היא בת 26 ולפני שבועיים ילדה את בנה הראשון. התכנון המקורי היה להביא אותו לעולם בבית החולים בצפון, שבו עובדת אמה כאחות במחלקת יולדות, אבל בסופו של דבר בחרה בשיבא. מסוג ההחלטות הקטנות שעשויות לשנות חיים, בלי שמישהו בכלל חשב שהן יכולות להיות כאלה. האושר הגדול, זה שמתערבב עם לילות טרופי שינה והסתגלות לסטטוס החדש, "אמא", נקטע עם הטלפון המפתיע שהגיע ביום ראשון מבית החולים.
"על הקו הייתה רופאה מבית החולים, שאמרה שהתגלה חיידק סטרפטוקוקוס אצל הרופא שטיפל בי", סיפרה אתמול ממיטתה במחלקת נשים בשיבא, שם היא מאושפזת עכשיו בהמתנה מורטת עצבים. "נבהלתי, והרופאה המשיכה. היא שאלה אם יש לי סימנים חריגים, כמו כאבי בטן או חום. אמרתי לה שכואבת לי קצת הבטן והיא ביקשה שאגיע להיבדק. מיד הגעתי לבית החולים, לקחו ממנה תרביות ומאז אני כאן, מחכה לתוצאות שאמורות להגיע".
אמה לא משה ממיטתה. "אני מאוד מודאגת, בעיקר כיוון שאני מגיעה מהתחום הרפואי ואני מודעת לבעיות שעלולות להיות", היא מודה, "אבל אני משתדלת להיות רגועה, כי הבת שלי קיבלה טיפול אנטיביוטי".
הבת שלה היא רק אחת מתוך 80 יולדות שקיבלו בשבוע האחרון את הטלפון המבהיל הזה, שבו עלתה האפשרות שהאירוע המשמח בחייהן הביא איתו גם חיידק טורף. זאת לאחר ששלוש נשים שילדו בשיבא נאלצו לעבור כריתת רחם בעקבות זיהום שהתגלה בו. אצל שתיים מהן התגלה חיידק טורף מסוג סטרפטוקוקס A. אצל שלישית נמצא זיהום מזן אחר, שלא ברור מה מקורו. שלוש הנשים טופלו על ידי רופא שהתגלה כנשא של החיידק ללא ידיעתו, אך לאחר שהגיעו תוצאות הבדיקות התברר שרק אחת מהן סובלת מאותו זן בדיוק שאותו נושא הרופא, כלומר רק היא נדבקה ממנו. כל התינוקות, חשוב לציין, בריאים. ועדת בדיקה של משרד הבריאות בודקת בימים אלה את הפרשה.
סיפור מהסוג הזה הוא חלומה הרע של כל יולדת, והוא סיוט לא קטן גם עבור פרופסור אייל שיף, ראש אגף נשים ויולדות בשיבא. כשאנחנו שואלים אותו מה שלומו בימים אלה, הוא נאנח. "אני לא ישן בלילות", הוא מודה. "קופץ מהמיטה כל שבע דקות לבדוק מה קורה במחלקה, וכשמגיע טלפון מטיפול נמרץ אני בהיסטריה, רצים לי בראש 17 תסריטי אימה".
עד כמה הטבע אכזר
סימני העייפות ונדודי השינה ניכרים היטב על פניו של פרופ' שיף. הוא שולף את הטלפון הנייד שלו ומראה לנו ווטסאפ שקיבל לפני יומיים מאישה שבעבר הציל את חייה: "אלו ימים לא פשוטים עבורכם ורצינו לומר שאיש לא כותב על הניסים שאתם מחוללים. כותבים רק כשחלילה קורים מקרים קשים. מחזקים את ידיך באהבה גדולה". שיחות והודעות מהסוג הזה, שהוא מקבל בימים האחרונים, מצליחות לעודד אותו מעט.
