ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    "לא רוצה לעשות פסטיגלים". בר מיניאלי
    24 שעות • 09.12.2015
    כתום עולה
    בר מיניאלי רק בת 14 וחצי אבל כבר חולמת על תפקיד לצד אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט. "מי שלא מאמין, לא מגיע לכלום". עד שזה יקרה היא מככבת בלהיט המפתיע של חנוכה, הסרט "אבוללה", וזוכה למחמאות מהמבקרים. אנחנו סימנו את הג'ינג'ית הזאת ראשונים
    דני ספקטור

    בר מיניאלי, הכוכבת הראשית בסרט "אבוללה", הלהיט המפתיע של חנוכה, מכוונת הכי רחוק שאפשר. רק בת 14 וחצי, אבל החלומות שלה מגיעים עד הוליווד. "ברגע שנגמרת האמונה, לא נשאר לנו כלום ולא מגיעים לשום דבר", היא מסבירה. "אני מאוד רוצה לשחק עם אדם סנדלר, אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט. אולי גם לככב בסדרה של ערוץ דיסני באמריקה".

     

    מיניאלי היא כנראה הג'ינג'ית הכי ידועה שרובכם עדיין לא מכירים. עד כיתה ט' הספיקה להשתתף בפרסומות למאמא עוף, פלאפון, קופת חולים מאוחדת, אוסם ותנובה, לגלם את הגיבורה הראשית ב"קופיקו" ולשחק בסדרות "כפולים" (הבת של ישי גולן, אם אתם לא סגורים), ו"טקסי דרייבר". בקולנוע ראיתם אותה לצד יבגניה דודינה ורונית אלקבץ בסרט אחד ולצד ליאור אשכנזי ודבל'ה גליקמן בסרט אחר. עכשיו היא רושמת לזכותה עוד תפקיד ראשי, בסרט "אבוללה", שזוכה להצלחה בקופות ולשבחי המבקרים.

     

    "עוד לפני גיל שש", היא אומרת, "רציתי להיות שחקנית, אבל רק אז ההורים הרשו לי להתחיל ללכת לאודישנים. אמא שלי שחקנית בעצמה (אריאלה רבינוביץ', שכיכבה בין היתר באסקימו לימון 3, בלוז לחופש הגדול ועוד), אז יש לה קשרים, והיא שלחה אותי לאודישנים ראשונים של פרסומות. התקבלתי לעוד אחת ועוד אחת, ומשם הקריירה כבר התגלגלה".

     

    הקמפיין הראשון היה למאמא עוף, שם ראו אותה לשבריר שנייה, אבל מיניאלי כבר מתרגשת מזה עד עכשיו. "ישבתי כל הזמן מול הטלוויזיה וחיכיתי להפסקת הפרסומות לראות את עצמי'".

     

    קצת מוזר לי שאין לך ברזומה גם פסטיגל.

     

    "אני מאוד רוצה להשתתף במופעי חנוכה, אבל ההורים שלי חושבים שכמויות ההופעות הגדולות לא ישאירו לי חיים. אז הם בעד שאני אעשה פרסומות, ומדי פעם סרטים וטלוויזיה. מבחינתי אין גבולות, הייתי עושה את הכל, אבל ההורים שלי שמים קווים אדומים".

     

    לאיזו הצעה אמרת לא?

     

    "היה סרט סטודנטים שהציעו לי לעשות ודווקא רציתי. באתי לאודישן והתקבלתי, שמחתי מאוד, ואז קראנו את התסריט וראינו שיש סצנה שבה רואים אותי במקלחת ואני מקבלת מחזור. הייתי בת עשר, זה נראה לי מוגזם לשחק בסצנה כזאת ועוד במקלחת. אז אמרתי יפה תודה, אבל שזה לא בשבילי".

