ערב פתיחת שנת הלימודים. בית הספר היסודי "שירת שרה" באלעד, המיועד לילדי חרדים עובדים, נראה כמו אתר בנייה. פיגומים ענקיים, בלוקים חשופים לצד סולמות, קרשים ועשרות פועלים. ההורים הזועמים מיהרו להזעיק למקום את דניאל ירמיהו, אחראי אבטחה במשרד החינוך, שהודיע בהחלטיות כי כאן הלימודים לא ייפתחו.

לראש העירייה הטרי, ישראל פרוש, היה ברור שאת הצרה הזאת הוא לא יכול להכיל. שנת הלימודים הקודמת נפתחה בעיר בלי בעיות והנה, רק נכנס לתפקיד וכבר נקלע ללחץ של מאות הורים זועמים שכעסו גם על דרישותיו לצניעות במוסד. אותו מוסד שאליו הגיע ערב הבחירות האחרונות לכנסת, ודרש מאותם הורים להצביע למפלגת יהדות התורה שבה חבר אביו, מאיר פרוש. "מאלעד תצא הקריאה", הכריז והוסיף: "תתנו, תקבלו. אם חברי הכנסת של המפלגה לא יעמדו לידנו, אין לנו לאן לפנות".

הבחירות עברו, האב פרוש התמנה לסגן שר החינוך והבלגן נותר בעינו. מצד אחד האב לא יכול להתערב כדי "למנוע ניגוד עניינים", כפי שנמסר מלשכתו, ומצד שני ההורים זועמים ודורשים פתרון. ואז התרחש נס גלוי — קצין הבטיחות חזר לבית הספר, ולתדהמת ההורים הפך את החלטתו. שנת הלימודים יכולה להיפתח, והילדים ייזהרו כשהם רצים בין הפיגומים. כאשר אחד מעמיתיו במשרד החינוך דרש הסבר, הוא גילה שסגן השר הפעיל לחץ והתערב. "אתה מבין את הרגישות שלי", הוקלט הקב"ט מתאר את ההנחיות שנתן לו פרוש. "אני סגן השר, אני לא יכול להגיד לך מה לעשות מקצועית. מצד שני, זו העיר של הבן שלי... תראה מה אפשר לעשות".

ישיבה משפחתית

סגן שר החינוך מאיר פרוש

באלעד, שהוכרזה כעיר בשנת 2007, גרים למעלה מ־40 אלף תושבים, רובם המכריע חרדים. פרוש נבחר לתפקידו הנוכחי בסוף שנת 2013, בתמיכת יוצאי אשכנז ולאחר מאבק סוער באריה דרעי ובאנשי ש"ס, ששלטו בעיר שנים. פרוש הוא נציג מפלגה קטנה בשם "שלומי אמונים", שאביו הוא המנהיג שלה, המהווה חלק מיהדות התורה ומאגדת קהילות וחסידויות קטנות דוגמת טשארנאביל, נדבורנה, ערלוי, סלאנים ועוד.

למרות זכייתו בתפקיד ראש העיר, בבחירות למועצה חלוקת הקולות הייתה שווה — ש"ס ותומכיה קיבלה אותו מספר מנדטים כמו פרוש ואנשיו, והחלה בהקמת גוש חוסם. אלא שאז הדהים אחד מנציגי ש"ס את עמיתיו, כשהצביע עם "שלומי אמונים". המדובר בחבר המועצה אברהם דיין. תומכים בש"ס מיהרו להגדיר את מעשהו כ"בגידה", וטענות כלליות על טובות הנאה התגלגלו במהירות למשרדי עורכי דין ולאיומים בתביעות דיבה.

