שישי קר
בניגוד למה שהיא חושבת, אילה חסון היא לא הסיפור האמיתי של 'שישי' בערוץ 10
הצגת היחיד של אילה חסון עברה דירה והביאה נתון רייטינג דו־ספרתי שערוץ 10 אינו זוכר כמוהו במשבצת השידור הזו. חסון עשתה את מה שהיא יודעת לעשות: הטילה מורא על כל שחקני המשנה שסביבה, ואפילו ביקשה משניים מהם "לכבד את האולפן", כלומר לכבד את המורה; היא עקצה וגערה ומבטה חיבץ חלב לחמאה, והיא גם התבדחה בזחיחות הדעת כשהתחשק לה, כמו למשל בעניין "סל התפוחים" הפרטי של יוחנן דנינו, האיש שהבטיח לסלק את כל התפוחים הרקובים מהמשטרה.
אבל חסון, בניגוד למה שהייתה רוצה להאמין, היא לא הסיפור האמיתי כאן. הסיפור האמיתי הוא התפוח שהיא עצמה משווקת בדוכן החדש. והתפוח הזה אולי לא ממש רקוב, אבל בהחלט לא טרי. שוב אותו פורמט עבש ושחוק לעייפה - (בעיקר) גברים לבנים מדברים ומדברים סביב שולחן, בלה בלה, כתבת מגזין כבדה, בלה בלה, כתבה בידורית קלילה, וידה ידה ידה המשך צפייה נעימה ולישון. כך עושים כולם - ערוץ 1, שאת ספינתו השוקעת נטשה חסון, ובוודאי ערוץ 2, שבו יעלוזו רוני ורינה.
'אולפן שישי' הוא קוקה־קולה, והוא ימשיך להוביל את השוק כל עוד לא ימציאו לו אלטרנטיבה מובהקת ותוססת. גיבורת־על ככל שתהיה, חסון לבדה אינה הפתרון. הפורמט משחית. אמנם היא יותר כריזמטית מדני קושמרו, אבל אין לה את הגיבוי של אווירת הממלכתיות שעוזרת לייצר שיח ציבורי כלשהו - בכל זאת, אברמוביץ' אמר - גם בעידן פרשנויות האינסטנט ברשת. אין לה את סיר השומן שבו משכשכים המתחרים עד כדי שבירת שמירה.
וזאת בדיוק הייתה ההזדמנות הגדולה של ערוץ 10. ליצור מסגרת אוף־ברודוויי משלהם, לשבור את הכלים, להתפרע קצת ולנצל לטובתם את מנדט הפושטקים העניים והנועזים של השכונה. שאגת האנדרדוג הייתה יכולה וצריכה להוליד משהו כמעט מסעיר. מהדורה עצבנית, קצבית, עם חיבור ישיר לפרשני הפייסבוק ומהירות תגובה מסחררת, עם מוקדי שידור מפתיעים (כולל יציאות יזומות מהאולפן המבאס), פאנלים מתחלפים ופחות צפויים, שהקשקשת שלהם תוגבל בזמן, כמו בנאומי האוסקר למשל, כתבות קצרות ומוחצות, וגישה כללית של חוסר רחמים, כיאה לג'ונגל שמסביב: הופעה אומללה אחת (כמו זו של הדס שטייף במהדורת ההשקה) ואין הזדמנות נוספת, כשם שאין הנחות סלב לפוליטיקאים, דוברים ויחצנים.
ערוץ 10 היה צריך להסתער על היעד בעזוז של אלה שאין להם מה להפסיד, אבל למרבה האכזבה בחר למחזר את הקיים הדהוי והמוכר, וזאת טעות שעדיין לא מאוחר לתקן, אבל מותר להמר בצער שכבר לא תתוקן בסיבוב הזה, וחבל.

