יש סקס אחר

למי שהתרגל לראות לאורך השנים את לוחות השנה המושקעים של חברת הצמיגים "פירלי", נכונה הפתעה כשידפדף בלוח השנה החדש שהוציאה החברה האיטלקית השבוע. במקום דוגמניות מעורטלות בתנוחות סקסיות־מפתות וסגנון סמי־אירוטי, מתנוססות על גבי העמודים נשים אייקוניות והישגיות, כולן מהוות השראה בתחום עיסוקן, רובן מבוגרות, ולמעט אחדות — כולן לבושות.

בין המצולמות שהתייצבו מול העדשה של הצלמת הנחשבת אנני ליבוביץ' אפשר למצוא את יוקו אונו, האמנית האירנית שירין נשאט, הזמרת והסופרת פטי סמית', הקומיקאית איימי שומר והספורטאית סרינה וויליאמס, שתי האחרונות מצולמות בלבוש חלקי.

בנוסף למהפך בבחירת הנשים המצולמות, הצילומים השנה הם בגווני שחור־לבן מעט קודרים, ונראה שמישהו שם למעלה החליט שתם עידן. כך לפחות חשבה מבקרת האופנה של העיתון "ניו־יורק טיימס", ונסה פרידמן, שכתבה מאמר שכותרתו "לוח השנה של פירלי מסמן מפנה תרבותי", וטענה ש"יחד עם ההחלטה של מגזין 'פלייבוי' להפסיק את העירום בין דפיו, השינוי של פירלי מעניק משמעות להבנה שאנחנו בעיצומה של נקודת מפנה ציבורית בכל מה שקשור להחפצה של נשים".

רוח גברית חרמנית

אז על מה המהומה? במשך 50 שנה היה לוח השנה הזה ממתק גברי שנתי, שבין דפיו אפשר היה לראות דוגמניות עירומות כגון קייט מוס, לארה סטון, ג'יזל בונדשן, כריסטי טרלינגטון, נעמי קמפבל ואחרות. ֿהוא אמנם צולם בדרך כלל על ידי צלמי אופנה מפורסמים ומכובדים, אבל הוא שמר תמיד על רוח גברית חרמנית והיה אולי הדוגמה הטובה ביותר למה שנקרא "פוסטרים של מוסכים", שהפכו לקלישאה של תצלומים סמי־אירוטיים שנרכשו על ידי מוסכניקים שחיפשו דרך להעסיק את הלקוחות שהמתינו לבדיקת מנוע. 

איימי שומר

 "צילמנו את לוח השנה הזה מתוך מחשבה לעשות משהו אחר", סיפרה ליבוביץ'. "זה סט קלאסי של דיוקנאות בשחור־לבן שעשינו בסטודיו. כש'פירלי' פנו אליי, הם אמרו שהם רוצים לצאת לדרך חדשה. הם הציעו לצלם נשים מיוחדות, ומכאן הכול היה פשוט: רציתי לצלם תמונות שיראו את נשים בדיוק כפי שהן, ללא העמדת פנים".

ליבוביץ' היא בהחלט כבר שנים רבות אחת הנשים החזקות והמשפיעות בעולם באמצעות העדשה הרחבה שלה, אבל האם לוח השנה הזה באמת מביא את המהפכה? "לוח השנה החדש לא מהפכני", טוענת הצלמת הישראלית הוותיקה מירי דוידוביץ'. "הוא רק מעיד עד כמה החברות הגדולות והיועצים שלהן הפנימו את השיח הפמיניסטי הישן המתנהל ברשתות החברתיות, ואיתו את הצדקנות והתקינות הפוליטית. אז כן, הוא משקף את רוח הזמן ואת העובדה שכולם מתיישרים לפי אג'נדה אחת, אבל הוא פחות מלהיב אותי מבחינה אמנותית".

אז בעינייך הוא לא מראה נשים באור חדש? 

"הוא בהחלט כולל צילומים מצוינים, הנשים מעניינות, אבל הוא תקין פוליטית בצורה מחליאה. הנשים הן צפויות, כמו יוקו אונו ופתי סמית', ואני בטוחה שיש להן המון כסף ויוקרה. בסופו של דבר, הלוח הזה זה לא משקף נשים בכלל. למה לא להפתיע עם נשים חדשות ומעניינות? אפילו לקחת צלמת כמו אנני ליבוביץ' זה צפוי מדי. נמאס לי מההתלהבות מנשים שנראות טוב בגיל 80. מספיק. אני לא חושבת שיש בזה העצמה נשית ואני לא חושבת שכדי לעשות העצמה נשית צריך לחשוף את עצמנו כל הזמן. אני לא צריכה להיות מועצמת דרך פומביות".

יוקו אונו

אז איזה לוח שנה כדאי לעשות בשנה הבאה?

"כצלמת אני נמשכת לדברים שמסעירים את דמיוני, שמפריעים את שלוות רוחי, כאלה ששוברים טבואים ולא משקפים תקינות פוליטית צפויה ונדושה. הייתי לוקחת צלמות פורצות דרך עכשוויות, או נשים לא מוכרות, אבל צריך להודות שאנחנו גם חיים בעידן שבו קשה מאוד לחדש. במובן הזה הלוח של 'פירלי' עשה עבודה טובה, הוא קיבל יחסי ציבור שלא היו לו אולי מעולם".

"הלוח הזה בא באיחור"

לצד הדיונים הפמיניסטיים והתרבותיים, מעניין לשמוע מה חושבים על לוח השנה הזה הלקוחות הישירים שלו, בעלי המוסכים. רונן לוי, יושב ראש איגוד המוסכים חושב שמדובר בסך הכל בספין תקשורתי. "נכון שאני זוכר את לוחות השנה של הנשים המעורטלות תלויים במוסכים מאז שהייתי ילד, אבל היום לא תמצא לוחות כאלה במוסכים. אף אחד לא תולה את זה, ומדובר במשהו מאוד מיושן. על לוח השנה החדש שמעתי רק ממך, כלומר מהתקשורת, כך שזה רק מעיד שמדובר בספין תקשורתי ופחות במהפכה תרבותית בעולם המוסכים. גם ככה הצילומים האלה כבר לא עושים את זה לאף אחד, ובכלל, במציאות הנוכחית יש נהגות מרוצים, יש נשים שעובדות במוסכים וכאלה שמנהלות אותן. אנחנו 40 שנה אחרי המהפכה הפמיניסטית, אז לוח השנה הזה באמת בא באיחור".

פאטי סמית

 לעומת לוי, הפמיניסטיות ברשת דווקא גועשות, ורואות בפרויקט של ליבוביץ' את הסמן למהפכה האמיתית שלה ציפו שנים רבות כל כך. הטוויטר והרשתות החברתיות אימצו בשמחה את הכוכבות החדשות, את העובדה שהמצולמות הן נשים "אמיתיות" ואפילו את הסיבות הכלכליות שאפשר לתרץ בהן את המהפכה - הרי נשים מהוות 50 אחוז מצרכניות תעשיית הרכב. לא צריך למכור להן דוגמניות מעורטלות כדי שיזכרו את הצמיגים של חברת "פירלי".

אז כן, מצד אחד אפשר לראות בלוח השנה הזה סימן למפנה תרבותי, טרנד גדול שקשור בנשים חזקות ומוכשרות שעומדות בזכות עצמן, מקומיקאיות ועד נשות עסקים ופוליטיקאיות שכובשות את הזירה הציבורית, ומאידך נחזור לפרידמן, שבמאמר שלה ב"ניו־יורק טיימס" ציטטה פרסומאית שאמרה, "זהו עידן שבו עולה הגיבורה הנשית, ה־Shero" (שילוב של המילה she = היא, ו־hero = גיבור). המהפך הזה קורה בהוליווד כמו גם בוושינגטון, עם דמויות חזקות בטלוויזיה ודמויות חזקות בפוליטיקה, מאיימי שומר ועד הילרי קלינטון. "בלתי־אפשרי להתעלם מההעצמה הנשית", היא כתבה, "אבל היי, מצד שני, מי עוד משתמש בלוחות שנה? חייבים להמציא משהו אחר".