הזולת הוא הגיהנום

בתחילת השבוע נאלץ יצחק מירון, ראש עיריית עפולה, למלט את נפשו מזעמם של כמאתיים מתושבי עירו שרצו אחריו בקריאות "בוגד" ו"מחבל". התושבים הזועמים מחו על זכייתן של עשרות משפחות ערביות במכרז לרכישת דירה בפרויקט דיור הנבנה בעיר. מירון אף הוא אינו מתלהב מכך שערבים יגורו בעירו, וכמו המפגינים הוא מצדד ב"עפולה יהודית". הוא הבטיח להם שיבדוק את המכרז המאפשר לאזרחים ערבים לחדור לעיר.

בינתיים, אין עילה לחלוק על חוקיותו של המכרז, שכן רשות מקרקעי ישראל מחויבת על פי החוק לנהוג בשוויון כלפי כל האוכלוסיות בישראל. אולם תושבי עפולה המקיימים חיי עבודה ומסחר משותפים יומיומיים עם שכניהם הערבים, ושאני מניח שחלק גדול מהם לא שותף לעמדותיו של מירון, הם טרף קל מדי לתיוגם כגזענים. כניסתן של עשרות משפחות ערביות לפרויקט דיור חדש ברמת־השרון או ברמת אביב לא הייתה זוכה לקבלת פנים סובלנית יותר.

בעוד המפגינים בעפולה מתחלחלים מהאפשרות שערבים יגורו בעירם, הסיוט של חברת הבנייה "באמונה", המשווקת דירות לציבור הדתי־לאומי בלבד, הוא שיהודים מזרחים יחדרו לשכונה חדשה שהיא בונה. בסרטון השיווקי שהפיצה לפני כשבועיים ועורר סערה ציבורית, נראים שכנים בעלי חזות מזרחית בשם אברג'יל מתפרצים לדירה של משפחה דתית אשכנזית החוגגת את חג החנוכה, כשהם מתנהגים בגסות ובזלזול כלפי מנהגי החג. החברה המשווקת את הדירות תחת הסיסמה "בית חדש לסרוגים" רצתה להבטיח לסרוגים האשכנזים שלא ייתקלו במזרחים וולגריים.

יש לציין שחברה זו, שבראשה עומד ישראל זעירא (המכהן גם כחבר במזכירות תנועת תקומה, חלק ממפלגת הבית היהודי), אינה מבחינה בין אפליה של קבוצות שונות - כל עוד אינך דתי־לאומי תזכה ביחס מפלה שווה. לדוגמה, בשנת 2009 זכתה החברה במכרז לבניית 20 דירות בלב שכונת עג'מי ביפו, וגם אותן שיווקה ליהודים דתיים־לאומיים בלבד. זעירא אמנם התנצל והסיר את הסרטון, אולם הוא עדיין עומד על כך שהחברה תמשיך לשווק דירות, בניגוד לחוק, רק לציבור הדתי־לאומי. נגד מדיניות זו עתרה בשבוע האחרון לבית המשפט האגודה לזכויות האזרח.

גם קבוצות אזרחים אחרות עמדו השבוע על זכותן להפלות ציבורים בישראל, והפעם בתחום החינוך. "ועדת הרבנים לענייני חינוך שליד מועצת גדולי התורה", האחראית על מוסדות החינוך החרדי־האשכנזי, הכריזה חרם על משרד החינוך בגלל הפגיעה באוטונומיה של קהילתם להפלות תלמידות ותלמידים מזרחים.

ההכרזה על החרם הגיעה לאחר הצלחת המסע לפיטורי מאיר שמעוני, מפקח משרד החינוך על המחוז החרדי, שחטאו הגדול היה הקפדתו על מילוי הוראות החוק האוסרות על אפליית תלמידים בקבלה למוסדות חינוך הממומנים מכספי הציבור. אגב, מכיוונם של חברי הכנסת של ש"ס, שליחיהם הפוליטיים של התלמידים המזרחים המופלים, לא נשמעה בעניין אפילו אוושת מחאה.

הזכות לבדלנות ולהפרדה חינוכית אינה נחלתם הבלעדית של יהודים דתיים. מאז שנות ה־80, משפחות חילוניות מהמעמד הבינוני־גבוה, אשכנזיות ברובן, מקימות לעצמן בתי ספר ייחודיים – לטבע, אמנויות, פתוחים, דמוקרטיים וכדומה. בתי ספר מעין פרטיים הנהנים ממימון ציבורי, שהקבלה אליהם מותנית במבחני מיון ובתשלום כסף רב. לפני כמה שבועות פסק בית המשפט כי מדיניות המיון שנוקטים בתי ספר אלה היא בגדר אפליה.

בתחילת השנה הכריז שר החינוך בנט על חזונו – העצמת הזהות העצמית. שר החינוך יכול להיות מרוצה, שכן קהילות רבות בישראל עוסקות בשקידה רבה במימוש חזון העצמת הזהות העצמית הלאומית, האתנית, הדתית והמעמדית שלהם באמצעות הדרת כל האחרים. אצלנו, כמאמר הפילוסוף הצרפתי, הגיהינום הוא הזולת.

הכותב הוא פרופסור למשפטים, ראש חטיבת זכויות האדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג