מצרים שוברת את הכלים
פסק בוררות בינלאומי קבע כי חברות הגז המצריות ישלמו לחברת החשמל הישראלית 1.76 מיליארד דולר כפיצוי על הפסקת הזרמת הגז הטבעי • בעוד ראש המועצה לביטחון לאומי העריך בכנסת כי היחסים עם המצרים לא ייפגעו, הודיעה מצרים שעתיים לאחר מכן: אנחנו משעים את כל המגעים ליבוא גז מישראל
בעקבות פסק בוררות שקבע כי חברות הגז הלאומיות המצריות ישלמו כ־1.76 מיליארד דולר לחברת החשמל הישראלית, הודיעה אתמול מצרים באמצעות שר הנפט טארק אל מולה כי היא משעה את כל המגעים ליבוא גז מישראל. בהודעה המצרית נאמר כי המגעים יוקפאו עד לפתרון הסוגיה. לפי הודעת מצרים, הבוררים קבעו כי חברות הגז המצריות, שהיו אחראיות על אבטחת הצינור, יידרשו לשלם כ־290 מיליון דולר לחברת EMG.
התוכנית לייצא גז ממאגרי תמר ולווייתן למצרים היוותה את אחת העילות המרכזיות מבחינת הממשלה לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים כדי לקדם את אישור מתווה הגז.
ההודעה המצרית הפתיעה את משרד האנרגיה ומשרד ראש הממשלה. כשעתיים לפני ההודעה המצרית טען ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוסי כהן, בוועדת הכלכלה כי לבוררות לא תהיה השפעה על היחסים עם המצרים.
בשותפויות הגז נמנעו מלהתייחס לעניין, אך הדבר מהווה גם מבחינתן בעיה. שותפויות תמר ולווייתן מחזיקות בשני מזכרי הבנות ראשוניים ולא מחייבים ליצוא גז למצרים, וחוזה לאספקת גז לחברה ספרדית שממוקמת במצרים שלא צפוי להיפגע מההחלטה.
אתמול בבוקר דיווחה חברת החשמל כי פסק בוררות בינלאומי קבע שחברות הגז המצריות ישלמו לה פיצוי בעקבות הפסקת הזרמת הגז הטבעי ממצרים. פסק הדין ניתן כחמש שנים אחרי הפסקת הזרמת הגז, ולפיו חברות הגז המצריות יפצו את חברת החשמל בכ־6.5 מיליארד שקל. בעקבות הפסקת הזרמת הגז והעלויות הכבדות שנגרמו משימוש בסולר הועלו תעריפי החשמל בישראל בשנים האחרונות ב־30% במצטבר, אבל עדיין לא ברור האם הצרכן הישראלי ייהנה מהפחתת תעריפים.
בתחילת 2011 נהנתה ישראל משני ספקי גז טבעי — מאגר ים תטיס שבשליטת דלק ונובל אנרג'י, וצינור גז ממצרים. את הגז ממצרים סיפקה חברת EMG — שותפות של חברות הגז המצריות והממשלה המצרית עם איש העסקים הישראלי יוסי מימן, ואנשי עסקים תאילנדים ואמריקאים בחלקים שונים. ההפיכה הביאה לשורה של פיצוצים בצנרת הגז על אדמת מצרים, ממנה הוזרם הגז לצנרת שהגיעה לישראל דרך הים, ולאחר חודשים שבהם נותקה והוחזרה היא נותקה סופית. בעקבות כך נאלצה חברת חשמל לעבור לאספקת דלקים חלופית. הנזקים למשק, שכוסו רובם ככולם באמצעות תעריף החשמל, עומדים לטענת המדינה על כ־12 מיליארד שקל.
חברת חשמל תבעה בהליך בוררות בינלאומי את EMG ב־4 מיליארד דולר, ואתמול דיווחה כי בפסק הבוררות נקבע שישולמו לה כ־1.76 מיליארד דולר. לפי הודעת חברת חשמל, פסק הבורר ניתן נגד חברות הגז המצריות EGAS ו־EGPC, אך החברה לא פירטה מה ההחלטות בנוגע לשאר בעלי EMG. באמצעות עורכי דין ישראלים שמייצגים אותה, EMG הודיעה כי ההחלטה אינה מולה אלא נגד חברות הגז המצריות בלבד.
אם הכסף יועבר לחברה, תצטרך רשות החשמל החדשה שתחל לפעול בעוד כשלושה שבועות לקבוע האם לאפשר לחברה ולמדינה "לקבור" אותו בתוך מאזנה כדי להקטין את הגירעון העצום ממנו סובלת החברה, או להחזיר את הכסף לצרכני החשמל שמימנו את העלויות העודפות כתוצאה משימוש בסולר, מזוט ופחם במקום גז טבעי. ברשות החשמל הקיימת עדיין אומרים ש"הרשות טרם עודכנה אודות פסק הבוררות, ומועד העברת הכספים לחברת החשמל, ככל שהכספים יועברו. רשות החשמל דרשה מהחברה עם הפסקת הזרמת הגז ממצרים לפעול להשבת ההפסדים והעלויות העודפות שנגרמו לה מהפרות חוזה אלו. ככל שיושבו הכספים, עמדת הרשות היא כי צרכני החשמל צריכים אף הם ליהנות מהשבת הסכומים".