עדות שהגיעה לידינו עשויה אולי לשפוך אור על הקשרים המתקיימים בין ראש העירייה הנבחר לבין חבר המועצה שמאחורי המהלך הדרמטי. בהקלטה שהגיעה לידינו נשמע מרדכי ממליה, מי שניהל את מחלקת החינוך בעיר, מספר לעמיתיו בעירייה בכעס כיצד בסוף 2014 ראש העיר "הפיל עליו", כהגדרתו, בקשה חריגה: לקבל לעבודה כ"רכזת צהרונים" את טוני דיין, אשתו של חבר המועצה מש"ס. לאחר שהסכים, לדבריו, הופתע לגלות שהגברת דיין לא הגיעה לעבודה כפי שציפה. "שאלתי אותה למה היא לא מגיעה", נשמע ממליה בהקלטה. "הסברתי לה בדיוק מה השעות, מפני שזאת אמורה להיות משרה מלאה. אבל הדיבורים לא עזרו".

בשלב מסוים, כך הסביר, "ראש העיר התקשר אליי וצרח... הוא ביקש שלא ללחוץ עליה. שהיא לא צריכה לעבוד ממש. מילא אם היו רק רוצים לסדר לה ג'וב והייתה עובדת כמו שמתחייב. אבל לדעתי רצו לסדר לה כסף בלי לעבוד, וזה מאד חמור". דיין טוען מנגד כי "אין קשר בין העסקת אשתי לפוליטיקה. לא ידוע לי על מעורבות פרוש. לפני העסקתה קיבלתי ייעוץ משפטי שאין בעיה". ממליה סירב בתוקף להתייחס לדברים שתועדו מפיו או להגיב. מהעירייה נמסר כי הציטוט בשמו של העובד שהועבר מתפקידו שקרי.

ישראל ומאיר פרוש (בקצה השולחן) בישיבת מועצת העיר. "סגן השר נמנע מעיסוק באלעד"

אל ישיבת הקואליציה הראשונה של פרוש כראש העירייה הגיע גם אביו. השניים הונצחו בצילום חגיגי, שנתפס בעיני רבים בעיר כסמלי. מאז, טוענים תושבים, ישראל פרוש ואנשיו פועלים תוך שהם משרתים אינטרסים של "שלומי אמונים" וגורמים פוליטיים נוספים, מרעיפים מכל טוב על מקורבים, עוצמים עין כשצריך ולעיתים אף פועלים כהגדרתם "בשם האב".

דוגמה לכך ניתן למצוא בכניסה לעיר. אחרי שנים שבהן פעלו שם מוסדות עירייה שאיכלסו עשרות מעובדי השירות הפסיכולוגי לתלמידים, לצד גני ילדים לחינוך מיוחד, יום אחד נודע שפרוש מתכוון להצניח מאות אברכים שיגיעו מהישיבה "תורה בתפארתה" באשדוד ויחליפו אותם בשטח. הסמכות הרוחנית מאחורי אותה ישיבה היא הרב אהרון שטיינמן, ממנהיגי הציבור החרדי, שהכריז לפני הבחירות שמי שיצביע ליהדות התורה "יינצל מהגיהינום". לפני הבחירות באלעד נפגש הרב עם ישראל ואביו, ובבחירות קודמות, כשפרוש האב התמודד על ראשות עיריית ירושלים, הכריז הרב שמי שיתמוך במועמד חילוני ולא בחרדי — "אין לו חלק בעולם הבא". "הגיעו משאיות, פרקו מזרנים ומיטות לישיבה, ובעצם נדחפנו החוצה", מתאר גורם בעירייה. "השירות הפסיכולוגי, למשל, העסיק רבים שנאלצו לנדוד בעיר, בלי לתת שירותים. הפעילות לנזקקים נפגעה". תושבים שקראו את פרוטוקול ישיבת המועצה הופתעו לגלות שהנושא הוצג כאילו מפעל היי־טק מצליח הגיע לעיר. "התמורה תהיה מאות אלפי שקלים שייכנסו לתקציב השוטף", אמר פרוש בישיבה והסביר שהכספים "יאפשרו לנו לפתח את העיר".

