מצא את הכבוד האבוד

בצל הפיגועים האחרונים עמוס תמם היה עסוק בחזרות להצגה "כבוד אבוד", העוסקת בניו־יורק שאחרי אסון התאומים, וגילה עד כמה המציאות והמחזה קרובים. "העבודה על המחזה הכריחה אותי לפתוח את פצעי הזהות שלי"

המחזה "כבוד אבוד" אמנם מתרחש באמריקה שאחרי נפילת מגדלי התאומים, אבל העבודה עליו הזכירה לעמוס תמם את המציאות שמתרחשת שני מטר ממנו. פיגועים, דקירות, ובעיות זהות. שם הוא עורך דין פקיסטני שנולד בארה"ב ונאלץ להתמודד עם מי שהוא, וכאן אזרח ישראלי, כמעט עם אותן בעיות. "כמעט כל יום אתה פותח עיתון או טלוויזיה ונתקל בדברים דומים", הוא אומר. "נכנסנו לחדר חזרות, ובחוץ המציאות בערה. אנשים נדקרים כמעט מדי יום ברחובות. פתאום אתה מגלה שהמחזה הזה, שכביכול מספר סיפור שמתרחש הרחק מכאן, על פקיסטני מוסלמי בארצות־הברית, מאוד רלוונטי לקונפליקטים שמתרחשים פה".

 

"כבוד אבוד", מחזהו של האמריקאי ממוצא פקיסטני איאד אקטאר, שביים כפיר אזולאי, ורץ עכשיו בהצלחה גדולה בתיאטרון הקאמרי, מתאר את המורכבות אליה נקלע העולם המערבי מול האיסלאם הקיצוני, ונוגע בפצעים הפתוחים של יחסי איסלאם־מערב, מוסלמים־אמריקאים, יהודים־אמריקאים, יהודים־מוסלמים ושחורים־לבנים.

 

במה שונה העבודה על התפקיד הזה לעומת תפקידים אחרים שלך?

 

"בסופו של דבר תפקיד הוא תפקיד. בכל תפקיד אתה מחפש את עצמך, אבל ככל שהתפקיד רחוק ממך, המפגש איתו על הבמה יותר עוצמתי. העבודה על המחזה הפכה את כולנו למשפחה, כי היא הכריחה את כולנו לפתוח את כל פצעי הזהות שלנו, ובישראל יש לכולם בעיות זהות.

 

"'כבוד אבוד' מדברת על זהות ועל הרצון של האדם להסתיר הרבה פעמים את זהותו כדי להיטמע בחברה שהוא חי בה. כאן לקחו חמישה שחקנים שלכל אחד יש איזשהו אישיו עם הזהות שלו וזרקו הכל לתוך סיר. שרה פון שוורצה עלתה מגרמניה, ההורים של רותי אסרסאי עלו מאתיופיה ומתגוררים בבאר־שבע, מיכה סלקטר גדל ביבנה, שהיא בסופו של דבר פריפריה, ערן מור, שהוריו חיים עכשיו באירופה, ואני, בן להורים מטוניס, גדלתי ברמלה".

 

גם לך יש עסק עם הזהות שלך?

 

"בסופו של דבר כולנו חיים עם איזושהי הסתרה. בתקופת החזרות, כשכל הנושא הזה צף אצלי, קראתי את הטור של מאור זגורי ב'ידיעות אחרונות'. הוא כתב שם על הרצון להימלט מהמקום שהמליט אותך. לא משנה איזה סיבוב תעשה, אתה לא יכול להגיע לשום מקום בלי המקום שממנו באת. ועל זה ההצגה מבחינתי".

 

בשנים האחרונות תמם רץ מהפקה להפקה. כרגע הוא משחק ב"קזבלן", "חשמלית ושמה תשוקה" (הפקה משותפת עם הבימה) ו"כבוד אבוד". גם הקולנוע מאיר לו פנים, כשבשנה האחרונה הצטלם לשני סרטים: "ילד טוב ירושלים", קומדיה רומנטית שכתב רן אפלברג וביים רועי פלורנטין, עם מלי לוי, מיטל גל סויסה, גיא לואל ואוולין הגואל, ו"לעבור את הקיר", סרטה החדש של רמה בורשטיין. "לשמחתי 'קבזלן' עדיין רץ בכל הכוח, והתגובות עליו נפלאות. אני גם מאוד נהנה מ'חשמלית', שכבר חצתה את 150 ההצגות. שלושתן עוסקות בבעיות זהות. איציק כהן אמר לי, 'אתה שם לב שאתה משחק בשלוש הצגות שבבסיסן עוסקות בגזענות ובבעיית זהות? זו ממש טרילוגיה', הוא צחק. עניתי לו שמבחינתי אפשר אולי לחתום את הפרק הזה ובהפקה הבאה לעסוק בדברים חדשים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים