היום אני ברונטית, מחר ג'ינג'ית, ומחרתיים אולי בלונדינית
קבלו את הפתרון ל"יום שיער רע": פאה. כן, גם בלי סיבה רפואית או דתית מתברר שיש נשים שבכל בוקר אחרי ארון הבגדים עוברות לבחור גם פאה שתעטר את ראשן. ולמה לא ללכת פשוט למספרה? כי ככה אפשר לגוון כל יום
איב לוזי (40) סטייליסטית ומאפרת מתל־אביב, גרושה ואם לשלושה, מביטה בכל בוקר במראה ותוהה אם היא אוהבת את איך שנראה השיער שלה. אם זה לא יום טוב שלו, היא פותחת את הארון ובוחרת את אחת הפאות שקנתה לעצמה, ואז היא מרגישה הכי טוב עם איך שהיא נראית. "זה מה שקורה ב־50 אחוזים מהבקרים, כך שאפשר לומר שבדיוק מחצית מהזמן אני מסתובבת עם פאות. התחלתי לחבוש פאות פה ושם כבר לפני חמש שנים, אבל לאחרונה, אני רואה בזה ממש טרנד אז עושה את זה בתדירות גבוהה".
לוזי נמצאת בתעשיית היופי כבר 20 שנה. היא התחילה בתחומי האיפור ועיצוב השיער, המשיכה בעיצוב אופנה ובצילום והתמקצעה בסטיילינג והפקות, כך שהיא נושמת את התחום. "כנראה בגלל זה מקבלים בטבעיות את העובדה שאני לא רק הולכת עם פאות למרות שאני חילונית, אלא גם מגוונת ובכל פעם חובשת פאה אחרת - פעם קצרה, פעם ארוכה, פעם ג'ינג'ית ופעם שחורה. בדיוק כמו שהבגד משפיע עלינו, על ההתנהגות שלנו, על מצב הרוח שלנו, כך גם הפאה. אני רואה בה אקססורי לכל דבר ועניין ולכן לא מבינה איך זה שנשים אחרות לא מאמצות את העניין".
לוזי טוענת שבחבישת הפאה היא מכריזה על אמירה אופנתית ולא רק מוצאת פתרון ליום לא טוב של השיער המקורזל. "זה כמו שהייתה תקופה שנכנס הטרנד של הריסים המוגזמים ואז, או שאת אוהבת את זה או שאת לא אוהבת את זה. רק שמגמת הפאות לא חדרה עדין מספיק לשוק. בעיניי זה דבר נפלא. בשבוע האופנה האחרון באתי בכל יום עם לוק אחר ואנשים לא זיהו אותי".
את הולכת עם פאות סולידיות או גרנדיוזיות שמושכות תשומת לב?
"תלוי לאן. כשאני מוזמנת להשקה מיוחדת, לפרמיירה, אני מתאימה את הפאה לסגנון ולרוח האירוע. בדרך כלל אנשים לא מבינים בכלל שיש לי פאה, אבל אני דווקא רוצה שיראו כי זה מביא אותי בקטע מיוחד. זה דורש אומץ ואני אוהבת את זה".
אף אחד לא חושב, חלילה, שזה מסיבה בריאותית?
"ממש לא. מבינים היטב שזה ממקום של סטייל. אף פעם לא קיבלתי ביקורת שלילית. אני לא יכולה לדעת אם מדברים מאחורי הגב, אבל נראה שאנשים די מתעניינים והם בעיקר מחמיאים. זה גורם לסקרנות - מה היא תחבוש הפעם? נשים אחרות מתלהבות מלהחליף נעליים ותיקים, ואצלי זה בעיקר בפאות. אני עושה את זה בצורה אלגנטית ולא מוגזמת, באופן שמכבד אותי ואת הסביבה ורואים שיש משהו מאחורי זה".
