לנצח אחי
ספר ילדים שכתבה רחלי ברץ־ריקס מפנה זרקור להתמודדות העמוקה של האחים במשפחות בהן יש ילדים עם צרכים מיוחדים
"לגילי יש אח מיוחד, אי־אפשר להשאיר אותו אף פעם לבד. הוא אח ממש חמוד, ולכל פעילות אליה צמוד". גילי היא גיבורת ספר הילדים "אח מיוחד", ספר הביכורים של רחלי ברץ־ריקס, קצינת פרויקטים בחיל הים.
לגילי, גיבורת הסיפור, יש אח עם צרכים מיוחדים, שלפעמים גורמים לה לומר "אוף האח הזה, לא רוצה אותו יותר. אני רוצה אח אחר".
בעוד שרוב ספרי הילדים שנכתבו בנושא מתמקדים בהתמודדות של הילד החריג, ברץ־ריקס בוחרת לתאר את הסיטואציה דרך עיניים שונות ומפנה את הזרקור למי שלפעמים נשאר מאחורי הקלעים – האח או האחות של אותו הילד.
"זה לא ספר אוטוביוגרפי", מדגישה ברץ־ריקס, 35, אמם של אנפה (תלמידה בכיתה א') וראם (בכיתה ד'). "זה ספר־עזר לכל ההורים שמגדלים כמה ילדים וביניהם גם ילד חריג. הסיפור נולד מתוך סיטואציות שנתקלתי בהן ושמדגימות כיצד כל אח במשפחה בעצם מיוחד בדרכו שלו, כל אחד טוב יותר במשהו אחד ומתקשה בתחומים אחרים ושכל ילד דורש את תשומת הלב של ההורים והסביבה".
לדבריה, האחים של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים מתמודדים עם העובדה שהוריהם מקדישים לאח האחר הרבה יותר זמן ורגשות, שהם שני המשאבים הכי משמעותיים שיש להורים להעניק לילדים שלהם. האחים במשפחה כזו נולדו לתוך הסיטואציה כעובדה נתונה, וכמובן שלא בחרו בה, וההשפעה של הדבר עליהם היא אדירה. זה הופך אותם, לפעמים בעל כורחם לסוג של מטפלים, לעוזרים קטנים של ההורים, ולמי שכל הזמן צריכים להתחשב בצרכים של האחר. "במקביל, המצב הזה מבגר אותם ומעניק להם תחושת אחריות, ופעמים רבות הם הופכים להיות ילדים חזקים יותר", אומרת ברץ־ריקס.
את הספר, היא אומרת, כתבה בנשימה אחת, במהלך משמרת לילה ארוכה, כאילו היה מוכן כבר ורק חיכה לזמן הנכון לצאת לאור. "ניסיתי להעביר את התחושות מהמקום הכי עמוק ורגיש עימו מתמודדים האחים, אבל כמובן שכקצינת פרויקטים התייחסתי להוצאת הספר כאל פרויקט צבאי עם לוחות זמנים ויעדים", היא צוחקת. לסיכום, היא מזכירה שוב שמטרתו המרכזית של הספר שכתבה היא לעודד את השיח דווקא על האחים במשפחות המתמודדות עם גידולו של ילד חריג, דבר שיעזור גם לגורמים המטפלים באותן משפחות לשים לב לצרכים שלהם.

