40% מהמקצועות בסכנת הכחדה תוך שני עשורים
אחד הגורמים המרכזיים לעלייה באבטלה בעולם הוא מיחשוב התעסוקה. כ־40% מהתעסוקה בישראל הם במקצועות שנמצאים בסיכון גבוה לעבור תהליך מיחשוב בשני העשורים הקרובים. מגמה זו דומה למתרחש במדינות מתקדמות בעולם.
מדוח טאוב עולה כי המקצועות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר למיחשוב מאופיינים בפעולות טכניות, למשל ניהול חשבונות והזנת נתונים. לעומת זאת, מקצועות בסיכון נמוך דורשים כישורים כמו יצירתיות, אינטליגנציה חברתית, תפיסה מורכבת ויכולת משא מתן.
לפי הניתוח, מקצועות כמו כלכלנים, היסטוריונים ונהגי אוטובוס נמצאים בסבירות בינונית למיחשוב, ומקצועות כמו רופאים, עובדים סוציאליים, כוריאוגרפים ופסיכולוגים מוגדרים בסיכון נמוך.
רבים מהמועסקים במקצועות בסיכון גבוה למיחשוב שייכים לקבוצות הפגיעות ביותר באוכלוסייה: חסרי השכלה אקדמית, בעלי שכר שעתי נמוך ומועסקים צעירים. הקבוצה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר היא גברים לא־יהודים. 52% משעות העבודה של המועסקים בקבוצה זו הם במקצועות תעשייה ובינוי – משלח יד שמרבית המקצועות בו נמצאים בסיכון גבוה למיחשוב. ב־2011 היו 59% משעות העבודה של גילי 24־15 במקצועות בסיכון גבוה למחשוב. חוקרת מרכז טאוב שביט מדהלה־בריק שואלת: "במה יעסקו צעירים בעוד עשרים שנה, לאחר שהמקצועות שהם מועסקים בהם כיום יהפכו לממוחשבים"?
בשני העשורים האחרונים כבר ניכרה השפעתו של תהליך המיחשוב, ונרשמה ירידה של 9% בחלקן היחסי של שעות העבודה בסיכון גבוה מסך שעות העבודה במשק באותן שנים. כך למשל, בין 1995 ל־2011 ירד ב־38% שיעור התעסוקה היחסי של מסגרים, פחחים, נפחים ורתכים. כמו כן, נמצא כי חל מעבר נרחב של עובדים ללא השכלה אקדמית למקצועות בתחום השירותים.
לפי המחקר, ההיערכות הנדרשת לשוק העבודה המשתנה יכולה לכלול כמה צעדים, וביניהם: הרחבת השימוש בכלי ההכשרות המקצועיות ומיקודן; עדכון שוטף של תוכניות הלימוד הקיימות; והקמת גוף ממשלתי שירכז את הטיפול בנושא ויעבוד עם מוסדות הכשרה, מוסדות אקדמיים, בתי ספר ועוד.