     

     

    הצעקה. בסרט "אבוללה"
    הצעקה. בסרט "אבוללה"

     

    הנה הילדה מהטלוויזיה

     

    ביום חמישי האחרון הגיע לבתי הקולנוע ברחבי הארץ "אבוללה", סרט כחול־לבן המשלב אנימציה ממוחשבת לילדים באורך מלא. לצד מיניאלי נמצאת המפלצת אבוללה, שנוצרה בטכניקה דומה לזו שבה נוצרו המפלצות בסרט "ארץ יצורי הפרא". "ההזמנה לאודישן הגיעה בדרך מיוחדת", היא מספרת. "הבמאי והתסריטאי ראו אותי בתפקיד ראשי בסרט אחר, אמרו שאני בדיוק מה שהם מחפשים וביקשו למצוא אותי. רצתי לאודישן הזה כמו למרתון, כי באמת מאוד רציתי את התפקיד וידעתי שהוא יעשה לי טוב".

     

    איך היה לשחק מול בובה ממוחשבת?

     

    "לא קשה מדי. בסך הכל הייתי צריכה להפעיל קצת את הדמיון ולחשוב שבאמת יש לידי מפלצת. התגובות ממש מטורפות. בכל יום אני מקבלת עוד ועוד תגובות מאנשים, אם זה באינסטגרם, בפייסבוק או בבית הספר. מעולם, על שום תפקיד שעשיתי, לא קיבלתי כל כך הרבה פידבקים. גם כששיחקתי ב'קופיקו' הייתה היסטריה מטורפת, אבל לא החמיאו לי על המשחק אלא אמרו כמה שאני חמודה".

     

    אם אתם בגיל הנכון, סביר להניח שאתם מכירים אותה מ"קופיקו". "שיחקתי שם את נוגה", היא מספרת. "עד היום ניגשים אליי ברחוב ומצביעים עליי, אומרים שאני הילדה מהטלוויזיה. עשינו ארבע עונות וזה היה כיף ממש גדול. גם התגמול היה טוב מאוד".

     

     

      

    מה יותר מעניין אותך, הכסף או הפרסום?

     

    "הכסף אף פעם לא היה בראש שלי או בסדרי העדיפויות, וגם עכשיו הוא לא. אני לא מתעסקת בזה בכלל ולא יודעת כמה אני מקבלת על כל עבודה שאני עושה. זה לא מעניין אותי, כי אני לא משחקת או מצטלמת בשביל הכסף או הפרסום והמעריצים, אלא כי אני אוהבת את זה ומוכשרת בזה".

     

    די נו. כסף מעניין את כולם.

     

    "אם תגיד לי עכשיו לעשות תפקיד ראשי בסדרה עד סוף ימיי, ושזה יהיה בערוץ קטן שאף אחד לא יראה ובמשכורת צנועה, אני אסכים. כי זה מה שאני אוהבת לעשות — לשחק, ללמוד טקסטים. ברור לי שכשאני אהיה יותר גדולה, גם הכסף ייכנס לתמונה, כי זו כבר תהפוך לפרנסה, אבל כרגע זה רק תגמול".

     

    לפחות את מזמינה את כל החברים לפיצה?

     

    "לא, כי הכסף שאני מרוויחה שמור לי בחסכונות. אני לא מושכת שקל משם, אלא משאירה אותו לעתיד. את הכסף לפיצה אני מקבלת מהבייביסיטר שאני עושה לפעמים".

     

    התיאבון של אמא

     

    אי־אפשר להתעלם לחלוטין מהייחוס המשפחתי של מיניאלי. אמה, אריאלה מיניאלי־רבינוביץ', הייתה שחקנית בעברה וזכורה בעיקר משני תפקידים — נורית, חברתו הג'ינג'ית של בנצי ב"אסקימו לימון 3" (יודעי ח"ן יגידו: שפשוף נעים) וחווה כרמלי היפה בסרט הפולחן "בלוז לחופש הגדול". "נסעתי בסוף שנות ה־80 ללימודי משחק בניו־יורק כדי לחדד קצת את הכלים שלי, ובדיעבד זה מה שגמר לי הקריירה", מסבירה רבינוביץ' לאן נעלמה. "למדתי משחק, שיחקתי באוף־ברודווי, וכשחזרתי זה פשוט לא קרה. התיאטרון לא משך אותי, בקולנוע היו מעט מאד אודישנים, ואמרו לי שמחפשים רק לוק של מזרחיות וערביות אז הלכתי הצידה, לעשות דברים אחרים. מה שמצחיק הוא שלפני חודש דווקא חזרתי והופעתי בתפקיד קטן בסדרה עם מוני מושונוב וליאור אשכנזי. התיאבון למסך עוד קיים".