"בשבועיים האחרונים אנחנו מנהלים קרב קשה נגד אויב אכזר שקוראים לו סטרפטוקוקס A, המוכר גם כחיידק טורף", אומר פרופ' שיף. "99 אחוז מהיולדות שמגיעות לכאן יוצאות עם אושר עצום שמציף אותן עם הבאת ילד לעולם, ניגוד מוחלט לגודל הקטסטרופה כשקורה משהו רע. אמנם המקרים האלו נדירים, אבל הם מלמדים אותנו עד כמה הטבע יכול להיות אכזר. חיידק טורף הוא אימת המיילדים".
בבית החולים שיבא מתמודדים בימים אלו עם האימה. עכשיו משחזר פרופ' שיף את הרגע שבו הכל התחיל. "בתחילת החודש, עשרה ימים לאחר שילדה אצלנו בלידה רגילה את תינוקה הראשון, הגיעה לבית החולים בלינסון אישה בת 37 שהתלוננה על כאבי בטן והרגשה כללית לא טובה. הרופאים איבחנו שהיא במצב קליני רע וחשדו שמדובר בזיהום. היא הועברה לחדר ניתוח, שם התגלה שרחמה הזדהם, שיש בו נמק המסכן את חייה, והחליטו לכרות את הרחם והשחלות. לאחר כשלושה ימים הגיעו תוצאות התרביות שנלקחו ממנה והתברר שמדובר בסטרפטוקוקוס A.
"למחרת חזרתי מחו"ל, והמידע הזה הועבר אליי מבלינסון. החלטנו שכיוון שהיא ילדה אצלנו, עלינו לבדוק אם היה בסביבתה מישהו שהוא נשא של החיידק. תוך יומיים התייצבו כ־30 אנשי צוות שיש סיכוי שבאו איתה במגע ללקיחת תרביות מהגרון ומהצואה. חיכינו עוד שלושה ימים עד לקבלת התוצאות.
"בינתיים ב־6 בדצמבר, ילדה אצלנו אישה בת 39 תאומים בלידת ואקום. למחרת הלידה היא החלה לפתח מחלת חום לא ברורה ולסבול מכאבי בטן. היא טופלה במשככי כאבים ולאחר שלושה ימים חלה החמרה במצבה. היא הועברה לטיפול נמרץ וטופלה באנטיביוטיקה. למחרת התברר שהאנטיביוטיקה לא עוזרת. היא התלוננה על כאבים ברגלה השמאלית והתגלה בה כתם אדום גדול. מטיפול נמרץ היא הובהלה לחדר ניתוח.
"לפני הניתוח דיברתי עם בני הזוג והסברתי להם מה קורה. אמרתי שאם נראה סטרפטוקוקוס והרחם מזוהם, ניאלץ לכרות אותו כי אחרת יכול להיגרם נזק לאיברים נוספים וחייה בסכנה. בניתוח אכן גילו זיהום קשה ברחם והרופאים החליטו לכרות אותו. זיהינו שאחת השחלות נגועה בחיידק, אבל הוחלט לא לכרות אותה. הניתוח נמשך כשעה וחצי ואחריו האישה שבה לטיפול נמרץ. היא ובעלה מבינים את המצב. הם זוג מאוד מרשים״.
פרופ' שיף מכנה את השתלשלות האירועים "סיפור שרלוק הולמס במיטבו", ובסיפור הבלשי הזה מופיע פרק נוסף: ממעבדות משרד הבריאות הגיעו תוצאות התרביות שנערכו לצוות הרפואי. ביניהם נמצא רופא מתמחה, בתחילת שנות ה־30 לחייו, שנושא את החיידק סטרפטוקוקוס A.
