מעל כולם
אחרי שאיבדה את המקום הראשון לבאר־שבע, מכבי ת"א הגיעה לסכנין בהרכב התקפי מהרגיל, עם חמישה שחקנים בעלי אופי התקפי – שלומי אזולאי, אבי ריקן, נוסא איגיבור, ערן זהבי וברק יצחקי – במטרה לנצח ולחזור למקום הראשון.
המגינים אלי דסה ועומרי בן־הרוש בילו יותר בהתקפה מאשר בהגנה. גל אלברמן עשה עבודה חשובה בקישור האחורי. טל בן־חיים הבלם ניהל היטב את המשחק מאחור. השוער פרדראג ראיקוביץ' נתן משחק מצוין, למרות שהתמודד עם מעט מצבים. טל בן־חיים החלוץ, שנכנס בפתיחת המחצית השנייה, סחף את הקבוצה בזכות המהירות שלו, וגם המחליף דור פרץ היטיב לשחק.
אבל עם כל הכבוד לתרומה של כולם, ערן זהבי הוא המספר הנוסף של מכבי ת"א. הוא המנהיג והמוציא לפועל. אם יש משהו מיוחד במכבי שהקהל מחכה לראות, זה מה שזהבי עושה במגרש. הוא יודע היכן להתמקם, לאן לבעוט.
הפנדל שהחמיץ רק דירבן אותו לכבוש עוד שער. אם רק היה במכבי עוד חלוץ אמיתי לידו, היא הייתה קבוצה הרבה יותר מסוכנת.
למרות ההפסד, המאמן אלי כהן ניהל היטב את המשחק של סכנין. בעוד קבוצות אחרות מצופפות את ההגנה שלהן נגד האלופה ומסתגרות, סכנין פתחה במערך התקפי והביכה מספר פעמים את ההגנה של מכבי. אם תמשיך ביכולת הזו, סכנין לא תרד ליגה.
ז'אורז'יניו שחקן מצוין, אבל הוא הולך לאיבוד בסכנין. קשה לו למצות את הפוטנציאל בקבוצה שנלחמת בתחתית. במועדוני הצמרת הוא יכול לפרוץ.
לפנייה לכתב/ת 
