ירוק בעיניים
מתחת לאלונקה: זינוק בגיוס לתפקידים קרביים ולקצונה ביישובי הפריפריה • המושלים בכיפה: כל עשרת התיכונים הקרביים ביותר — מהזרם הממלכתי־דתי • אחיות לנשק: עלייה משמעותית במספר הנשים ביחידות הלוחמות • מתגייסים: תמונת מצב
בלי הפתעות בצמרת, אבל עם הרבה מסקנות על המגמות המובילות את צה"ל. אגף כוח אדם בצה"ל פירסם אתמול את מדד המתגייסים המשקף באילו ערים ובאילו תיכונים נמצאים הכי הרבה מתגייסים ל"שירות משמעותי", כלומר עם מיצוי גבוה לתפקידי לחימה ולתפקידי קצונה. את הדירוג מובילות הערים מודיעין בגיוס הגברים והוד־השרון, שהובילו את הטבלה גם בעבר.
הדירוג השנתי בוחן את השירות המשמעותי בכל עיר, אך לא בוחן את המועצות האזוריות והמקומיות. יחד עם זאת, עיון ברשימת בתי־הספר המובילים בגיוס משמעותי מגלה כי רובם נמצאים באותן מועצות ומלמדים על חיזוק המגמה שלפיה הפריפריה — ותיכונים דתיים הנמצאים בה בעיקר — מובילה את השירות המשמעותי בצה"ל.
הדירוג מורכב מ-50% לשיעור הגיוס, 25% למיצוי לקצונה ו־25% למיצוי מערך הלחימה. אחרי מודיעין שנמצאת שוב בראש נמצאת גבעת־שמואל שביצעה זינוק של שבעה מקומות. הוד־השרון שומרת על המקום השלישי שבו התייצבה בשנה שעברה. עיר נוספת שבולטת בעשירייה הראשונה היא קריית־אונו שקפצה בתשעה מקומות. בקרב הנשים ששילובן בצבא הפך משמעותי יותר בשנים האחרונות שומרת הוד־השרון על המקום הראשון, אחריה מודיעין וקריית־אונו שמטפסות במעלה המדד, רמת־השרון וגבעתיים. "אני מלא גאווה בנוער שלנו", אמר בתגובה ראש עיריית גבעת־שמואל יוסי ברודני, שציין כי העיר נמצאת גם במקום השני בארץ בשירות מילואים. "אין ספק שהפעילויות והערכים שסופגים בני ובנות הנוער שלנו הן בבית והן במסגרת שלל תכניות ההכנה לצה"ל תורמים רבות". חמש ערים צפוניות ביצעו את העלייה הגדולה ביותר: טירת־כרמל שעלתה מהמקום ה־46 למקום ה־30, עכו שעלתה מהמקום ה־51 למקום ה־36, קריית־שמונה שעלתה 12 מקומות למקום ה־13, דליית אל־כרמל שעלתה 11 מקומות למקום ה־47 ומעלות־תרשיחא שעלתה מהמקום ה־38 למקום ה־28.
גם בקרב הנשים העלייה המשמעותית התרחשה בערים בצפון: עכו (עלייה של 19 מקומות למקום ה־25), נצרת־עילית (עלייה של 14 מקומות למקום ה־16), מגדל־העמק (עלייה של 11 מקומות למקום ה־37), נשר (עלייה של 9 מקומות למקום השמיני) וקריית־ים (עלייה של 9 מקומות למקום ה־23).
ויש גם ירידות בגיוס לשירות משמעותי. הירידות הבולטות הן של יקנעם ב־22 מקומות ושל בית־שאן ב־18 מקומות. תל־אביב נשארת כמעט באותו המקום ויורדת שלב אחד למקום 46. ירושלים נמצאת רק חמישה מקומות מעל נועלת הטבלה בני־ברק.
בחינה של נתוני הגיוס לשירות קרבי על פי תיכונים מגלה עובדה יוצאת דופן: כל עשרת המקומות הראשונים שייכים למגזר הסרוג — ישיבת בני־עקיבא בסוסיא במקום הראשון עם יותר מ־97% גיוס לקרבי, ואחריה עוד תיכונים דתיים מרחבי הארץ. גם חמישה מבין עשרת בתי־הספר המובילים את רשימת התיכונים שבהם נרשמו מאה אחוזי גיוס הם תיכונים ממלכתיים־דתיים. אם מוסיפים לכך את העובדה ש־30% מבה"ד 1, בית־הספר לקצינים, הם חובשי כיפות, וכך גם 40% מהגדוד הקרבי שבתוך בית־הספר לקצינים, הרי שניתן להסיק כי המגמה הזאת נמשכת גם בשירות הקבע.
ואחרי שדורגו הערים צריך לזכור שתמונת הגיוס הכללית היא עגומה: 27% מהבנים אינם מתגייסים לצה"ל, כמחציתם באמצעות פטור "תורתו אומנותו", ו־42% מהבנות לא מתגייסות, מתוכן 83% באמצעות הצהרת דת. זאת אף שברור שרובן הן הצהרות פיקטיביות מאחר שבחמש השנים האחרונות ישנה עלייה של יותר מ־100% במספר הבנות הדתיות הלומדות בבתי־ספר ממלכתיים־דתיים ומתגייסות לצה"ל, שעומד השנה על כאלפיים חיילות. הבשורה המרשימה בגיוס הנוכחי היא העלייה במספר הבנות שבחרו ללכת ליחידות לוחמות: מ־547 לוחמות בשנת 2012, לצפי של 1,785 השנה.
ומה אומרים המתגייסים עצמם? את אנשי העיר מודיעין־מכבים־רעות המיקום בראשות טבלת המתגייסים לא מפתיע. "אני לא מכיר אחד שלא רוצה להתגייס לצה"ל, אצלנו כמעט אין כזה דבר משתמטים", מספר אורן, שיתגייס בשנה הקרובה ליחידה קרבית. "מבחינתנו לא נבזבז שלוש שנים. אנחנו רוצים ללחום ולהיות מפקדים". גידי כהן, מדריך כושר קרבי בעיר ובעלי קבוצת "קל בקרב" שמדריכה תלמידי תיכון באימונים לגיוס קרבי, מוסיף: "יש הרבה אנשי צבא בעיר, ואלה הבנים והבנות שלהם. הם מעודדים אחד את השני, יש תנועות נוער איכותיות, וזה עניין חברתי".

