שירת העמק

מחזה הביכורים של דרור קרן כמחזאי וכבמאי הוא דרמה משפחתית ריאליסטית הנוגעת ברגישות בקווי השבר הלאומי של החברה הישראלית. זהו סיפור רב־דורי על החלום הגדול ושברו המתרחש בקיבוץ בעמק יזרעאל בערב יום העצמאות, כשברקע מתקדרים שמי המלחמה ופיצוצי הזיקוקים מעפולה השכנה מתערבבים ברעמי התותחים מהגבול היותר רחוק.

המפגש החברתי על הדשא, עם הסטייקים על המנגל ברקע, מעמת בין הנכד החוזר מברלין עם חברתו הגרמנייה לבין דור ההורים והסבים, הרואים את הקיבוץ והמדינה שבנו חומקים להם מהידיים. מעל לכל מרחפת שאלת המחיר הנורא של המשך קיום החלום, אותו חלום הגלום בשיר "אני מאמין" ("שחקי, שחקי") של טשרניחובסקי, המופיע בצורה מרגשת ברגע מפתח בהצגה. "האם באמת אתה מאמין שלנצח נאכל חרב?", שואל הנכד הלום הקרב בתגובה זועמת על אמירה כמעט שגרתית של אחד החוגגים: "כשיהיה לך ילד במלחמה, תבין."

ניסיונו הרב של קרן כשחקן מתגלה בעיצוב הדמויות התלת־ממדי והמורכב. הוא אינו נגרר למשחקי האשמה פשטניים, או לטובים ורעים סטריאוטיפיים. גם אין כאן שום סוד מלודרמטי המתגלה בסוף, אלא דיון שקט וענייני ההולך ונעשה נוקב יותר ככל שהמתח הבלתי אפשרי בין הרצון לחגוג לבין החרדה הקיומית של המלחמה המתקרבת מתגבר.

הדיוק הרב בכתיבת הדיאלוגים זוכה להעצמה מושלמת בעבודת העיצוב הנטורליסטית היפהפייה, ובביצוע האמין והרגיש של צוות השחקנים, הכולל ותיקים כמו מרים זוהר, יוסי קאנץ, רמי ברוך, אודיה קורן ועירית קפלן, לצד שמות חדשים כמו אבישי מרידור, שלי בן יוסף, אסף מרון, לנה אנה כסטרופ ואדם שפר. כל אחד מהם מעצב דמות משכנעת במצוקתה, מצחיקה ומרגשת, וכולם ביחד מגישים עבודת אנסמבל מרשימה ביותר, כזו ההופכת את ההצגה הזו לחוויה תיאטרונית איכותית ועמוקה. אל תחמיצו.

"על האש", תיאטרון הקאמרי