תחילתו של עידן חדש בפסטיגל

אחד מסימני חג החנוכה המתקרב הוא שובו של הפסטיגל, שנפתח אתמול במרכז הקונגרסים בחיפה. כמו בכל שנה, המופע הזה מספק את הסחורה בכל הקשור לקצב וצבעוניות. והשנה הזו צפויה לקהל הפתעה ‑ הפסטיגל כמו המציא עצמו מחדש ומדבר ישירות וברורות אל ילדים והורים כאחד.

המסרים שאותם מבקשים להעביר אלה העומדים מאחורי הפקת המופע גם הם ראויים ביותר. שיר "השיימניג" הוא רק דוגמה אחת לכך: שיר המהווה תמרור אזהרה לכל אלה אשר פוגעים באחרים ברשתות החברתיות מבלי לחשוב על משמעות הדברים. על הבמות ההידרוליות נעים במשך שעתיים עשרות שחקנים, רקדנים ואקרובטים, המפגינים פעלולים ופירוטכניקה עוצרי נשימה ומספקים חוויה משותפת לכל המשפחה.

היי־סקול פסטיגל מחזיר השנה את הכוכבים הגדולים של ילדי ישראל לבית־הספר התיכון ‑ תיכון גל ‑ אשר חרת על דגלו שאיפה למצוינות והישגים גבוהים ובו שתי מגמות מרכזיות: מדעים ואמנויות. המתח הרב שנבנה במהלך המופע בין שתי המגמות מספק קווי עלילה דרמטיים בין התלמידים למורים ובין התלמידים לבין עצמם. השנה עבר הפסטיגל - בהפקתם של מיקי וירון פלד, סולן הפקות בשיתוף יוכלמן־אשר הפקות ובבימויו של חנוך רוזן הבלתי־נגמר - מתיחת פנים קלה. וכך, לא מתקיימת בו יותר תחרות שירים ‑ אשר כעת שזורים במופע באופן הרמוני כחלק בלתי־נפרד מן העלילה.

בשנה שעברה היה זה שיר "הסלפי" שגרם לסוג של סערה בקרב ההורים. השנה נלחמים אמני הפסטיגל בתופעת "השיימינג" בקרב הילדים ובני הנוער עם שיר מיוחד, המגנה את התופעה ואשר נכתב למופע במיוחד על ידי ארקדי דוכין ומיכה שטרית. "לשון רעה, יורקת אש", אומרות מילות השיר המבקשות לבטא את ההשלכות ההרסניות של תופעת "השיימניג", "אתה שורף, אתה כותש, זה כמו אקדח לתוך הלב, יורה מילים, משליט כאב, מילים חצים, מילים נוצות, יכולות ללטף, יכולות לשרוט". ובקיצור ‑ חוויה לא רק מוצלחת אלא חינוכית, לכל המשפחה.

יהודה לוי