ייתכן שחברות הגז המצריות ינסו למצוא דרך להתחמק מהתשלום באמצעות ייחוס התשלום לחברת EMG עצמה, דבר שיעכב את ההליכים או יגרום לכך שהיא תוכרז כפושטת רגל. במקרה כזה ייתכן מצב שבו יהיה ניסיון למכור את הצינור הימי, וסביר להניח שדלק ונובל אנרג'י שמעוניינות לייצא גז מישראל למצרים יגלו בו עניין. ההחלטה קבעה למעשה כי האחריות היא של חברות הגז הלאומיות של מצרים, ועלה ממנה כי הבוררים לא מצאו, לפחות בשלב זה, כי יש אחריות לפיצוי על EMG. האחרונה הייתה כביכול חברה פרטית בבעלות משותפת עם ממשלת מצרים ועם חוסיין סאלם, מאנשי העסקים הבולטים שהיו מקורבים לממשל הקודם.
הקביעה של הבוררים מטילה למעשה את האחריות לתשלום על ממשלת מצרים, באמצעות חברות הגז הלאומיות שלה, ובמצרים הודיעו כי יערערו תוך 6 שבועות על החלטת הבוררות.
המגעים ליצוא גז מישראל למצרים לוו כל העת במטרייה מדינית. במשרד האנרגיה טענו כי יש שיחות עם מקביליהם במצרים במטרה לייצר מרכז גז טבעי גדול למדינות לצורכי שיתוף פעולה. בדיוני ועדת הכלכלה שמתקיימים בימים אלה נבחנת החלטת הממשלה לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים כדי לאשר את מתווה הגז. אנשי הממשלה הציגו את היצוא למצרים כצורך אסטרטגי שיחזק את הקשר בין שתי המדינות.
כשעתיים בלבד לפני פרסום ההודעה המצרית ניסו חברי הכנסת בוועדת הכלכלה להבין מראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוסי כהן, כיצד הבוררות תשפיע על היחס עם המצרים, ונענו שלדעתו לא תהיה השפעה. זאת למרות שח"כ יעקב פרי טען שהמצרים מתכוונים לעצור את העסקה.
יו"ר הוועדה איתן כבל שאל את כהן האם פסק הבוררות עלול להשפיע על מערכת היחסים עם המצרים. כהן העריך כי "זה לא יפגע ביחסינו המאוד חשובים".
ח"כ פרי אמר שלדעתו ישראל לא תוכל לספק גז למצרים לפחות ב־3־5 השנים הקרובות. הוא התייחס לבוררות ואמר כי "מקורותיי טוענים שמצרים לא תעשה שום עסקה אם עניין הבוררות לא יסתיים. יש עניין של כבוד, הם טוענים שהמדינה צריכה לבטל אותה". כהן השיב: "השאלה מה האלטרנטיבה, לא להוציא את הגז מהאדמה? להמשיך לעכב את המתווה ולשנות חוקים ורגולציה ולהבריח משקיעים? מצרים מדינה גדולה ומתפתחת, האוכלוסייה הגדולה והתעשייה הגדולה שלה תמשיך להיות צרכנית של גז ישראלי בכל מתאר". ההודעה המצרית צפויה להפוך את הופעתם של רה"מ נתניהו ושר האנרגיה שטייניץ מחר בוועדת הכלכלה לטעונה עוד יותר.
כהן הוסיף כי "מקומה של ישראל במזה"ת הולך ונהיה מאותגר יותר ומחוזק יותר בזכות שיתוף פעולה עם שכנותינו. זה כרוך עם יכולת אסטרטגית ביטחונית שישראל יודעת לייצר עם מדינות ידידותיות, בראשן מצרים, ירדן, קפריסין, יוון וטורקיה. ככל שיחסינו האסטרטגיים יהיו עמוקים יותר מצבה של ישראל באזור ישתפר".
לאחר ההודעה המצרית אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ כי "מדינת ישראל מייחסת חשיבות רבה למכלול הקשרים הביטחוניים, הכלכליים והאנרגטיים עם מצרים, ומקווה שבזכות היחסים הבילטרליים הקרובים ניתן יהיה להמשיך ולנוע קדימה בנושא הגז כבר בתקופה הקרובה. ישראל חייבת להגיע לפיתוח מהיר של שדות הגז שהתגלו, על מנת להשיג רמה סבירה של ביטחון אנרגטי. נמשיך בקידום אפשרויות היצוא לא רק למצרים, אלא גם למדינות נוספות באזור, ואף למערב אירופה".
ממטה מאבק הגז נמסר: "מתווה מונופול הגז מתברר כמלא חורים ובנוי על קונספציה שגויה. דרושה ועדה שקופה ורצינית במקום המתווה".
לפנייה לכתב/ת 