מי שהחליט לבדוק, גילה שהמספרים אינם מסתדרים, בלשון המעטה. בחוזה בין העירייה למוסד הדתי נקבע שהישיבה תקבל דונם וחצי, ותשלם כ־20 אלף שקל לחודש. אלא שבפועל, הישיבה משתרעת על אזור גדול פי שישה לערך — מלבד שתי חלקות שמאוזכרות בחוזה, הישיבה פרושה על עוד מגרשים בסך כולל של כתשעה דונם. הוצאות המהלך הסתכמו במיליוני שקלים.

בעירייה מסבירים שהשטח שנוסף הוא תוצאה של "טעות טכנית", וכי מהלך העברת עובדי העירייה והשירות הפסיכולוגי תוכנן מראש במטרה לסייע להם (ראו מסגרת). אלא שהעובדים ראו את הדברים אחרת. "קרוב לחודשיים שהשירות פועל ללא משרדים או טלפון", נכתב במסמך אזהרה ששיגרה מנהלת השירות תמר שחר לראש העיר. "ניסיונותיי ליצור עימך קשר או עם עוזרך לא נענו... הריני להודיעך כי לא אוכל לתת שירות". חלף עוד חודש מהמעבר, והאחראית שיגרה מכתב כעוס נוסף: "לא קיבלנו תשובה. אין באפשרותנו לערוך אבחונים".

מנהל אגף שיפור פני העיר בעירייה, סא"ל (מיל) רמי ארזי, שגם הוא ועובדיו הועתקו ממקומם, רתח מזעם. "זה הקש", אמר לעמיתיו, והחליט לעזוב את תפקידו. השבוע, כשפנינו אליו, נמנע מלהגיב.

מהנדס העיר נועם גרייף החליט לפעול. לפי החוזה, נציג הישיבה "מתחייב שלא לבנות, להכניס שינויים או תוספות ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש ובכתב". אלא שלאחר כניסת הישיבה התגלו בשטחה מבנים ללא היתר. גרייף הוציא צו הריסה, אלא שהממונים בעירייה סירבו לחתום עליו. זמן קצר אחר כך עזב את העיר, והיום הוא משמש כמהנדס עיריית חדרה. כשפנינו אליו, ביקש לא להגיב.

מידע על המתחרש הועבר למשרד הפנים. "לא ידעתי שמהנדס העיר הקודם הוציא צו הריסה", התפלא מנהל הפיקוח במשרד, יוחאי אלבס, כאשר נמסר לו על כך.

הנהלת משרד הפנים העבירה כבר לפני כשנה מכתב לפרוש, שבו נדרש לספק הסבר לטענות שהגיעו אליהם. השבוע נמסר מהמשרד שבתום הבדיקה "יוחלט על המשך טיפול".

כשהגענו לישיבה, גילינו שהעסקים כרגיל. לגמרי במקרה ביקר באותו היום במקום גם פרוש האב, ולצידו סמנכ"ל הפיתוח תמיר בן משה, הכפוף אליו. "מאז נבחר ראש העיר", שיבח בן משה את הבן באוזני אביו, "החלה תנופת בינוי גדולה מאוד".

למחרת הביקור שוגר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרד החינוך, שבו נדרש סגן השר פרוש להשיב האם הוא חתום על הסכם ניגוד העניינים המונע ממנו לפעול באלעד. עו"ד יואב ללום, ששיגר את המכתב, לא קיבל עדיין תשובה. במשרד המשפטים מסרו לנו כי ההסכם טרם אושר ומצוי "בגיבוש ובהתייעצות".

"מדובר בחלק מסיור ביישובים חרדיים נוספים", הסביר בתגובה סגן השר.

על חשבון הבית

בספטמבר 2014 הועברה למחלקת הגבייה בעירייה רשימת שמות של תושבים שהוגדרו כ"נתמכים", עם ההוראה: "יש להסיר עיקולים למספרי המשלם הבאים". עיון ברשימה מגלה שמות מעניינים כמו חבר מועצת העיר מסיעתו של פרוש, משה ברדוגו. "אין לי מושג איך הגעתי לרשימה", הוא אמר בתגובה, "מעולם לא ביקשתי להיות 'נתמך'. היה עיקול ושילמתי כמו כולם".

