"או שאני אמות או שאתעשר"
"ממון" חושף לראשונה את יומנו של אלירן רוזנס, עובד לאומי קארד לשעבר, הנאשם בסחיטת החברה
נגיד שאעבור את זה. אילו חיים יהיו לי? אני בן 30, לא נשוי, ללא עבודה, עם חובות, בלי כסף או הורים שיממנו אותי. בכל מקרה אתבייש בחיים שלי ובסופו של דבר אהיה כמו אמא או אבא שלי, מבוגר, שבור, בלי כסף, בלי חיים. יש רק מהלך אחד נכון לעשות, לאיים, ככה גם אהיה מבוקש, אוכל לחיות פה. אכנס לכלא להרבה זמן. או שאמות או שאתעשר". כך כתב אלירן רוזנס, הנאשם בפרשת הסחיטה בלאומי קארד, ביומן שניהל בטלפון הסלולרי שלו בחודשים שקדמו למו"מ מול בנק לאומי.
בינואר השנה הוגשה נגד רוזנס, עובד לאומי קארד לשעבר, כתב אישום ובו נטען כי על רקע אי קידומו בחברה הוא החליט לנקום בה: העתיק את מאגר הנתונים שלה, ולאחר כמה חודשים טס לתאילנד והחל לנסות לסחוט בכירים בבנק.
היומן, שנחשף כאן לראשונה, חושף את מחשבותיו של רוזנס בזמן ניהול המו"מ עם הבנק: "יש לי כמה אפשרויות", כתב שלושה ימים אחרי שהחל המו"מ, "לוותר ועדיין יחפשו אותי, לוותר על הכסף בתמורה לחסינות משפטית, לדרוש חסינות משפטית כתנאי להמשך, להגיד את האמת ואז אני עושה להם את החיים קלים כי כולם רודפים אחרי". בפתק אחר כתב, "אם אתנצל סביר להניח שאתבייש ואכנס לכלא. אם אמציא סיפור טוב, אז הכל טוב".
רוזנס מואשם גם בפרשה קודמת, "פרשת תיבות הדואר". מכתב האישום עולה כי בעת עבודתו בלאומי קארד האזין רוזנס לשיחות טלפון מוקלטות, שבהן מסרו הלקוחות את שלוש הספרות הכתובות בגב כרטיס האשראי. הוא העתיק את הספרות ושמר אותן במחשבו. לאחר מכן רכש עם נאשמים נוספים תיבות דואר והתקין אותן בכתובות ברמת־גן. אחר כך התקשר בסקייפ למוקד השירות והודיע שכתובתו השתנתה. בשיחה נוספת הודיע לשירות שהכרטיס נשבר או נגנב וביקש לקבלו לכתובת החדשה.
רוזנס סימן מטרה שאפתנית: "היעד – 8 מיליון שקל. 2,000 משיכות של 4,000 שקל". במסמך מפורטים שלבי התוכנית: "אופן הפעולה — נסיעה כל יום לעיר אחרת, מציאת נקודה יחסית שקטה ולהתחיל להוציא שיחות למוקד".
במסמך מפורטות השיחות המתוכננות לשירות הלקוחות: "הזדהות ותלונה על כך שאני לא מקבל דואר ולבקש לשנות לכתובת אחרת, למחרת להתקשר ולבקש שישלחו לי כרטיס וקוד משום שהכרטיס נשחק ולסיום איסוף הכרטיס בלילה והפעלתו". רוזנס מדגיש שהוא צריך לטשטש ראיות: "יש למחוק את טביעות האצבע מהמחשב. למחוק טביעות אצבע מאחת הכתובות שבה התקנתי תיבה באמצעות מקדחה ומים. את הכסף יש להחביא כל יום בנקודה אחרת. לרכוש את חפירה".
בועז קניג, עוה"ד של רוזנס: "מרשי הודה בחלק מהעבירות, אבל לצערי, עמדת הפרקליטות חורגת מכל פרופורציה. כל נזק לא התרחש, ומדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי, שעבד מספר שנים לשביעות רצון מנהליו בבנק לאומי עד שהוחלפה שדרת הניהול והיחס אליו השתנה ללא כל סיבה, והוא נדחק אל מחוץ לבנק ללא סיבה ובניגוד לסיכומים קודמים והבטחות מפורשות. כולי תקווה כי הצדק ייעשה וישתקף בדמות ענישה מקלה".
לפנייה לכתב/ת 