     

    אז הילדה ממשיכה את הדרך שלך?

     

    "אני לא מאמינה בדברים האלה. אם הילד שלך מוכשר לכיוון מסוים, צריך לתת לו את הכלים ללכת בדרך הזו. היא כבר מזמן התעלתה עליי. הרזומה שלה היום, לנערה בת 14 וחצי, מרשים יותר מחלק מהשחקניות המבוגרות. כבר כשהייתה ילדה קטנה, הגננות סיפרו לי כל הזמן שהיא רק רוצה להופיע ולהיות באמצע. כשהלכנו לפארק והיא ראתה במה, היא רצה ורקדה שם, בלי בושה, כשכולם מסתכלים. אז הבנתי שזה מה שהיא רוצה, ושזה מה שמתאים לה".

     

    איך שולטים בזה, שזה לא יהיה מוגזם?

     

    "היא עובדת רק בחופשים ואחר הצהריים, ובשאר הזמן מנהלת חיים רגילים לחלוטין עם שיעורי בית ומבחנים. יום אחד של בית ספר היא לא פיספסה עד היום. זה החוק שלנו. וכשמגיע הקיץ, במקום ללכת לקייטנה היא הולכת לעבוד, כי זה מה שהיא אוהבת. בכל שנה מחדש אני יושבת איתה לשיחה ומדברת איתה על המחיר שזה דורש ממנה, על הפלוסים והמינוסים, ובודקת אם היא רוצה להמשיך. והיא אומרת שכן".

     

    אבל פסטיגל לא תתני לה.

     

    "אנחנו רוצים ליהנות, לא להיות בעבדות. אני לא מוכנה שהילדה שלי תצא לעבודה לארבע הצגות ביום ולא תדע איך קוראים לה ואיפה היא בסוף היום. שש־שמונה שעות עבודה, שבהן היא נהנית מכל רגע ונחה הרבה, זה מספיק בינתיים".

     

    את מיניאלי הייחוס של אמא לא מרשים במיוחד. "אני מקבלת הרבה עצות מאמא", היא מספרת, "אבל כרגע העצות כבר קצת התחילו לחזור על עצמן. יש לי כבר ותק בתעשייה הזאת ואני מכירה אותה טוב מאוד, ויודעת בדיוק מה מחפשים כששולחים אותי לאודישנים. אני מכירה את המבט של הבמאי, יודעת להגיד אם הוא התלהב ממני או לא, ומה התפקיד ידרוש. לפעמים אני צריכה עזרה מאמא או מאבא, ואז אני לא מתביישת לבקש. אבל לרוב כבר לא".

     

    את לא מפספסת קצת את הילדות של רב החברים שלך?

     

    "בשבילי מה שאני עושה זו ילדות רגילה. אני כבר מכיתה א' בעסק הזה, אז אני לא מכירה שום דבר אחר. לפעמים אני עוד רוצה שאוכל ללכת ברחוב ושילדים לא יסתכלו עליי, לא יצלמו אותי כל הזמן ולא יתלחששו. שאף אחד לא יכיר אותי. אבל מצד שני, אם זה יקרה, זה גם יהיה חסר לי". •

     

    dani—s@yedioth.co.il

     

      

    הסרט "אבוללה" מוקרן בבתי הקולנוע ברחבי הארץ

     


    פרסום ראשון: 09.12.15 , 20:37