שם נוסף ברשימה הוא מרדכי, אחיו של חבר המועצה פנחס גרוס מסיעתו של פרוש, המכהן כ"יו"ר ועדת הנחות". חבר המועצה מסר בתגובה ש"לא הייתה שום פרוטקציה לאחי בתוקף אחריותי על ההנחות, ולא ברור למה אחי ברשימה כ'נתמך'". האח מרדכי מסר שגם הוא אינו מבין כיצד הגיע לרשימה, ולדבריו "החוב שולם מיידית".

שם נוסף הוא דוד טרבלסי, שאביו שימש בצוות מאה הימים של פרוש הבן. "אין קשר לשיתוף הפעולה בין אבי לראש העיר", מסר טרבלסי, "לא ביקשתי להיות מוגדר כ'נתמך', ולמרות שהחוב שולם העיקולים לא הוסרו".

גם משה גלסנר, תושב העיר שמועסק כדובר בית"ר עילית, תחת ראש עירייה מהמפלגה של פרוש, נמצא שם. "שילמתי את החוב מיידית. בקשתי מהעירייה ארכה לשלם ולא קיבלתי", הוא מסר.

אדם אחר שהוגדר כ"נתמך" הוא מנהיג חסידות שתומכת בסיעתו של פרוש. "אני רוצה שתעוף מכאן", אמר לנו כשדפקנו על דלת ביתו וביקשנו הסבר. אנשיו הסבירו שמדובר בדמות רוחנית חשובה, וטענו כי הוא אכן סובל ממחסור.

ברשימת הנתמכים טיפל משה סעדון, עובד עירייה שפרוש ביקש להצניח כ"ממונה על הגבייה" – תפקיד שלא אושר לאחר התערבות משרד הפנים. הרשימה הועברה ל"יחידה לחיוב אישי" של משרד הפנים, שבסמכותה להטיל חיוב אישי על בכירים שסרחו, ושם החלו בבדיקת העניין. סעדון מסר בתגובה לפנייתנו כי פעל באופן מקצועי "אחרי שלא בוצעה אכיפה שנים. פעולותיי מתואמות עם החייבים".

הסערה פרצה לפני מספר שבועות בקבוצת הווטסאפ "מדורת השבט", שבה חברים כמה מבכירי העירייה. סעדון התלונן שם ש"על ניסיון לעזור למסכנים, הוגשה נגדי תלונה ליחידה לחיוב אישי". תושב העיר יניב מאירי טען שמדובר ב"רשימת מקורבים או פרוטקציונרים", ותהה מדוע אין התחשבות בנזקקים שצובאים על דלתות העירייה. סעדון השיב שקשה לו אחרי שפעולתו "הולידה הלשנות וביקורת", והתושב ענה שהמונח הנכון איננו הלשנות, אלא דיווח מפני ש"ביקורת על רשימת מקורבים זה ראוי".

כשפרוש תלוי על חודם של מצביעים מועטים, קשה לו לאכזב את הקבוצות שניצבו לצידו בקלפי. כך למשל, במרכז העיר יש קרקע שתוכננה לשמש כ"קריית חינוך ומדע", ולמרות זאת שנים פועלים בה בחופשיות מספר עסקים. צבי עמרם, בעליו של עסק שפעל במקום עד לאחרונה ונסגר, תובע את העירייה במיליון שקלים בטענה ל"אפליה סלקטיבית וחמורה". "מבנים של מקורבי ראש העיר הוצבו באישון לילה", כתב לבית המשפט בצירוף צילומים, "מבנה שמוחזק על ידי חבר מועצה לשעבר", או "מבנה ברסלב ללא אישורים". עיריית אלעד טרם הגישה כתב הגנה.

