עכשיו הוא גם במאי
בשיא ההצלחה החליט ראיין גוסלינג לקחת פסק זמן ממשחק ולהתמקד בזוגיות עם אווה מנדז, באבהות, וגם בסרט הראשון שלו כבמאי, שיוקרן ממחר בפסטיבל "אוטופיה". אמיר קמינר שמע מה יש לו להגיד למבקרים שכינו אותו "ילד מביך": "לפחות הם חוו משהו בזמן הצפייה"
בתחילת 2013, דווקא בשיא תהילתו, הכריז הכוכב ההוליוודי הלוהט ראיין גוסלינג שהוא מתכוון לפרוש מתחום המשחק. "אני צריך הפסקה בשביל עצמי", הסביר לכל מי שהרים גבה לפשר צעדו המפתיע והתמוה. ואכן גוסלינג מימש את איומו. הוא אמנם לא פרש לנצח, אבל בהחלט נטל פסק זמן משמעותי. הסטאר המצודד והמסוקס, יפה הבלורית והעיניים, העדיף בחופשה הארוכה לנהל זוגיות מפתיעה עם השחקנית אווה מנדז ואף להיעשות אבא לבת.
את פסק הזמן ניצל גוסלינג גם כדי להשלים את סרט הביכורים שלו כבמאי, "נהר אבוד", שבו בחר שלא לשחק. "אני לא יודע איך חלק מעמיתיי עושים את שני הדברים במקביל", סיפר גוסלינג, כשנפגשנו במועדון אופנתי בטיילת של קאן. "בהתחלה חשבתי שבמאים הם כמו קוסמים, אבל בסוף הבנתי שזו פשוט עבודה קשה. עבורי, היה מספיק לביים את הסרט. לא הייתה שום אפשרות גם לככב בו".
אז הוא עצמו לא שיחק ב"נהר אבוד", אבל זוגתו דווקא כן. "אני אוהב לעבוד עם אווה", הוא מתוודה. "ביקשתי ממנה לשחק בסרט, היא הסכימה, וזה שימח אותי. ידעתי שעם אווה זה יהיה שיתוף פעולה מוצלח. שיחקתי איתה ב'המקום בתוך היער' וראיתי איך שהיא מביאה איתה לתפקיד כל כך הרבה דברים. אווה חזק בקטע של מחקר, וחייבת לבסס את כל מה שהיא עושה על דברים שקיימים במציאות".
עכשיו "נהר אבוד" מגיע לישראל, בינתיים להקרנות אחדות במסגרת "אוטופיה", פסטיבל לסרטי מדע בדיוני ופנטזיה שייפתח מחר. העלילה של "נהר אבוד" ממוקמת בשוליים של עיר אמריקאית מתפוררת ומציגה מציאות ספק פוסט־אפוקליפטית. על רקע המשבר הכלכלי, כריסטינה הנדריקס ("מד מן") מגלמת אמא שמנסה לשרוד, ומתחילה לעבוד במועדון מפוקפק וסוטה, בעוד בנה מגלה כביש המוביל אל עיר תת־ימית סודית. "לא רציתי לעשות סרט סוריאליסטי אבל כן רציתי לתפוס את האיכויות הסוריאליסטיות של החיים", מעיד גוסלינג. "אני חושב שיש לו איכויות של אגדה".
מאיפה שאבת השראה?
"דטרויט היוותה עבורי השראה. זו עיר מדהימה עם אנרגיה, תעשייה, היסטוריה נפלאה ועתיד לא ידוע. היא מלאה באופי ובדמויות. וכמובן שהיא מלאה בהרס. כשאתה שם, אתה מדמיין את מה שלא שם: אתה רואה גרם מדרגות שמוביל לשום מקום וחייב לתהות לאן הוא הוביל פעם".
כש"נהר אבוד", הוצג בפסטיבל קאן הוא היה אפוף באז וצרחות של מעריצי גוסלינג, אבל במקביל זכה לקבלת פנים מאוד לא מאירת פנים. התקשורת ברובה הרעיפה עליו ביקורות שליליות ושריקות בוז. "גוסלינג הוא לא במאי, אלא ילד שמשחק בצעצועים", סבר בלוגר צרפתי. "מביך", "מתיימר", "קשקוש משמים ותמוה", "ממבו ג'מבו", "דיוויד לינץ' לעניים מרודים", היו רק חלק מה'מחמאות', שהרעיפו המלעיזים.
כשנפגשתי עם גוסלינג אחרי שהביקורות העולבות התפרסמו, תהיתי מה תגובתו לרעש סביב סרטו השנוי במחלוקת. "אני חושב שזה נהדר", הוא הפגין קוליות ספורטיבית. "מה שנהדר בסרטים זה שאתה לא חייב לאהוב אותם. ראיתי בעבר סרטים שהייתה לי ציפייה מסוימת מהם ולא אהבתי אותם, כי הם לא מילאו את הציפייה. צפיתי בהם שוב לאחר מכן, בראש אחר, והייתה לי חוויה שונה. יש לצופים חיים משלהם, והם מוצאים את מה שהם רוצים למצוא. לפחות אנשים חוו משהו כשהם צפו ב'נהר אבוד'".
לשמחת המעריצים והמעריצות, השחקן גוסלינג, שחגג בחודש שבעבר 35, חוזר עכשיו למסכים בשורה של סרטים. תחילה עם "מכונת הכסף", לצד בראד פיט, כריסטיאן בייל וסטיב קארל, שיתייצב אצלנו בינואר. גוסלינג גם מצטלם לאחד הסרטים המדוברים בהוליווד: ההמשכון של סרט הפולחן המיתולוגי "בלייד ראנר". "אני מקווה שייצא לי בעתיד גם לביים וגם לשחק", מסכם גוסלינג. "אני פשוט רוצה לעבוד עם אנשים שיש להם אותה התשוקה שיש לי".

