החברים של אריק

היום ימלאו שנתיים למותו של אריק איינשטיין. החברים שניגנו איתו לאורך השנים לא מפסיקים להתגעגע. אז הם מעלים מופע מיוחד לזכרו עם השירים שאהב. "יכולנו לעשות מופע ענק, אבל אריק היה רוצה את זה צנוע"

הערב לפני שנתיים זה קרה. המבזקים הראשונים סיפרו על כך שאריק אינשטיין, הזמר הלאומי, הובהל לבית החולים איכילוב כי לא חש בטוב. חבריו, שמיהרו להגיע למיון, הרגיעו את הכתבים המודאגים שמצבו יציב, ושאין סיבה לדאגה, אבל בינתיים, בחדר הניתוח, הרופאים נאבקו על חייו. אחרי שעות על שולחן הניתוחים נפטר איינשטיין, והותיר ישראלים רבים יתומים מגיבור ילדותם. הוא גם השאיר אחריו מאות מוזיקאים שאיתם עבד, ושיודעים עד היום שכמוהו לא יהיה יותר.

 

"ניגנתי איתו בערך ב־300 שירים", מספר המתופף מאיר ישראל. "חוץ מזה הייתי איתו בכל קלטות הילדים, על הבמות, בתוכניות הטלוויזיה, ואיפה לא. מ־1974 היינו ביחד. עשינו את 'סע לאט' ואת המופע המשותף עם שלום חנוך וכל מיני סיבובים מוזיקליים. בתקופה האחרונה הייתי איתו בעיקר בקליפים ובהופעות בטלוויזיה, כי זה מה שהוא עשה. הוא גם ביצע שיר שלי לפני כמה שנים, ועשה איתי דואט באלבום שלי. כמה שאני מתגעגע אליו".

 

את הגיטריסט מורדי פרבר הכיר איינשטיין ב־1979. "גמרתי צבא והלכתי לנגן עם מיקי גבריאלוב", הוא מספר. "מוזיקה ישראלית לא עניינה אותי. הייתי רק בעולמות הג'אז. אבל כשמיקי אמר שהוא עושה אלבום עם אריק, לא יכולתי להגיד לו לא, כי בכל זאת, אריק הוא משהו אחר. שם התפתחה בינינו חברות קרובה. הצטרפתי אליו בסיבוב האחרון שלו, לאלבום 'חמוש במשקפיים'.

 

"אני זוכר את ההופעה האחרונה שלנו, שהייתה בעצם הפעם האחרונה שעלה על במה. זה היה עצוב, אבל לא יותר מדי, כי אף אחד מאיתנו לא ידע שמדובר באירוע כל כך היסטורי. חשבנו שהוא ייקח הפסקה קצרה ויחזור".

 

"המוזיקה היא ההנצחה הכי טובה". החברים של אריק על הבמה
"המוזיקה היא ההנצחה הכי טובה". החברים של אריק על הבמה

 

 

ניסיתם לשכנע אותו?

 

ישראל: "בטח. בהתחלה דיברתי איתו על זה כל הזמן. הגיעו דרכי הרבה הצעות עם המון כסף והוא תמיד דחה אותן. ניסיתי לשכנע, עד שהבנתי שאין טעם, ופשוט הפכנו את זה לבדיחה בינינו".

 

פרבר: "הוא כעס על מי שדיבר איתו על זה, אבל אני עזבתי לארצות־הברית והייתי רחוק, ולכן כשדיברנו, הוא לא כעס עליי. ניסיתי לשכנע אותו בעדינות, כי ראיתי שזה הטריד אותו. העברתי לו מסרים שיש הצעות של 500 אלף דולר, אבל כלום לא עזר".