באותו מתחם יש עסק ללא רישיון המוצע להשכרה על ידי אחיו של איש ברסלב בעל השפעה בעיר. "אפשר למכור שם אוכל במארזים סגורים, וכל דבר אחר", הסבירו במשפחה למתעניינים. כשפנינו לאח הוא שיבח את העירייה והוסיף כי "רק אכלתי אותה בגלל אחי. הוא מזוהה עם פרוש, וברסלב תמכו בפרוש, אבל לא קיבלתי פרוטקציה".

גם הנושא הזה הגיע לקבוצת "מדורת השבט". "מישהו יודע אם זה שטח פרטי?" שאל אחד התושבים. "השטח מוגדר ציבורי", השיב סגן ראש העיר, שי נתן. סגן ראש העיר מש"ס, צוריאל קריספל, הצטרף ואישר: "אין הסכם בתוקף עם אף אחד מהעסקים במתחם. כולם מפרים את החוק ונהנים על חשבון הציבור. כולם לא חוקיים. כולם כולל כולם".

תושב אחר קרא והתעצבן: "מה העירייה עושה בנדון? מי גוזר את הקופון?" אחרים תהו האם באמת הכל לא חוקי, וקריספל, סגנו של פרוש, הבהיר ועקץ: "מה לא מובן? אולי תוספת הסייעת לגננות שהוחלט עליה תעזור לכם בהבנת הנקרא: אף אחד לא משלם. רק נהנה על חשבון הציבור".

"בשביל מה אני מפתח שנים קשרים עם בכירים? מה אני, עז?" הוסיף מישהו בלגלוג, ופנה ישירות לראש העירייה "שרוליק, תעשה לי שטח".

לאחרונה הוגשה תלונה למשטרה הנוגעה לאחד הרבנים (השם במערכת), שאנשיו תפסו קרקע במקום אחר בעיר. בהקלטה תועד הרב מסביר איך לפני הבחירות פרוש התחייב לטענתו "בכתב" שיעניק לו שטח ששורטט על מפה. "הוא קיבל את התשלום שלי", טען הרב. "עשרות אנשים בחרו בו לראשות העירייה. הבאתי לו אותם עם תעודות זהות, עם הנשים שלהם. ראש העיר לא יכחיש לך את זה. חוץ מהעניין של ההתחייבות בכתב". מהמשטרה נמסר כי התלונה מוכרת וטרם התקבלה החלטה בעניינה. העירייה השיבה בתגובה כי הדבר כלל לא אפשרי, וכי "הטענה כללית ואין ביכולתנו לענות לרמיזות".

עסקים כרגיל

לפני כחודש ערכה המשטרה מבצע, ושיגרה צווי סגירה לאולמות אירועים בעיר שאין להם רישיון עסק. "הם צריכים אישור של הרשות המקומית — ואין להם", אומר לנו גורם במשטרה. למרות פעולת המשטרה, העירייה לא אכפה את חוק רישוי עסקים. בדיקה מעלה כי כמעט לכל בעלי האולמות האלו יש קשר ישיר למפלגה של פרוש האב והבן.

כשביקשנו לקבוע אירועים, גילינו שהכל עובד כרגיל. "אין בעיה לקבוע תאריך. פתוח עכשיו ויישאר פתוח", אמר לנו שלמה וייסמן, האחראי על אולם "שערי שמחה". האולם מופעל על ידי אנשי קהילה בשם "טשארנאביל", המזוהה עם פרוש ו"שלומי אמונים".

גם האולם "היכל הכינוסים" פתוח. "אנחנו גובים 2,000 שקלים לאירוע, כולם עובדים כרגיל", אמר לנו מפעיל האולם. מנכ"ל המוסד שבו מופעל האולם הוא חבר בכיר בקואליציה של פרוש, חיים מאיר כץ, יו"ר ועדת הקצאות, ומחזיק תיק החינוך. זה המצב גם ב"משכן הכינוסים", שבו ערך פרוש את חגיגת הבחירות שלו. "המקום נשאר פתוח", אמר המפעיל שלמה ברקוביץ', "אירוע עולה 2,000 שקלים, תבוא לראות בשבוע הבא, הכל יפה ומסודר". ברקוביץ' משתייך לדבריו לחסידות קטנה בשם "ערלוי", שגם היא קרובה ל"שלומי אמונים".

