פגיעה בסמל

בעל כורחו, אך לשמחתו, הפך סמיר קונטאר לאחד הסמלים הגדולים ביותר של המאבק של חיזבאללה בישראל בעשור שקדם לשחרורו — אפילו שלמזכ"ל הארגון חסן נסראללה לא באמת היה אכפת ממנו.

אחרי נסיגת ישראל מלבנון במאי 2000 חיפש נסראללה עוד נקודות מחלוקת עם ישראל. והנה, ב־2004, סירבה ישראל לכלול את קונטאר בעסקה להשבת אלחנן טננבוים וגופות החיילים שנחטפו בהר דב, וכך למעשה הפכה את קונטאר לחשוב בהרבה מערכו. נסראללה קפץ על ההזדמנות והצהיר כי ימשיך בלחימה כל עוד קונטאר בכלא.

כך גדל ערכו של קונטאר משבוע לשבוע, והיחידות המיוחדות של חיזבאללה הוציאו ניסיונות לחטוף חיילים ישראלים במטרה לשחררו — ניסיונות שהובילו לחטיפתם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר, לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ובסופו של דבר לעסקה הבעייתית מאוד שבה שוחרר קונטאר תמורת גופות שני החיילים. קונטאר חזר ללבנון והפך לסמל בכל העולם הערבי. צלמי חיזבאללה תיעדו אותו עורך אימוני ירי באר־פי־ג'י ועודדו אותו לירות שוב ושוב כמו באותו ליל דמים בנהריה. קונטאר נהנה מאוד מתשומת הלב וירה עם מבט מטורף בעיניו.

נסראללה מבין היטב בסמלים, וקונטאר, מצידו, חיפש אקשן. האיש שחוסל אתמול השתלב בפעולות חיזבאללה, ולפני שנתיים הורה לו המזכ"ל להשתלב ביחידה החדשה שהקים מוסטפה בדר א־דין, גיסו של עימאד מורנייה והמפקד הצבאי של חיזבאללה אחרי מותו. נסראללה חיפש סמל שיעמוד בראש היחידה, ולאחר שחוסל ג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד, בחר בקונטאר למחליפו.

אם נכונים הפרסומים בעולם שלפיהם ישראל היא שביצעה את פעולת החיסול אתמול, הרי שמעבר לעניין סגירת המעגל והנקמה בקונטאר על רצח משפחת הרן, החיסול משמעותי משלושה טעמים: ראשית, הוא הוכיח לכאורה כי ישראל ממשיכה לפעול בסוריה נגד כוחות הקשורים בחיזבאללה, למרות הנוכחות הרוסית; שנית, שוב מתברר כי לישראל יש יכולת חדירה מודיעינית משמעותית לתוך חיזבאללה, בהסתמך על הפרסומים בתקשורת הזרה בשנים האחרונות על תקיפות נוספות שביצע צה”ל; ושלישית, במלחמה בטרור לסמלים יש חשיבות — וקונטאר היה סמל חשוב מאוד, למרות ערכו האמיתי הקטן יחסית כמפקד יוזם, מקצועי ובעל ניסיון.

עכשיו רק ניתן לקוות כי בשם הצורך לפגוע בסמל הזה לא ייפגעו חיילים ואזרחים, כחלק מניסיון הנקמה של חיזבאללה שיש להניח כי בוא יבוא.