"שעה לפני כן סיפר הרופא בישיבת הבוקר על לידת הוואקום שביצע, בלי שהיה לו מושג שהוא אחראי על הדבקת האם הטרייה", מספר פרופ' שיף. "סטרפטוקוקוס A שכיח אצל 15 אחוז מהאוכלוסייה, בעיקר בקרב אנשים צעירים. הוא מתמקם בדרך כלל בדרכי הנשימה ולפעמים בדרכי העיכול. לרוב הוא לא פעיל, לעתים גורם לדלקות גרון וחום, ואצל מיעוט בלבד הוא סיבה למחלה טורפת, סופר־אגריסיבית. מחקרים רבים ניסו לפענח את הסיבה, ואחד הכיוונים הוא שכנראה ישנה אינטגרציה בין החיידק למערכת החיסונית ששונה אצל כל אחד.
"העובדה שהוא נושא את החיידק מאוד הפתיעה את הרופא. עשרה ימים לפני כן הוא חזר מארצות־הברית באושר עילאי. נוסף להיותו גיניקולוג, הוא מפתח בשנתיים האחרונות יחד עם בית החולים מכשיר רפואי ייחודי והמצאתו התקבלה בהתלהבות במוסד מחקרי מוביל בסטנפורד. עם שובו לארץ בירכנו אותו על הישגיו המדהימים, ובאותם רגעים ממש הוא לא ידע שבגרונו יושב חיידק אלים. הרופא התלונן על כאב גרון, ביקש שיחליפו אותו בתורנות ולאחר כמה ימי מחלה שב לעבודתו וטיפל בנשים שהגיעו ללדת.
"כשהגיעו תוצאות התרביות והתברר שהוא נושא את החיידק, הערכנו שעלינו על פתרון התעלומה והגענו למקור הזיהום ביולדות. הוא היה הרופא שבדק את האישה שאושפזה בבלינסון ויילד את האישה הנוספת בלידת הוואקום. הרופא הוצא לחופשה בגלל הזן האגרסיבי במיוחד שהתגלה בגופו. הוא קיבל טיפול אנטיביוטי, ומדי כמה ימים נלקחו ממנו תרביות כדי לוודא מה מצבו. רק כשיהיו שתיים או שלוש תרביות נקיות, הוא יחזור לחדר הלידה".
דיברת איתו בימים האחרונים?
"דיברתי איתו ארוכות. הוא מרגיש נורא. הוא מבין שהוא לא אשם, אבל עדיין קשה לו מאוד".
הטנקים יורים מפה ומשם
בעוד הרופא מחלים בביתו, נמשכת הדרמה בבית החולים. הצוות הרפואי ניסה לאתר את היולדות שהיו בטיפולו של הרופא. אחת הרופאות, מומחית למיילדות בהתמחותה, התקשרה לכל יולדת ויולדת והתעניינה במצבה, ביררה אם היא סובלת מתסמינים כמו חום, כאבים או הפרשות יוצאות דופן. היא זיהתה בשיחות חמש נשים עם תסמינים חריגים וביקשה מהן להגיע בהקדם להיבדק בבית החולים. עתה הן ממתינות לתוצאות התרביות. להערכת הרופאים, הן לא נדבקו בחיידק. שאר הנשים התבקשו לשים לב לשינוי כלשהו במצבן הבריאותי.
ביום שני השבוע, אחת מהנשים שקיבלו את הטלפון – אישה שילדה שבוע קודם בפעם השלישית – חשה כאבי בטן והגיעה במהירות לבית החולים. פרופ' שיף: "התרשמנו שהיא במצב לא טוב – רחם רגיש, מספר הכדוריות הלבנות המעידות על זיהום עלה משמעותית, ובנוסף היא הרי נחשפה לרופא הנשא. היא עברה בדיקת סי־טי דחופה והתברר שמצב הרחם מדאיג, יש בו זיהום או נמק. בשלב הזה הבנו שכיוון שיש שני מקרים של הידבקות בסטרפטוקוקוס, ייתכן שכאן יש מקרה שלישי. כדי להיות בטוח הוצאתי את בדיקת הסי־טי של היולדת הנמצאת בטיפול נמרץ וגילינו שברחמן של שתי הנשים סימני זיהום דומים.
