החקירה נמשכת
תיאטרון מלנקי פותח דף חדש עם עיבוד נועז לשייקספיר ופטפוטים על אהבה
אחרי שנה של משבר, יוצא תיאטרון מלנקי הרוסי־ישראלי לדרך חדשה. המנהל האמנותי התחלף, וכעת משמש בתפקיד מיכאל טפליצקי. בשתי ההפקות שמוצגות בו בימים אלה ניכר ניסיון להפוך את התיאטרון כבד הראש והאינטלקטואלי לאטרקטיבי יותר לקהל הרחב, מבלי לאבד את הגוון האקספרימנטלי והחוקר שאפיין אותו בעבר.
'ליר. בובות ואנשים' הוא עיבוד מקורי ונועז שיצר טפליצקי לטרגדיה 'המלך ליר' של שייקספיר. הוא ניקה מהמחזה יותר משני שלישים מהטקסט וגם חלק גדול מהדמויות, כולל המלך ליר בעצמו. מי שנשארו בפנים אלה שתי הבנות הרעות, גונריל ורייגן, והדמויות המרכזיות של עלילת המשנה, הדוכס מגלוסטר, וצמד בניו, אדגר ואדמונד. ההצגה מתמקדת בעיקר בסיפור עלייתו ונפילתו של אדמונד, הבן הממזר, ההופך לאנטי גיבור מודרני. את העלילה המקוצרת מגוללים לאון מורוז (שהוא אדמונד מרשים), דימה רוס, אורי לבנון, הדס אייל וקסניה מורוז, והתוצאה היא חיזיון קצר, מבעית וחסר רחמים של עולם אלים וכוחני, שבו בני אדם הופכים לבובות ומשתמשים זה בזה ללא נקיפות מצפון. ההצגה מרשימה מאוד ויצירתית בפן החזותי שלה (השחקנים משתמשים בגלילי נייר גדולים בשביל לעצב את התפאורה המשתנה), אך בגלל הסגנון הגרוטסקי שלה, אינה מצליחה לגעת בלב.
'תותים בקיץ' היא הצגה בעלת אופי שונה לגמרי. זוהי קומדיה רומנטית על ארבע דמויות תלושות המנהלות ביניהן מערכות יחסים רופפות באזור של בית קפה זרוק בעיר בלתי מזוהה. הסיפור שלהן מסופר מפיו של אלכס, בעל בית הקפה המנסה לכתוב תסריט, כשמסביבו חגים רוברט, מרצה לספרות, סופי, ארוסתו לשעבר, וליה המעט תמהונית, שנכנסה להיריון מרוברט שאיתו היה לה סטוץ. המחזאית הקנדית אוולין דה לה שנאלייר לא מפתחת עלילה ברורה באמצעות הרביעייה הזאת, אלא מספקת רסיסי סיפורים שלא מתגבשים לדבר שלם וממוקד. לכן, על אף הביצוע המלא חן של ארבעת השחקנים מוכשרים - רודיה קוזלובסקי (שגם אחראי לתרגום ולבימוי), גור קורן, שירי גדני וקרן ברגר - קשה להגיד שההצגה הותירה בי רושם עז. אמנם נעים לשמוע את החבורה מתקשקשת על החיים ועל האהבה במשך שעה ורבע, אבל האם זה מספיק?
