שוברים את האמת
רס"ן (מיל') עמית דרי, מנהל מכינה קדם־צבאית, שירת כמ"פ בחברון. הוא נתקל שם בפעילות של ארגון שוברים שתיקה. דרי החל לבדוק מה הם בדיוק עושים. התוצאה היא קלטת לוהטת. דרי הקליט דברים מזעזעים שמספר אבנר גבריהו, מראשי הארגון, לעיתונאים, לדיפלומטים ולמבקרים זרים. גבריהו יוצר את הרושם שצה"ל יורה, כעניין של שגרה, עם מכונות ירייה, ב"רדיוס הריגה מסיבי", באזרחים חפים מפשע.
איפה זה קרה? מתי היה הרג מסיבי כזה? ובכן, הארגון פירסם עדות של יהודה שאול, מייסד הארגון, על כך שהיה ירי כזה. האמנם? כבר שנים רבות שבגדה המערבית בכלל, ובחברון בפרט, יש חמש מצלמות על כל מ"ר. איך זה שאף אחד לא צילם את הירי המטורף הזה?
גבריהו מספר גם על חיילי צה"ל שנכנסים לבתים וקושרים את עיניהם של בני המשפחה כדי לצפות במשחק כדורגל. בתגובה לקלטת של דרי הפנה הארגון לעדות של חייל. בעדות אין זכר לרוב הפרטים שמופיעים בסיפור של גבריהו. כדי להוסיף חטא על פשע, וכדי לא לענות לגופו של עניין, פירסם הארגון הודעה שלפיה דרי הוא "איש ימין". ונניח שהוא איש ימין: אז מה? וכי לאנשי ימין אין טענות רציניות? אגב, שאלתי אותו. אין לו מושג מהיכן הם לקחו את זה. שאלתי גם אותם. הם לא ענו. אפשר להבין אותם. המשימה היא הרי להפוך את ישראל למפלצת. ובלי שקרים זה לא הולך.
ייתכן שגבריהו דובר אמת. או אז, יש לבצע חקירה ולהגיש כתב אישום נגד כל מי שביצע פשע מלחמה. ייתכן שגבריהו משקר. או אז, צריך להעמיד אותו לדין על ביצוע פשע שנאה והסתה. יש אופציה שלישית. לפני למעלה מעשור, בשיא האינתיפאדה, היה ירי משכונות מסוימות לעבר התנחלויות. צה"ל השיב בירי לכיוון מקורות האש. לא שהיו הרוגים, בוודאי לא המוני הרוגים. כלום. אבל בשוברים שתיקה עושים מניפולציה מדהימה. הם לוקחים אירוע עם אפס נפגעים, אירוע שמתחולל בכל שדה קרב, ויוצרים את הרושם שצה"ל מבצע, כעניין של שגרה, טבח המוני באזרחים.
הטבח שלא היה הוא רק דוגמית, משום שהשיטה ידועה. יש חריגות. צה"ל אינו מושלם. שוברים שתיקה מחפש את החריגות, מנפח אותן, מערפל את הרקע ויוצר תמונה שלפיה צה"ל מבצע פשעים ללא הפסקה. בכל השוואה בין התנהגות צה"ל להתנהגות צבאות אחרים בעימותים דומים עולה שחיילי צה"ל פוגעים בחפים מפשע הרבה פחות מכל צבא אחר. הם לא מושלמים, אבל הם הרבה יותר זהירים והרבה יותר מוסריים.
מפקד המטות המשולבים של צבא ארצות־הברית הבהיר שהצבא האמריקאי לומד מצה"ל כיצד להימנע מפגיעה בחפים מפשע. הוא יודע על מה הוא מדבר. אבל גופים השייכים לקמפיין האנטי־ישראלי, כמו שוברים שתיקה, עם חלקיקי סיפורים נכונים, יוצרים תמונה הפוכה.
לארגון יש נציג בארצות־הברית, ערן אפרתי. הוא מספר לאמריקאים סיפור מדהים על כך שכל שוטרי ארצות־הברית עוברים השתלמויות בישראל. ומה מלמדים אותם שם? ובכן, כמו שהפלסטינים הם "אויב", כך כל אזרח אמריקאי תמים הופך ל"אויב" בעקבות ההשתלמות. "הבא בתור שהולך למות כתוצאה מברוטליות של המשטרה האמריקאית", מפחיד אותם אפרתי, "יהיה אחד מהבנים או הבנות שלכם... זה כבר קורה". פעם הפחידו מיהודים. אפרתי מפחיד מישראל. דובר המשטרה, אגב, הבהיר שאין השתלמויות של שוטרים אמריקאים בישראל.
