שרה מהבטן
רבות הדרכים לאושר. הזמרת והשחקנית דנה עדיני (36) לא תיכננה את זה, אבל מאוד שמחה לגלות שהיא מצפה לתאומים מבן זוגה, המוזיקאי אסף רייז. בחודש שביעי היא מופיעה ומקליטה אלבום עם האקס המיתולוגי, דניאל סלומון, ומדגמנת לנו שמלות היריון. פרויקט אופנה לאמהות שבדרך
אם הייתם אומרים לדנה עדיני לפני שנתיים, שהיא עומדת להיות אמא בשנים הקרובות, היא הייתה פוערת זוג עיניים גדולות ויפות וצוחקת. עכשיו, בגיל 36, היא בחודש שביעי, עם תאומים, מבן זוגה, המתופף ונגן כלי ההקשה אסף רייז, והיא מאושרת. וגם חוששת. "אף פעם לא הייתי בן אדם שממש רוצה ילדים. זה נראה לי רחוק ממני שנות אור, אלפי שנות אור", היא אומרת. "אבל פתאום זה הגיע, בהפתעה, ואמרתי, יאללה, אני הולכת על זה. היה לי גם ברור שאסף יהיה האבא הכי נפלא בעולם".
גם המשפחה שלך הופתעה?
"אמא ואבא שלי היו פשוט בשוק. הם כבר לא ציפו שזה יקרה. הם הבינו שלא צריך ללחוץ עליי להביא ילדים, שאני אעשה את זה מתי שארצה, ועכשיו הם נורא שמחים".
למה ילדים משלך היו רחוקים ממך שנות אור?
"באמת שאין לי מושג, אבל אני כל כך לייט בלומר. בכל דבר. אם זה הגיע, אז כנראה זה הזמן. לא סתם נותנים לך מתנה כזאת".
השעון הביולוגי לא הטריד אותך?
"אני לא חושבת שנכנסתי להיריון מאוחר. מבחינתי אני בת 20 גג. ילדה. חוץ מזה, היום נשים יולדות גם בגיל 45. האפשרויות יותר גדולות. כל אחד והקצב שלו. זה כל כך ענקי מבחינתי כל הדבר הזה, ההיריון והאמהות, שאם אני אתחיל לחשוב על מה שיקרה, אני אכנס לפאניקה. אני פוחדת שאני לא מספיק מתאימה להיות אמא, אבל גם מאמינה שאהיה אמא טובה. אני בטוח אעשה טעויות, כמו כולן, אבל אהיה אמא מוצלחת".
התייעצת עם קרולינה, השותפה שלך לבנות נחמה ואמא טרייה בעצמה?
"היא הייתה מאושרת עד הגג. היא הולכת להיות דודה. היא החברה הכי טובה שלי".
עדיני נולדה באלוני־אבא, אך גדלה בקריית־אונו. כילדה הייתה אתלטית והתחרתה בהתעמלות מכשירים. את שירותה הצבאי עשתה בלהקת חיל הים, ומאז היא מתמקדת בעיקר במוזיקה, כשמאחוריה שני אלבומי סולו ושירה בהרכבים שונים כמו הבנות נחמה ומטרופולין. עד שפגשה את אסף רייז, שמנגן בין השאר עם גבע אלון, בועז בנאי והמג'יקל מיסטרי טור, היו לעדיני כמה אהבות, בהן המוזיקאים תומר יוסף (בלקן ביט בוקס), יונתן לוי (איזבו) ושחם אוחנה, שלו נישאה בסלון ביתם, בנוכחות עד יחיד, כלבם כוש, הקולנוען בן בכר, והאקס המיתולוגי דניאל סלומון.
סלומון, שאחראי ללהיט שלהם "רבות הדרכים", נשאר חבר טוב ושותף מוזיקלי. בימים אלה הם מופיעים יחד על הבמות, והמופע יונצח באלבום. לצורך השלמתו הם מגייסים כספים בימים אלה באמצעות פרויקט מימון בהדסטארט. "דניאל ואני חברים מאוד טובים. מאז שנפרדנו הוא אירח אותי בהופעות מדי פעם", היא מספרת. "לפני כשלוש שנים הופענו בפסטיבל הפסנתר בדואטים של שירי אהבה מכל הזמנים. ההופעה זכתה לביקורות ולביקוש, והחלטנו לרוץ עם זה. משהו בדינמיקה ובחיבור בינינו גרם גם לכתיבת שירים חדשים מצד דניאל".
מה כל כך חזק בקשר שלך עם דניאל לעומת אהבות קודמות?
