תרומות ושמות

בתוך הסערה הגדולה שעוררו דבריו של מבקר המדינה על התנהלותו הבעייתית של ח"כ אורן חזן, נעלמה ביקורת קשה שכתב המבקר בסוגיה אחרת – גיוס תרומות בחו"ל. מנתונים שפורסמו בדו"ח המבקר עולים סימני שאלה רבים סביב כספים שקיבלו פוליטיקאים ישראלים לקראת הפריימריז במפלגתם, זהות התורמים וחוקיות התרומה.

המבקר כותב כי לקראת הפריימריז האחרונים שנערכו במפלגות גייסו המועמדים בחו"ל כארבעה מיליון שקל – כ־23 אחוז מסך ההכנסות שלהם. השניים שגייסו מחוץ לגבולות המדינה את הסכומים הגבוהים ביותר הם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט. נתניהו גייס במסגרת הקמפיין לראשות הליכוד 1,247,699 שקל, כש־86 אחוז מהסכום הגיעו מחו"ל, ובנט גייס לקראת הבחירות בבית היהודי 1,244,512 שקל, כשרק פחות מאחוז אחד מהסכום הגיע מהארץ. למעשה, בנט קיבל כאן רק תרומה אחת, בסך 7,020 שקל.

מבקר המדינה יוסף שפירא כתב חוות דעת שלילית על גיוס התרומות בחו"ל וטען שמדובר בתופעה בעייתית. "קיים קושי בזיהוי התורמים ומקור התרומות כאשר עסקינן בתרומות מחו"ל", כתב. "בחלק מהמקרים מועמדים לא הקפידו על קבלת מלוא הפרטים בדבר זהות התורמים ומקור התרומות שקיבלו, ולפיכך לא ניתן היה לדעת אם התרומות שהתקבלו הן במסגרת המגבלות שנקבעו בחוק. למשל, בחשבונותיהם של שני מועמדים נרשמו תרומות שהתקבלו מתורם אמריקאי, ואולם הצ'קים היו על שם התורם וכן על שם תאגיד".

הבעיה עם תרומות מחו"ל היא שגופי הביקורת בישראל לא יכולים לבדוק את זהות התורמים ואת האינטרס שלהם. נתניהו, לדוגמה, הציג למבקר רשימה של עשרות אנשים, שרובם העניקו לו את התרומה הגדולה ביותר שאדם אחד יכול לתת – סכום המשתווה לכ־46 אלף שקל. שמות התורמים לא אמרו דבר למבקר, ולא ניתן היה לדעת, לדוגמה, מה הקשר בין תורם אחד ששמו רוברט בוק לבין תורם אחר בשם סקוט מ' בוק.

"גיוס תרומות מחו"ל משמעו קבלת תמיכה מגורמי חוץ, שלא אחת הם נעדרי זיקה למדינת ישראל, אך מבקשים בזכות תרומתם להיות מעורבים בקביעת סדר היום הציבורי בישראל", כתב המבקר. "מבחינה ערכית אין להתיר השפעה אפשרית שכזו, שכן יש בה כדי לחתור תחת היסודות הדמוקרטיים של שיטת המשטר בישראל".

המבקר קרא למחוקקים בישראל לתת את דעתם לתופעת התרומות בחו"ל. הבעיה היא שאותם מחוקקים הם אלה שנהנים מהכסף הזה.