האזנתי בשנים האחרונות להרבה מאוד נאומי שטנה נגד ישראל. הנאומים של נציג שוברים שתיקה הם שיא חדש. האיש מדבר בלהט של מטיף אנטישמי. אפרתי, מכונה משומנת של תעמולת שטנה, עובר מעיר לעיר בארצות־הברית. הוא עושה זאת תוך כדי ערעור שיטתי של עצם הרעיון הציוני, תוך כדי התנגדות לכל דיאלוג עם הציבור הישראלי ("חבל על הזמן"), תוך כדי תמיכה חד־משמעית ב־BDS ותוך כדי הצגת ישראל כמדינת אפרטהייד. חמאס לא זקוק למחלקת תעמולה: יש לו את שוברים שתיקה. ואנשי הארגון הזה מוזמנים להרצות בצה"ל וגם זכאים למתנדבים במסגרת שירות לאומי. הם זוכים ללגיטימציה ממלכתית. השתגענו. ישראל מעניקה רגליים לשקר. זו לא דמוקרטיה. זה פרק במצעד האיוולת. גם אם שוברים שתיקה יתנערו מאפרתי, האיש ייצג אותם במשך שנים, גדל בחממה שלהם, ואין הבדל גדול בינו לבין גבריהו.
כל מדינה דמוקרטית צריכה להתגאות בכך שגופים ביקורתיים פועלים בקרבה. הגופים הללו, כפי שטען עמית דרי בעצמו, יכולים להצביע על חריגות. הבעיה היא שכבר מזמן לא מדובר בביקורת: מדובר בהפצת שטנה. הגופים הללו זוכים למימון של מדינות זרות. שרת המשפטים, איילת שקד, יזמה הצעת חוק שתחייב את נציגי העמותות לשאת בדיונים בכנסת תג המציין את המדינות התורמות.
שקד טועה. העובדה שנורווגיה, שווייץ, גרמניה, אנגליה והאיחוד האירופי מימנו, או עדיין מממנים, ארגון כמו שוברים שתיקה אינה סוד. המימון הזר מופיע, לפי חוק, באתרי העמותות. הבעיה מצויה במקום אחר. מדובר באנומליה. עמותות דומות, ביקורתיות כלפי המדינה שבה הן פועלות, קיימות בעוד דמוקרטיות. כך, למשל, בארצות־הברית פועלת עמותה בשם "Veterans for Peace", בבריטניה "הקואליציה נגד המלחמה" (StWC), ובגרמניה "פדרציית המגורשים" (BdV) הפועלת למען מיליוני דוברי הגרמנית שגורשו ממדינות שכנות לאחר מלחמת העולם השנייה. משהו כמו ארגוני הפליטים הפלסטיניים. לגופים הללו מותר לפעול. כך בישראל וכך במדינות מתוקנות.
אז מה עושים? ובכן, יש דרך אחרת – הדרך הדמוקרטית והנורמטיבית. כל מה שישראל צריכה לעשות, גברתי שרת המשפטים, הוא פשוט: לאמץ את כללי המשחק הנהוגים בין מדינות מתוקנות. הן לא מממנות גופים כאלה במדינות אחרות. ביום שבו שוודיה תממן את StWC בבריטניה, השגריר השוודי יתבקש לארוז את חפציו. זה כמובן לא קורה. שוודיה לא מממנת. בריטניה לא מגרשת. אבל שוודיה כן מממנת ארגון דומה בישראל. למה? ישראל צריכה לפעול בדיוק כמו המדינות המתוקנות. אם הן לא מממנות גופים דומים במדינות אחרות, אין להן זכות לממן כאן. ואם כן, אז גם בישראל. נציגי עמותות ההסתה יצווחו שישראל פשיסטית. כן. בוודאי. בדיוק כמו שצרפת, ארצות־הברית ובריטניה הן פשיסטיות.
זה בדיוק, אגב, מה שקרה בנורווגיה. לפני חמש שנים רצתה סעודיה לתרום כסף לצורך הקמת שני מסגדים. לפי החוק בנורווגיה יש צורך באישור משרד החוץ לתרומת מדינה זרה. אנחנו מקבלים את התרומה בברכה, הודיע שר החוץ, ג'ונס גהר סטור. אבל בתנאי אחד: שסעודיה תבטל את האיסור על הקמת כנסיות בשטחה.
כל כך פשוט וכל כך נכון. העיקרון שנקבע בנורווגיה הדמוקרטית מתאים גם לישראל הדמוקרטית. אבל איך ישראל יכולה לבוא בטענות לשוודיה או לנורווגיה כאשר היא עצמה מעניקה סיוע לגופים כאלה?
עמית דרי וחבריו שנושאים בנטל הם פעמון התרעה. אין להם בעיה עם ביקורת. הם לא מוכנים שיהפכו אותם לפושעים. כל אדם שפוי בישראל, ימין שפוי ושמאל ציוני, צריך לתמוך בהם.
לפנייה לכתב/ת 
