"עומס לימודים בלתי אנושי"
הניצוץ שהבעיר את מחאת התלמידים היה פוסט שכתבה שאנל פסקל, תלמידת כיתה י"א מבית־הספר אחד העם בפתח־תקווה.
בפורט הארוך והמפורט פירטה בין היתר את אינספור המטלות הלימודיות העומדות בפניה בפרק זמן של שבוע: "לכתוב בוק ריפורט באנגלית, להתכונן למבחן בפסיכולוגיה, להגיש עבודה בספרות, בפסיכולוגיה ובמגמת תיאטרון, להתכונן למבחן בהיסטוריה, לבוחן באנגלית ולבוחן נוסף – ואת כל זה אני צריכה לעשות תוך כדי להכין שיעורי בית באופן יומיומי... בקושי נשארות לי שעות שינה מרוב המשימות... אני מגיעה הביתה רק ב־16:00, עייפה, חסרת סבלנות, מרוקנת מכל אנרגיה... ואז אני צריכה להתחיל לעשות את המטלות שהטילו עליי... מעייף, נכון?... זה עומס בלתי אנושי... הגיעו מים עד נפש... נדמה שההתייחסות לתלמידים היא כמו לרובוטים... מקווה שהמכתב הזה באמת יגיע למישהו שם למעלה שיחליט לעשות שינוי".