 

לא רוצים פסטיבל

 

אחרי מותו של איינשטיין הקימו כמה מחבריו את ההרכב "ילדים של החיים". ישראל, פרבר, מיכה מיכאלי, עדי רנרט ועוד כמה שותפים לדרך שמתגעגעים אליו ורוצים לבצע משיריו כדי לזכור וליהנות. פעם בכמה שבועות הם נפגשים במועדון שבלול שבנמל תל־אביב ומנגנים. הערב הם יעשו את זה שוב, ולכבוד היום המיוחד יארחו גם כמה חברים מפורסמים שעבדו עם איינשטיין. "זו אזכרה מוזיקלית", מסביר ישראל. "רציתי לשמור על אופי צנוע לאירוע, כמו שאריק היה רוצה. אנחנו מנגנים את השירים של אריק בגרסאות אינסטרומנטליות, מדי פעם מצטרפים קצת במילים כשמתחשק, ומספרים את הסיפורים שמאחוריהם ומאחוריו".

 

אילו הפתעות הכנתם?

 

"הזמנתי את המשפחה והחברים הטובים, ויש גם כרטיסים שמוקצים לקהל הרחב. לא רציתי לערב בזה אף אחד שלא היה קשור לאריק, רק אנשים שבאמת עשו איתו כברת דרך. בכוונה עשינו את זה במועדון קטן, כי אנחנו יודעים שאריק לא היה רוצה שנעשה מזה פסטיבל".

 

פרבר: "הכל יהיה מאולתר. אנחנו יודעים מה נתחיל לנגן, אבל לא יודעים איך זה ייגמר. קלפטר יעלה לעשות שני שירים, ודורי בן זאב יעלה עם שיר, ובהמשך הערב יגיע מיקי גבריאלוב, ויהיו עוד הרבה הפתעות. בניגוד למנהגנו, הפעם בטח גם נשיר".

 

הקהל אוהב את אריק, גייסתם שמות גדולים, למה שלא תעשו מזה מופע ענק?

 

"אנחנו לא מחפשים פרסום לעצמנו או רווח, אלא עושים משהו אמיתי מהלב בשביל אריק. אנחנו חושבים שאסור לשכוח אותו, ועושים את זה בדרך שלנו. כשאריק נפטר הייתי בחו"ל, ולכן החלטתי להקים את ההרכב הזה לכבודו. בארץ שוכחים מהר מדי, וידעתי שדרך המוזיקה זו ההנצחה הכי טובה. אבל היו לי גם היסוסים".

 

למה?

 

"כי אריק לא אהב ששרים שירים שלו. עכשיו הוא איננו, והוא לא יכול להתנגד, אבל אני חושב שהוא דווקא היה מחבב את זה כי אנחנו לא באמת שרים. תמיד כששמענו מישהו אחר מבצע שיר שלו, הוא היה אומר: 'למה הוא עושה את זה, אני מת?'".

 

ישראל: "כבר 15 שנה שאני מבצע בהופעות עם שלמה ארצי את 'עוף גוזל', ומבחינתי זה השיר שהכי זורק אותי לאריק. יום אחד הוא אמר לי ששמע שאנחנו עושים את השיר בהופעות, וזהו, לא הוסיף כלום. אבל אצל אריק זה טוב — כי אם הוא לא אמר מילה לרעתנו, כנראה שהוא אהב. בשנתיים האחרונות אני לא יכול שלא לבכות כשאני שר את השיר כי יש בו את המשפט: 'תמיד ידעתי שיבוא היום, שבו צריך להיפרד. אבל עכשיו זה ככה בא לי פתאום'".

 

נשארתם חברים גם אחרי שלא עבדתם ביחד?

 

"היינו בקשר עד יומו האחרון. בהתחלה עוד נפגשנו, אבל כשהוא הפסיק לצאת מהבית זה היה קשר טלפוני. פעם־פעמיים בחודש דיברנו ארוכות על החיים. הוא תמיד שאל מה קורה, מי חי ומי מת. הוא אהב מאוד אינפורמציות והיה אוגר אותן".

 

מה הכי חסר לך?

 

"אריק חסר לי נורא. אני רואה דברים שלו כל הזמן, בשחור לבן, ומתרגש. זה הורס אותי שהוא לא איתנו. אריק היה איש שלום, אוהב ומפרגן, היה לו הרבה מה להגיד על מה שקורה עכשיו במדינה. שנתיים עברו, מי היה מאמין". •

 

_

 

המופע "ילדים של החיים" יעלה הערב ב־21:30 במועדון שבלול בנמל תל אביב

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים