השריד האחרון

"היה מאוד קשה לנצח את יוסי בשש־בש, אבל ביום שישי ניצחתי אותו", סיפרה אמש הבמאית נילי טל, חברתו הוותיקה של יוסי שריד ושותפתו לשש־בש מדי יום שישי בחוף מציצים שבתל־אביב. "הוא הרגיש נהדר, והיה במלוא כוחו. הוא תמיד אמר שהשש־בש פורק לו אגרסיות ולכן הוא אוהב אותו כל כך. קבענו שאבוא אליו ביום ראשון כדי לצלם אותו משחק שש־בש לסרט החדש שלי, וזה כבר לא יקרה".

בערב שבת בשעה 20:30, שעות בודדות לאחר אותו משחק שש־בש - ולאחר שגם הספיק להכין חמין ליום שבת - ישבו יוסי שריד ורעייתו דורית וצפו בחדשות בביתם שבצפון תל־אביב. "פתאום הוא אמר לאמא שהוא לא מרגיש טוב", סיפר אמש בנו, הסופר ישי שריד. "תוך כמה שניות הוא איבד את ההכרה והתמוטט. הצוותים הרפואיים של מד"א עשו ככל יכולתם אך לצערנו הוא נפטר". לאחר מכן אובחן כי שריד, שסבל במשך שנים ממחלת לב, לקה באוטם שריר הלב שהוביל לפטירתו. "הוא היה אדם שקט, שקם כל בוקר כדי להילחם על הדברים שנראו בעיניו צודקים וחשובים", סיפר הבן ישי. "קודם כל להילחם על דמותה של המדינה הזו ולמען אזרחיה מכל הסוגים. הוא לא חיפש לעצמו חלילה טובות הנאה או כיבודים - אלא אך ורק את הדבר הזה, לקום כל בוקר מחדש ולהילחם ללא פחד".

יוסי שריד, בנו של מנכ"ל משרד החינוך לשעבר יעקב שריד (שניידר), נולד ברחובות ב־1940. הוא שירת בצבא בחיל התותחנים, ובהמשך שימש גם ככתב צבאי. לאחר שהשתחרר המשיך בתחום התקשורת - עבד ככתב בעיתון "דבר", שימש כקריין בקול ישראל וכמבקר תיאטרון בגלי־צה"ל - ובמקביל השלים תואר ראשון בספרות ובפילוסופיה ותואר שני במדע המדינה. את דרכו הפוליטית החל כדובר מפא"י, ולאחר מכן שימש כעוזר לשר האוצר פנחס ספיר ולראש הממשלה לוי אשכול. ב־1974 הושבע לראשונה כחבר כנסת מטעם המערך, וכעבור עשר שנים - שבהן ייצג את הקו השמאלי של המפלגה - עבר למפלגת רצ בראשות שולמית אלוני.

ב־1992 הפך שריד לחבר ממשלה לראשונה, תחת ראש הממשלה יצחק רבין, ומונה לתפקיד השר להגנת הסביבה. ב־1996 נבחר לראשות מרצ, וב־1999 מונה לתפקיד שר החינוך בממשלתו של אהוד ברק - שבו כיהן עד פרישת מרצ מהממשלה ביוני 2000. מכהונה זו זכורים בעיקר החלטתו מעוררת המחלוקת ללמד בבתי הספר את שיריו של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש וכן הסכסוך המתוקשר עם סגנו משולם נהרי מש"ס. כשנתיים וחצי לאחר מכן פרש מתפקיד יו"ר התנועה, אך המשיך לכהן כחבר כנסת מטעמה, וב־2005 הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. מאז הקדיש את מרצו לכתיבה. רשימת הספרים שהותיר אחריו כוללת בין היתר את "‫פגישה במקום אחר: שירים" (1961), "זה הניתוח שלי" (2004, בעקבות הסרת גידול שפיר מראשו), "‫שירים: 2003־2005" (2005), "פפיצ'ק: הוא לא ידע את שמו" (2006), "לפיכך נתכנסנו" (2008) ו"שירים אחרי" (2010). כמו כן כתב מאמרי דעה, ובשנה האחרונה החל לשמש כחבר בצוות התוכנית "המילה האחרונה" בגלי־צה"ל.

במערכת הפוליטית ספדו אתמול בכאב לאחת הדמויות הבולטות בפוליטיקה הישראלית ובמחנה השלום הישראלי זה ארבעה עשורים. "אני אבלה וכואבת על לכתו של יסוי שריד, שר, חבר כנסת ומנהיג דגול", אמרה יו"ר מרצ זהבה גלאון. "יוסי היה מורה דרך, מגדלור של מוסר ואחריות, גדול אוהבי ישראל והישראלים ומופת של מנהיגות. פנומן של מילים, חד וחריף, שהשמיע קול צלול, ברור, חסר פחד ועקבי". ראש הממשלה בנימין נתניהו פירסם גם הוא הודעת אבל על מותו של שר החינוך לשעבר. "שריד היה בעל קול ייחודי בפוליטיקה הישראלית, איש דעתן וחריף", הוא כתב. "אף שחלקנו בנושאים רבים, הערכתי את נאמנותו לדרכו, את השכלתו הרחבה ואת העברית המוקפדת שבפיו ובעטו. הוא ייזכר גם בזכות היותו פרלמנטר בולט, חבר ותיק בוועדת החוץ והביטחון ושר חינוך שביקש לקדם את מערכת החינוך בישראל". יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג הוסיף דברי פרידה מאחד הקולות הבולטים של השמאל הישראלי. "שריד היה מנהיג חשוב של מחנה השלום הישראלי", הוא כתב. "מנהיג שקולו החד והצלול עמד תמיד, בעיקשות ובחריפות, על אמת אמיצה, לא מתפשרת, שהאמין בה בכל ליבו. אמונותיו, כתביו ופועלו יישארו כמורשת מפוארת שתלווה את כולנו עוד שנים רבות".

איש הטלוויזיה דן שילון היה בין המנחמים שהגיעו במהלך סוף השבוע אל בית המשפחה. "זו פצצה שנפלה על ראשינו", הוא אמר. "יוסי ואני נולדנו באותו יום, באותו בית חולים, בהפרש של חצי שעה - ומאז אנחנו יחד. לא הכרתי אף פוליטיקאי בישראל נקי כפיים כמו יוסי". גם העיתונאי מנחם הורוביץ, שותפו של שריד לתוכנית "המילה האחרונה", ספד לחברו זה 30 שנה. "אמרתי לו כמה פעמים שהוא יכול היה להיות אחד מראשי הממשלה הטובים שהיו כאן", הוא סיפר. "אמרתי לו שגם שונאיו יודעים שהוא איש ישר והגון, ואם הוא היה משנה את דעותיו רק במעט רבים היו רצים לקלפיות כדי להפוך אותו לראש ממשלה. אבל הוא תמיד התעצבן וענה, 'אתה טועה, אני לא אשנה את דעותיי כדאי לזכות בקולות - אני לא כמו כל אותם ראשי ממשלה ופוליטיקאים שבהבל פיהם הפכו מאנשי ימין לשמאל, ובחזרה'".

שריד יובא למנוחות היום בשעה שלוש אחר־הצהריים בבית־העלמין בקיבוץ גבעת השלושה.