ישי קליין, בכיר ב"ערלוי", הוא יד ימינו של פרוש, שייסד עמותה בשם "קן ציפור" המתפעלת בעיר מוסדות חינוך. משהו על העמותה אפשר ללמוד מתביעה שהגיש תושב העיר, שביקש ב־2012 לפתוח רשת גנים מתחרה וגילה שבתו לא מתקבלת לבית ספר שמנהלת "קן ציפור". "בית המשפט מתבקש לשמש פה לטובת ילדה קטנה וחסרת ישע", ביקש בתביעה. "שיגן עליה מפני ניסיון שפל ואכזרי של נקמה באביה חברותיה נערכות ללמוד, ואילו היא צריכה להסתכל בעצב ובלב שבור על הילקוט החדש בפינת החדר. כל חטאה בכך שאביה נרדף פוליטית על ידי סגן ראש העיר (אז פרוש – ש"ג), פוליטיקאי בנו של פוליטיקאי, שכל מנהלי המוסדות רועדים מפניו, ומוכנים לפגוע בילדה".

התושב טען בפני בית המשפט ש"קיבל איומים מיידיים" מפרוש בשל ניסיונו "להעז ולפתוח גן ילדים שאינו תחת שליטת פרוש, ולא על ידי העמותה שמנהל עוזרו וראש לשכתו קליין".

השופט המחוזי, פרופ' עופר גרוסקופף, קבע שהחלטת העמותה לא לקבל את הילדה "נגועה בשיקולים זרים", ביטל אותה והורה ל"קן ציפור" לשלם לאב 5,000 שקל שכר טרחת עורכי דין, למרות שייצג את עצמו. גורם בעמותה טען השבוע בתגובה כי "ההורה נרשם לבית הספר באיחור, וההחלטה שלא לקבלו נעשתה בעצת רבנים ובאופן מקצועי. לגבי מעורבות ראש העיר, אין כל אמת בטענות, הוא לא קשור להנהלת העמותה".

לפני כשנה ניהל קליין ישיבה בעירייה, כשאחד הנושאים היה אישור הקצאות לעמותת "קן ציפור". בעירייה מסבירים כי "בדיון על 'קן ציפור' קליין יצא מהישיבה והדבר נשמט מהפרוטוקול". ובכל זאת, בפרוטוקול הדיון נכתב כי ההקצאות אושרו "בהסתמך על הפרטים שמסר ישי".

חודש לאחר מכן התמודד קליין במכרז לתפקיד "מנהל מדור הקצאות" בעירייה. אחד מחברי המועצה, ברק צברי, הבחין שבמכרז אין דרישה להשכלה אקדמית, ודרש לבטלו. במכתב ששיגר לעירייה, עוד לפני שפורסמו תוצאות המכרז, טען ש"כל מהות המכרז נתפרה עבור קליין". המכתב לא נענה, וקליין נבחר. "אחת ולתמיד, מישהו צריך לבדוק מה קורה בעיר הזאת", מסכם גורם בעירייה. "כדאי גם לבדוק מה הקשר של אבא של ראש העירייה לדברים שקורים פה".

ישראל ומאיר פרוש: הכל תקין

• סגן שר החינוך מאיר פרוש מסר בתגובה: "סגן השר נמנע מעיסוק באלעד. יחד עם זאת, הוא אחראי בתפקידו גם לשלומם ולרווחתם של תלמידי העיר, לכן ביקש מהקב"ט שפנה אליו, שישתדל לפתור את הבעיה לטובת התלמידים. סגן השר אינו מכיר את עניין הישיבה, אבל שולל נחרצות כל קשר המשתמע מהשאלה, על שכביכול כפיפותו שלו לאחד מגדולי הדור קשורה ולו כהוא זה לנושא. אין לסגן השר שום מעורבות בהקצאת משאבים וכדומה לשום קהילה באלעד".