"שיתפתי את בני הזוג בדילמה שלי. כיוון שעדיין לא היינו בטוחים לגמרי שמדובר בסטרפטוקוקוס, אפשר לתת אנטיביוטיקה במשך 24 שעות בתקווה לשיפור, אבל יש גם סיכוי שהמצב ידרדר. במדינות מערביות אחרות במקרה דומה כלל לא הייתה התחבטות אם לכרות את הרחם, אבל אצלנו הנושא רגיש יותר. בישראל נושא ההורות נמצא בעדיפות עליונה. אני לא יודע מה הייתי עושה אם היה מדובר באישה שזו לידתה הראשונה.
"שאלתי את בני הזוג אם הם מתכננים ילד נוסף, ותשובתם הייתה שהם לא חשבו על זה, אבל מעדיפים לא לקחת צ'אנס ולא לחכות 24 שעות. האמת היא שרוב הרופאים, ואני בתוכם, היינו בעמדה של להוציא את הרחם, למרות שהיה סיכוי של 50 אחוז שמקור הזיהום הוא אחר. בני הזוג התייעצו עם בני משפחה אחרים והחליטו להיכנס לחדר ניתוח.
"ביום שלישי, כשפתחנו את בטנה של היולדת, ראינו רחם במצב רע. חשבנו שהוא מזוהם או חולה מאוד וכרתנו אותו. לא היה ברור מה היה שם. לקחנו משטחים, שהועברו לבדיקת מעבדה, והתברר שברחמה לא צמח סטרפטוקוקס. הערכתנו הכמעט ודאית שמקור הזיהום הוא אחר. ייתכן שמדובר בחיידקי אי־קולי שנמצאו בצוואר הרחם שלה. האישה אושפזה בטיפול נמרץ, וביום רביעי האחרון, משהתייצב מצבה, הועברה למחלקת נשים".
והעלילה רק הולכת ומסתבכת: ביום שאותה אישה נותחה, הגיעו תוצאות התרביות שנלקחו מהיולדת שאושפזה בבלינסון והתברר שיש בגופה חיידק סטרפטוקוקוס A, אך מזן שונה מזה שנמצא אצל הרופא. מסקנת הרופאים המטפלים בשיבא הייתה שהרופא הנשא אינו זה שהדביק אותה, ולמעשה הוא ככל הנראה הדביק רק את יולדת התאומים, שעדיין מאושפזת בטיפול נמרץ בשיבא.
"למרבה הצער בשבוע אחד שתי נשים, שנדבקו משני זנים שונים, איבדו את רחמן בגלל החיידק הטורף", אומר פרופ' שיף, "ואישה אחרת נאלצה לעבור כריתת רחם בגלל זיהום שונה. סמיכות המקרים הזו היא סופר־נדירה".
יכול להיות שהאישה השלישית חטפה זיהום מחיידק אחר בבית החולים?
" יש לנו הרבה זיהומים בבית החולים, אבל אף אחד מהם לא מתנהג בצורה שראינו אצלה. לאחר הלידה היא הייתה כמה ימים בבית והרגישה טוב. כשמדובר בחיידק בית חולים, לרוב הזיהום מתבטא כבר ביום השני לאחר הניתוח".
בדיעבד היית פועל באותה דרך במקרה שלה?
"כשמדובר באישה צעירה שלא מרגישה טוב עם סי־טי בעייתי ושנחשפה לרופא עם חיידק אלים, הייתי עושה בדיוק אותו דבר. כשאתה עומד על גבעה, הטנקים יורים מפה ומשם ואני צריך להחליט מאיזה צד לתקוף. אני אומר לעצמי שהמטרה היחידה שלי היא להוציא אותה בחיים מחדר הניתוח. והיא אכן נשארה בחיים".