אם ניקי מינאז' יכולה, גם את יכולה
דורון הינדי, הבעלים של רשת פתרונות השיער "דורון פסקינו", לא מופתע מהטרנד החדש שתופס תאוצה. "אם בעבר, בעיני הקהל הישראלי, פאה הייתה מתקשרת באופן אסוציאטיבי לאוכלוסייה הדתית ולאוכלוסיית החולים, הרי שכיום קיימת מגמה ברורה ההולכת ומתרחבת של הקהל החילוני לצרוך פאות כאביזר אופנתי לכל דבר. בדיוק כמו טרנד תוספות השיער, ההחלקות והשזירות, גם טרנד הפאות מגיע מעבר לים, בעיקר מארצות־הברית ואירופה, שם ידועניות רבות, כדוגמת ניקי מינאז' וריהאנה, החלו לחבוש פאות לאירועים ואף בחיי היומיום".
הינדי מוסיף כי להבדיל מבעבר, תחום הפאות עבר מהפך אמיתי, מפאות סינתטיות ומעובדות, לפאות משיער טבעי לחלוטין, עם בסיס דמוי קרקפת, הנתפרות בעבודת יד דקדקנית, שערה־שערה, בהתאם לכיוון הצמיחה הטבעי ובנפח נכון בכדי להיראות בדיוק כמו שיער אמיתי, עד שקשה להבחין כי מדובר בפאה. "לרוב מדובר בנשים בגילאים צעירים, בעלות ראש פתוח ומודעות אופנתית ואסתטית גבוהה, להן יש פחות חסמים".
הסיבות להתעניינות בפאות הן רבות: החל מנשים חילוניות שלא רוצות להשקיע זמן בלסדר את השיער ומעדיפות לחבוש פאה ולקבל בן־רגע שיער מושלם ללא דופי; כאלו שאוהבות לגוון וללכת כל יום עם פאה באורך או בצבע אחר; נשים המתייחסות לפאה כאביזר אופנתי לכל דבר ומחזיקות ברשותן מספר פאות בצבעי שיער שונים ומחליפות בתדירות גבוהה יחסית בהתאם למראה ולבגדים; נשים שלא מעוניינות להרוס את השיער בביצוע צבע והחלקות; או כאלו שפשוט אינן מרוצות משערן הטבעי. המוחצנות יותר יבחרו בפאה צבעונית, שאינה נראית טבעית, ואילו הסולידיות יותר מעוניינות בפאות טבעיות שלא נראות כפאה.
ידוע שנשים דתיות משקיעות סכומים גבוהים בפאה טובה. מה לגבי נשים חילוניות?
"יש כאלו שמגדילות לעשות ומשקיעות עד אלפי דולרים בפאה בודדת. המראה המושלם של הפאה מעניק ללקוחות הרבה יותר משיער יפה. הפאות משפיעות על התחושה הפנימית, הנשים מרגישות יפות יותר, מסודרות, בעלות ביטחון עצמי רב יותר. יש כאלו שפאות מסוימות אף גורמות להן לשנות מעט את התנהגותן, באופן לא מודע, ובעצם להיכנס לדמות חדשה בכל יום מחדש. בהחלט מדובר על סוג של הגשמת פנטזיה עבור רבות מהנשים".
עם פאה וקעקועים
חנה רוטמן (23) מבני־ברק היא אחת מהן. רוטמן עצמה היא בעלת סלון יופי. היא הגיעה מבית חרדי, התחתנה בגיל 17 וילדה שלושה ילדים . "כל השנים הלכתי עם מטפחת, כי כך היה מקובל בביתו של הפרוד שלי. אותי זה תיסכל. כל כך רציתי פאה וההתעסקות שלי עם נשים חובשות פאה רק העצימה את הרצון הזה אצלי".
