלה שמתחקרים את הארוע.
לפני כשנה פנו אנשי "אזרחים למען הסביבה" בנושא למנכ"ל המשרד הקודם דוד לפלר, וטענו כי המשרד אינו מבצע אכיפה כראוי. לפלר דחה את טענותיהם וטען כי תפקידו של המשרד הוא רק לסייע ולייעץ באירועים כאלה. הוא טען שככל שזה נוגע למפרץ חיפה - אליו התייחסה פנייתם - המפעלים הגדולים נדרשים למסור למשרד תחקיר של האירועים, ועל סמך התחקיר המשרד מחליט אם יש לבצע חקירה. "על פי החוק אמורה להיעשות חקירה משמעותית שמטרתה פתיחה בהליך פלילי - ויש לעשותה מיידית עם ביצוע העבירה. יוצא שהמשרד מעלים עין ביודעין מהאירועים הללו, מה שעלול לגבות חיי אדם ואף להוביל לאסון רב נפגעים. זו שערוריה", אומרת ליאורה אמיתי, מנהלת עמותת "אזרחים למען הסביבה". עו"ד ג'מילה הרדל־ואכים, מנהלת המחלקה המשפטית בעמותה, מסבירה כי "המשרד להגנת הסביבה טוען שהחוק כיום לא מתיר לו להתערב מיידית באירועי חומרים מסוכנים, אבל עדיין מעניק לו סמכויות אכיפה מינהלית ופלילית בתחום. מדובר בסתירה, כי המשרד לא יכול לבצע אכיפה אם הוא לא חוקר ואוסף ראיות מיד לאחר האירוע". ליאורה אמיתי מוסיפה: "האסון הסביבתי בנמל טיאנג'ין בסין לפני מספר חודשים גבה את חייהם של למעלה ממאה בני אדם, והוא רלוונטי היום יותר מתמיד למדינת ישראל - גם בנמלים בישראל מאוחסנים מאות אלפי טונות של חומרים מסוכנים ובכל פעם שיש אירוע של דלקה או פיצוץ - המדינה אינה חוקרת ואינה מפקחת. בשורה התחתונה, אין מי ששומר עלינו מפני האסון המתקרב".
תגובת המשרד להגנת הסביבה
"מאז שהטיפול בתגובה הראשונית הועבר למערך כיבוי האש תוגברו תחקירי החומרים המסוכנים במשרד להגנת הסביבה ובשנה האחרונה אף הוקמה יחידת תחקירים שאמונה על בדיקה של אירועים מסוג זה. הלקחים מכל אירוע נלמדים ומוטמעים על מנת למנוע מקרים דומים בעתיד". לגבי האירוע במפעל גדיב: "האירוע תוחקר ונערך שימוע במחוז חיפה של המשרד, בעקבותיו המפעל נדרש ליישם את החלטות התחקירים המקצועיים, ביניהם החלפת מבערים והתקנת מערכות ביטחון חדישות".
