חשבון הנפש של פרופ' יובל

הפסיכיאטר פרופ' יורם יובל מוכר בעיקר מהופעותיו בטלוויזיה, שם הוא מנהל שיחות נפש עם ידוענים שונים. כעת הוא יצטרך להופיע גם בבית־המשפט, לאחר שנתבע לשלם 3 מיליון שקלים פיצויים בטענה שניצל את תפקידו ומעמדו והתערב לטובת קרוב משפחה שלו שהיה בסכסוך גירושין קשה עם אשתו.

בכתב התביעה שהוגש אתמול לבית־המשפט המחוזי בתל־אביב מופיעה בין היתר האשמה חמורה, שלפיה פרופ' יובל מסר חוות דעת מקצועית, כביכול, בדבר מצבה הנפשי הלא טוב של האישה, אף שמעולם לא בדק אותה ולא היה הרופא שלה. לפי התביעה, פרופ' יובל פעל בניגוד עניינים חמור למען קרוב משפחתו — הבעל של האישה — במסגרת מאבק בין בני הזוג על משמורת על ילדם. לאחר הליכים משפטיים ממושכים בישראל ובחו"ל ניצחה האישה וזכתה במשמורת על בנה, וכעת היא טוענת כי נגרמו לה נזקים במיליוני שקלים בגלל התפקיד שמילא פרופ' יובל בפרשה.

פרקליטיה של האישה, עורכי הדין בעז בן צור ואיתמר מצרי, טוענים בתביעה כי בני הזוג שהתגוררו בעבר בחו"ל באו לביקור בישראל לפני שנתיים, אז פרץ סכסוך קשה בינה לבין בעלה וקרובי משפחתו — שמנעו את יציאתה מהבית. הסכסוך נוצר על רקע משבר בחיי הנישואין של בני הזוג ועל רקע העובדה שהאישה נקלעה לדיכאון קל אחרי לידה. לטענת האישה, פרופ' יובל הדריך את הבעל לגבי הדברים שעליו לומר במסגרת תוכנית שנרקמה לתייג את התובעת כמסוכנת לבנה וליטול את הבן מחזקתה. באחד משלבי המשבר בין בני הזוג הוזעקה המשטרה, ובני המשפחה של הבעל הציגו בפני השוטרים מסמך שבו הצהיר פרופ' יובל כי האישה נמצאת בטיפולו הרפואי וכי "היא סובלת מדיכאון אחרי לידה עם קווים פסיכוטיים, עם פגיעה בבוחן המציאות וקושי בשליטה בדחפים". לטענת האישה, פרופ' יובל שוחח עם גורמים נוספים, בהם פקידת סעד, והציג אותה כחולה מסוכנת ומסר תצהיר כוזב בדבר מצבה הרפואי כדי לסייע לבעלה לקבל משמורת על הבן.

בתביעה נטען כי נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות קבע שפרופ' יובל פעל מתוך ניגוד עניינים.

פרופ' יובל מסר אתמול בתגובה: "לפעמים פסיכיאטר מוצא את עצמו במצב בלתי אפשרי. זה קורה כאשר גם הוא וגם פסיכיאטרים אחרים מתרשמים שקיימת בעיה גדולה, ויש סכנה לחייו של אדם ולחייו של ילד, ואין שיתוף פעולה של האדם שבו מדובר. אז מתעוררת דילמה קשה, קורעת לב, בין ערך החיים לערך הסודיות. לפני כשנתיים מצאתי את עצמי, נגד רצוני, במצב הנורא הזה. פעלתי אז לפי צו המצפון, כדי למנוע סכנה מיידית, ובאותו הזמן ניסיתי למזער את הפגיעה באדם שבו מדובר. פעלתי בדרך שנראתה לי הכי פחות פוגענית — לכתוב תצהיר חירום, שבו ציינתי במפורש שאני קרוב משפחה, ולבקש מבית־המשפט שטיפל בעניין למנות רופא אחר, ניטרלי, שהוא יבדוק בדחיפות ויחליט על המסוכנות ועל היכולת לטפל בילד. וזה מה שעשיתי".