• עיריית אלעד והעומד בראשה מסרו בתגובה בעניין בית הספר "שירת שרה" כי "ראש העיר דוחה בתוקף את הטענות על מעורבות אביו. ראש העיר שוחח עם הקב"ט, שבחן במקום את התנאים ואישר את פתיחת שנת הלימודים".

בעניין העסקת רעיית חבר המועצה דיין: "מדובר בהעסקה של כחודשיים על ידי גוף חיצוני שהעניק שירות באלעד. למרות שאין בעיה חוקית, מיד כשהדבר נודע לראש העיר הוא הורה על הפסקת העבודה כדי למנוע לזות שפתיים".

בעניין ישיבת "תורה ותפארתה": "טרם ההצבעה ידעו כל חברי המועצה מהו השטח המדובר. אכן הייתה זו הזדמנות כלכלית, משום שעם פינוי המחלקות ממבנים שלא היו ראויים לציבור, היה על העירייה לסלקם — פעולה שכרוכה בהוצאה כספית גבוהה. הקצאת המבנים לעמותה לא רק שגרמה לחיסכון, אלא הניבה הכנסה נאה, והייתה פועל יוצא של הפינוי ולא להפך. הדרישה להעתקת השירות הפסיכולוגי באה מצד מנהלת השירות וגם מהפסיכולוגית המחוזית, שכבר בקדנציה הקודמת דרשו מבנים העונים על צרכיהם. תנאי העובדים השתפרו בעקבות המעבר וטבעי שיהיו אי נעימויות".

בעניין צו ההריסה הנוגע לישיבה נמסר כי החתימה לא מתבצעת על ידי ראש העיר.

בעניין העסקים במתחם המיועד ל"קריית חינוך ומדע": "המצב במתחם נוצר טרם כהונת פרוש, וטבעי שכתוצאה מפעולותיו לאכיפה יעלו טענות. העובדה שבית המשפט קיבל את עמדת העירייה בעניין סגירת עסקים מדברת בעד עצמה. כיום העירייה נמצאת בתהליכי שימוע מול העסקים כדי לפנותם. לעירייה יש מדיניות אכיפה אחידה ולפיה לא תאפשר בנייה בלתי חוקית בדגש על שטחי ציבור. בעיר קיימים כמאה מוסדות שפועלים שנים ללא היתר, ואנו פועלים להסדרת כולם".

בעניין מינוי קליין: "תואר אקדמי כלל איננו נדרש בתפקיד זה, יחסום רבים מהתמודדות על תפקידים זוטרים, ויפגע בעיקר בציבור החרדי".

בעניין אולמות האירועים: "אכיפת צו מנהלי של המשטרה מתבצעת על ידה, ולא על ידי העירייה. האולמות לא הוקמו בכהונתו של ראש העיר הנוכחי, ולפי סיכום עם המשטרה הם נכנסים לתהליכי אישור".

• בעלי האולמות לא מסרו תגובה. אחד מהם טען כי לא הוצאו כלל צווים ואין צורך ברישיון עסק. במשטרה הבהירו כי הדברים אינם מדויקים.

• משרד החינוך: "הצוותים במשרד פועלים ללא משוא פנים ובמקצועיות, בכל המגזרים, כשלנגד עיניהם רק טובת התלמידים. כך גם במקרים המובאים בפנייתכם".

• משרד הפנים: "נערכה ביקורת באלעד והתקבלה תגובת הרשות. משרדנו יבחן את הממצאים ובהתאם יוחלט על המשך טיפול".

• מישיבת "תורה בתפארתה" ומהרב שטיינמן לא התקבלה תגובה.