לפני שלוש שנים, כשראתה שנישואיה לא צולחים ועזבה את הדת, היא התחילה לחבוש פאות. בכל פעם שלפה מהסטודיו שלה פאה בסגנון מיוחד ונהנתה מהפריבילגיה של אינספור האפשרויות "למרות שאני לא מגזימה בגיוון בצבעים ומשתדלת ללכת על גוני החום. אבל אפשר לראות אותי יום אחד עם פוני ויום למחרת בלי, יום אחד בקצר ויום אחר בארוך־ארוך".
בזמן שילדיה עדיין מחונכים בחינוך חרדי, לרוטמן יש קעקועים לרוב, "אבל אני מצליחה להסתיר אותם כשאני במסגרות הלימודיות שלהם. ברור שזה עשוי לשעשע אנשים לחשוב שיש לי כל כך הרבה קעקועים ופאה על הראש. יש לי מראה מגניב ויש לי המון־המון חברות, גם דתיות וגם חילוניות, שמפרגנות כל הזמן".
יש מי שתגיד שפאה זה סתם כבד על הראש ולא נוח. למה לך כל זה?
"קודם כל זה יוצר מראה מאוד סטייליסטי. דבר שני, אני יכולה לשנות בכל יום סגנון שיער ולא צריכה לשרוף את השיער שלי עם פן על בסיס יומי, שלא לדבר על לשרוף את הכסף על פן. אני הולכת גם בלי פאה, השיער שלי מאוד מטופח, אבל נחמד שאני יכולה ללכת עם פאות שאני מוכרת וזה שיווק נהדר וגם משדרג לי את הלוק".
אנשים לא מרימים גבה?
"לא מבינים שזו פאה ומי שמבין, מכיר אותי ויודע שאני כזו. אני קצת עוף מוזר. כזו שמתלבשת כל פעם אחרת, פריקית ששומעת מטאל. פעם נראית מטאליסטית ופעם נראית לגמרי ליידי. אני מתאימה את עצמי ללוקיישן".
הכי מתסכל אותה כשאומרים לה שזה יותר יפה משיער טבעי, "כי יש לי דווקא שיער מאוד יפה, אבל כאן מדברת בעיקר הנוחות כי גם שיער יפה לא תמיד מתוקתק ותמיד דורש השקעה. יום רע לשיער? אני חובשת פאה ואפילו לא צריכה להתאפר".
הסיבה של נועה אייזנקוט (19), רווקה מחולון, המשלימה בימים אלו בגרויות ולקראת גיוס, היא הימנעות מצביעת שיער. "יש לי קטע כזה שאני אוהבת להיראות מצוירת. זה לא משהו שלמדתי, זה פשוט תחביב. אני אוהבת לוק של ברבי עם איפור ופאה תואמים ולא נראה לי הגיוני שבכל פעם אצבע את השיער, אז החלטתי ללכת על פאות זולות".
שבע הפאות של אייזנקוט הן לא משיער טבעי. היא רוכשת אותן מהאתר איביי במחירים של עד 100 שקל או בחנות בתחנה המרכזית בתל־אביב, המיועדת למוצרי שיער לבני העדה האתיופית. שם היא משקיעה בכל פעם בערך 250 שקל. האוסף שלה כולל פאות בצבעים - אדום, שחור, סגול, בורדו ובלונד בכמה גוונים. אבל השיער הטבעי שלה הוא חום. "כמובן שרוב הזמן אני יוצאת בשיער הטבעי שלי. אמא שלי דווקא מחמיאה ואוהבת ואני לא שומעת תגובות לא טובות, אבל משאירה את הפאה ליציאות סוף השבוע ולבילויים מיוחדים שבהם אני רוצה להיראות קצת אחרת. יש איזה מועדון ששם אפשר להיראות איך שרוצים כי הקהל הכי לא שיפוטי".
ומה אומרים החברים?
"שזה מגניב. אני גם משקיעה בעדשות צבעוניות לעיניים, מחליפה צבעים גם בהן. אני מאמינה שזה יעבור לי, אבל כל עוד אני צעירה, זה עושה לי טוב ואני מנצלת את הרגע". ¥
לפנייה לכתב/ת 