ואם לא די בצרות שהנחית החיידק הטורף על אגף נשים ויולדות בשיבא, נוסף עוד אירוע דרמטי שלא קשור כלל לחיידק האכזרי. יולדת בת 37 הגיעה ללידת תאומים בשבוע ה־35 להריונה עם ירידת מים ובעיה בכלי דם של אחד העוברים, שעלול היה להיקרע בזמן הלידה ולגרום למותו. הצוות הרפואי החליט ליילד אותה בניתוח קיסרי.
"בניתוח היה דימום חזק והצלחנו להתגבר עליו. האישה יצאה להתאוששות וכעבור שמונה שעות שוב דיממה מאוד והוחזרה לחדר ניתוח. ניסינו לעצור את הדימום בכל דרך כדי להציל את הרחם. הערכנו שהניסיון צלח והדימום נעצר. כעבור יומיים הופיעו אצלה סימני זיהום: חום וכאבים. לא הייתה תמונה של זיהום מחיידק אלים, ובדיקות המעבדה אישרו שאכן אין ברחמה סטרפטוקוקוס, אלא זיהום בית חולים.
"אבל ביום רביעי האחרון הדימום היה מסיבי והיולדת נכנסה לשוק. לחץ הדם והדופק שלה ירדו מאוד. הסברתי לה שאנחנו עושים מאמץ להציל את הרחם. לקחנו תרבית מצלקת וחיכינו שעה ו־50 דקות עד לקבלת התוצאות. המתח של כל הצוות היה נוראי. התברר שנמצאו חיידקים בתרבית ולא הייתה ברירה אלא לכרות את הרחם. אלמלא הכריתה היא פשוט הייתה מתה מהדימום המסיבי. למרות שלא היה כאן שום קשר לזיהום מחיידק טורף, בעצם כריתת הרחם היו מי שהוסיפו אותו למניין הכריתות של השבועיים האחרונים".
החלום של אבא
פרופ אייל שיף (57), אב לחמישה, הוא בנו של הכתב והפרשן הצבאי זאב שיף ז"ל. התמונה היחידה הניצבת על שולחנו היא של אביו. לא מכתבי תודה ולא תמונות של תינוקות שעזר לאמהותיהן להרות.
"למרות שנשמתי עיתונות מגיל אפס, לא חשבתי להיות עיתונאי", הוא מספר. "ידעתי שמקצוע הרפואה היה חלומו של אבא ואני הגשמתי אותו. היום אני יודע שיש הרבה בעיות, קשיים, נפילות, טעויות ופשלות, אבל רוב הזמן התחושה שאתה באמת מצליח להציל חיים היא מופלאה".
בתום הלימודים החליטו שיף וחברו איתן רופין, נכדו של ארתור רופין – ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ – שהם לא בטוחים שרפואה היא בשבילם והלכו ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת תל־אביב. חצי שנה הספיקה לשיף כדי לעשות אחורה־ פנה. פרופסור איתן רופין הוא היום חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב בתל־אביב.
"כשהלכתי על מתמטיקה, אבא רצה לקפוץ מהגג. חזרתי לרפואה, אבל לא עלה על קצה דעתי להיות גינקולוג. חשבתי שאהיה רופא ילדים. רציתי להרוויח כסף ועשיתי תורנוית בחדר לידה. הייתי אז אבא צעיר והיה לי מאוד קשה להתמודד עם מחלות קשות של ילדים, כמו סרטן מוח, וויתרתי. התאהבתי בחדר לידה ונשארתי בו. בינתיים אף אחד מילדיי לא הלך לכיוון רפואה. התקווה האחרונה שלי היא בתי הצעירה, בת ה־17 וחצי. זה מקצוע נפלא בעיניי".
אתה מרגיש ככה גם בימים קשים כאלה?
"היכולת להציל אנשים מופלאה בעיניי, ובשבועיים האחרונים השתתפתי בהצלת חייהן של נשים צעירות, וזה מרגש. אבל אני עדיין מוטרד מאוד, כי תפקידי הוא להיות מוטרד. אני מניח שבעוד חודש אהיה יותר רגוע. האישה שמאושפזת אצלנו אמנם כבר לא בסכנת חיים, כבר לא מונשמת ותפקוד הכליות שלה טוב, אבל אני יודע שיש לה שחלה אחת שהייתה נגועה בחיידק ויש לה אודם ברגל וזה טורד את מנוחתי. מדובר בחיידק מסוכן ומאוד טריקי. זה הדאעש שבחיידקים".
יש חשש שבימים הקרובים יתגלה מקרה נוסף של יולדת שסובלת מזיהום כתוצאה מהחיידק האלים?
"ככל שהזמן נוקף אני חושב שהסיכוי הרבה יותר קטן. כדי לא לקחת סיכון הרחבנו את הבדיקות לאנשי צוות שהייתה להם נגיעה כלשהי ליולדות. מדובר ביותר ממאה אנשים".
מה תעשו אם תגלו נשאים נוספים?
"האמת היא שכולם יודעים שאין מה לעשות עם הממצא הזה. אולי בגלל שקרו עכשיו דברים כל כך חריגים סטטיסטית, נשלח את התוצאות למשרד הבריאות ונחשוב יחד מה ניתן לעשות".
חשבתם על אפשרות לבדיקת מחלות זיהומיות, כמו דלקות גרון שנובעות מחיידק אלים, בקרב כל הצוות הרפואי, כדי לצמצם את סיכויי ההדבקה?
"כולנו מושבות של חיידקים ואפשר תיאורטית לעשות תרבית לכל מנתח, אבל אני לא בטוח שהמסקנה היא שאם יש לו חיידק אלים הוא יורחק מחדר ניתוח. 15 אחוז מהאוכלוסייה מסתובבים עם סטרפטוקוקוס ולא מדבקים, אז מה נעשה, ניפטר מ־15 אחוז מהצוות? יכול להיות שצריכה לשבת ועדת מומחים למחלות זיהומיות ולהחליט אם בדיקות כאלה הן יעילות".
שמעת מנשים שהן חוששות ללדת בשיבא?
"שמעתי ממעט נשים, אבל זה לגמרי טבעי בעיניי. שלשום סיפר לי רופא נשים בכיר מאיכילוב שהוא אמר לצוות הרופאים שלו שהיום המקום הכי בטוח ללדת זה תל השומר, כי הצוות נבדק, הנשאים סולקו ואנחנו מוכנים להסתער על כל חיידק".
יש ירידה במספר הנשים שילדו כאן בשבועיים האחרונים בעקבות כל מה שקרה?
"אני חושב שכן. זה נראה לי בלתי הגיוני שלא תהיה ירידה במצב כזה. בצבא למדתי שיש נוהל קרב וניהול קרב. אני עכשיו בניהול הקרב והמשימה שלי היא שנשים שהיו מאוד חולות תצאנה בריאות מבית החולים. אם יהיו 23 יולדות בשבוע או 26 יולדות, זה לא בראש מעייניי. שיבא הוא מרכז של מצוינות, ואני מאמין שהאיכויות של בית החולים יחזירו אלינו את היולדות".
מה היית אומר ליולדת שמתלבטת אם ללדת אצלכם?
"כרגע נראה לנו שהשתלטנו על המצב. כבר שלוש שנים נעשים בשיבא ובכל בתי החולים בארץ מאמצים רציניים לטפל בנושא הזיהומים. אנחנו רחוקים מלהגיע לשלמות, אבל משתפרים. אי אפשר להשוות את המודעות לנושא היום למה שהיה כשאני הייתי רופא צעיר".
נשאל זאת כך: היית ממליץ לבת שלך ללדת היום בשיבא?
"עכשיו אני יכול לספר שהבת שלי בהריון. לפני יומיים היא עשתה סקירה והרשתה לי לספר את הסוד. אני הייתי לגמרי רגוע אם היא הייתה יולדת אצלנו עכשיו".
