חג החנוכה, המציין את ניצחונם של מעטים נחושים על רבים זחוחים, משתלב השבוע במאבק אחר, עיקש, שבו מנסים האזרחים להשיב לידיהם בעלות על פך השמן בן הזמן - מאגרי הגז הטבעי שנמצאו סמוך לחופי ישראל, ושנתונים היום בבעלותם של מעטים מאוד. על אף שכרגע אין סימן לנס, נראה שגם בשבת הקרובה ימלאו את הכיכרות שלטים התובעים תשובה לשאלה "איפה הגז שלי?" כי כמו שלמד אריאל הירשפלד הצעיר, ניסים מופיעים לפעמים דווקא כשמפסיקים להאמין:

"לא האמנתי בניסים. אף אחד לא מאמין בניסים. גם לא בגיל שלוש וחצי... אמא באה וכל האמהות באו למסיבת חנוכה... ואז אמרה אסתר שעכשיו יהיה נס חנוכה. התעוררתי מבהייתי והבטתי סביבי ולא ראיתי שום דבר מיוחד... איפה הוא? איפה הנס? וכבר חדר הספק שהנה, שוב, הכל סיפור, סתם סיפור. ופתאום, בתוך השקט, שם למעלה במרכז התקרה, אני רואה שסביבון הבריסטול התלוי זע מעט במקומו ומתנדנד ולאט לאט הוא יורד מן התקרה. כל כולי נמלאתי תדהמה... דמעות נקוו בעיניי, אושר חונק מילא את גרוני... ואז התרחש הנס הגדול מכל: הסביבון נפתח וממנו נשפכו אל המגש סופגניות. הר של סופגניות נשפך מתוכו. ופתאום ידעתי כולי: יש ניסים... ויש לכולם. לכולם זה הספיק".

רישומים של התגלות // אריאל הירשפלד - חרגול - 2006