כך ינסו מתנגדי מתווה הגז לשכנע את בג"ץ

אחת המטרות של מתנגדי מתווה הגז בדיוני ועדת הכלכלה הייתה לנסות להראות שהטיעונים הביטחוניים־מדיניים שמשמשים כהצדקה חוקית לעקיפת סמכותו של הממונה על ההגבלים העסקיים באמצעות סעיף 52 נולדו רק לאחר שחברי הצוות הממשלתי הבינו שאין ברירה אחרת. עם הדברים הללו הם מתכוונים ללכת בהמשך לבג"ץ, אחרי שנתניהו יחתום על הסעיף – כנראה באמצע השבוע הבא.

בתום הדיון עם רה"מ נתניהו מיהרו חברי האופוזיציה בוועדה להצביע על משפט אחד שאמר כהוכחה נחרצת לטענותיהם. "ההחלטה להפעיל את הסעיף הזה נבעה קודם כל ממצב שנוצר, מצב שנכפה עלינו, בשל התפטרות הממונה על ההגבלים ולא בגלל מהות ההסכם. ההסכם טוב אבל ההתפטרות שלו יצרה מצב שגם הסכם אופטימלי אני לא יכול להעביר. לכן זה מחייב אותנו ללכת למה שהחוק מאפשר. והחוק מאפשר את זה, גם על סמך שיקולי הביטחון והחוץ", אמר נתניהו בתשובה לשאלת ח"כ יוסי יונה.

המשפט הזה מצטרף לדברים נוספים שנאמרו בוועדה, ולדעת גורמים בה יכולים לסייע להם בהליך המשפטי. כך למשל, ראש המוסד הנכנס, יוסי כהן, אז עדיין ראש המל"ל, אמר באחד הדיונים: "אני מבין שסעיף 52 נועד למצבים שכאלה — לפתור, על ידי החלטת שר הכלכלה, במקרה דנן רה"מ, סוגיות ביטחוניות ומדיניות".

המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, שהיה חלק מהצוות שבחן את המתווה לאורך הדרך, אמר באחד הדיונים כי "הצורך ב־52 עלה, והממונה גם ידע אותו בהתחלה. ברגע שהממונה אמר: 'אני פורש', הצורך עלה, ואז בא סעיף 52 כטיעון משפטי".

בנוסף מתכוונים מתנגדי המתווה לטעון שנתניהו לא עמד בחובת ההתייעצות עם חברי הכנסת, ולא ענה על שאלות שנשאל בוועדה.

כבל אמר אתמול: "מי שיקרא את הפרוטוקולים ימצא יותר מסתירה אחת, ביותר מנושא אחד, בין נציגי הממשלה. עיקר הסתירות נוגעות לסעיף 52. הסתירות יוטחו בפני הממשלה בבג"ץ". ההערכה הרווחת היא שספק רב אם בג"ץ יתערב בהחלטה, אך מתנגדי המתווה מתכוונים לנסות להוכיח שההערכה הזו שגויה.