"אני משערת שבקשר עצמו היה משהו מאוד כן ואמיתי, ולכן הוא היה יכול להמשיך לחברות אמיתית אחרי שהאהבה הרומנטית הסתיימה. בתחושה האישית שלי, דניאל תמיד נשאר המשפחה שלי ואחד החברים הכי טובים שיש לי. אני יכולה לספר לו הכל, ואני גם זקוקה לדעה ולעצה שלו. אני גם מאוד אוהבת את דינה (סנדרסון), בת הזוג שלו".
כמעט כל האהבות שלך הם מוזיקאים.
"כנראה אי־אפשר לברוח מזה. מוזיקה זה כמו לעשות אהבה. ההתאהבות שלי באסף לא נבעה מהעובדה שהוא מוזיקאי, אלא מחברות גדולה. פגשתי אותו כי הוא היה שכן שלי. הוא גם חבר טוב של קרולינה, שהייתה סוג של שדכנית. זה היה תהליך. התאהבתי בלב שלו ופשוט רציתי להיות איתו. לא משנה אם הוא מוזיקאי, נגר או עובד בהיי־טק, אני מתאהבת בלב. אני לא מתאהבת בכל אחד.
"אסף הוא בן אדם מדהים, טוב לב. כנראה באמת עשיתי משהו טוב בגלגול הקודם או בגלגול הזה, כי זכיתי באוצר הזה. אני גם חושבת שהשתניתי עם השנים. אני רוצה את הקשר הזה מאוד. הקשר שלנו הוא משהו חזק, גרעיני".
עדיני, מתברר, בכלל לא רצתה לעסוק במוזיקה. "כמעט כל מה שתיכננתי קרה הפוך, אז אני מעדיפה לא לתכנן", היא אומרת. "כשהייתי ילדה בכלל רציתי להיות שחקנית. הגעתי למבחנים ללהקה צבאית והייתי צריכה לעשות קטע משחק ושיר. כל כך התרגשתי מקטע המשחק, שברגע שהוא נגמר, הרגשתי שכל מה שאני צריכה לעשות הוא לשיר, רק לא לשחק. לשיר זה יותר נעים לי, ולשחק גורם לי פיק ברכיים. לא שיחקתי עד גיל 26, מהפחד. גם היום קשה לי להתמודד עם הלחץ שלפני, לכן תיאטרון לא אעשה כנראה אף פעם. טלוויזיה כן".
ב־2006 הצטרפה לצוות השחקנים של הטלנובלה "השיר שלנו". שנתיים אחר כך כיכבה בסדרה "על קצות האצבעות". בהמשך הפציעה בתפקיד אורח ב"מסודרים" והפתיעה בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים".
גם ארבע שנים אחרי "רוקדים עם כוכבים" יש אנשים שמתפלאים מה עשית שם.
"אני ורסטילית, והחיים דינמיים. הרבה זמן חשבתי שזה העונש שלי, שאני יכולה לעשות המון דברים ושזה מוריד מערכי, אבל במהלך השנים הבנתי שזה לטובתי כי אני יכולה להתפרנס מעוד דברים. בסופו של דבר אני זמרת, מוזיקאית וכותבת שירים. כל פרנסה שמגיעה מכוונה טובה ועוזרת לשלם בסוף החודש את שכר הדירה היא בסדר".
באמת לא היית משנה כלום?
"לא הייתי משנה בחיים שלי שום פיפס, כי אז הם לא היו מובילים אותי לנקודה שבה אני נמצאת. אני גם לא מצטערת על השנתיים שבהן כמעט לא דיברתי עם אבא שלי, אחרי הגירושים של הוריי. ההחלטה שלי להתקשר אליו ולהגיד לו: בוא ניפגש מחר — הייתה שווה הכל. לא בטוח שהיינו מצליחים לדבר לפני כן כמו באותו יום. עובדה שהקשר שלנו מאז נהדר. אנחנו לא שטים סתם בעולם. הכל קורה כי יש סיבה".
איפה תהיי בעוד עשר שנים?
"מי יודע?! אני רק יודעת שאני רוצה להתפרנס בכבוד, שהילדים שלי יהיו מאושרים ובריאים, ושהזוגיות שלי תמשיך להיות מדהימה. הייתי בעיקר רוצה להיות שלווה. אני עובדת על זה, אבל זה לא קל. השדים לא נעלמים עם הגיל, וגם אם הם נעלמים, באים שדים חדשים במקומם. פעם הייתי פוחדת מהכל. לפעמים גם להתאהב זה מפחיד. פעם אמרתי שאני לא רוצה להתאהב יותר, אבל אז הגיע אסף והכל השתנה. אני מודה ליקום על הזכות להגיד שאני שמחה היום, כי היו ימים שבהם הייתי מאוד עצובה. אני בן אדם מאוד טוטאלי. כשאני שמחה, אני הכי שמחה, וכשאני עצובה, אז אני הכי עצובה". •
לפנייה לכתב/ת 
