כרמל יבולים | גידולים חקלאיים: הצפרדע שמעידה על החסה

בעלים: כרמי וענת כרמל וילדיהם: יובל (40), אמיר (38), דן (32), אורי (24) וענת (22)

איפה: מושב היוגב

ההתחלה: ההורים של ענת הם ממייסדי מושב היוגב. בשנת 75' התחתנה ענת עם כרמי, בן קיבוץ שער העמקים, והוא הצטרף למשק של הוריה, שכמעט לא היה פעיל כי אביה עבד מחוץ למשק. כרמי למד הנדסת בניין והחליט בינתיים להתפרנס מחקלאות, והזוג התחיל לגדל עגבניות ושתילים. אחיו, שניהל חווה לוורדים באקוודור, נכנס לשותפות איתם בגידול שתלי ורדים. ב־2005 האח עבר לאתיופיה, ה"בום" בוורדים הסתיים, וענת וכרמי עברו לגידולים מיוחדים כמו אספרגוס, אפונת שלג, תבלינים ועוד. בהמשך הצטרף אליהם יובל, הבן הבכור, והם החליטו לעבור לגידולי עלים - תרד, קייל, נבטים - בשיטה הידרופונית שמבטיחה ירק "נקי" יותר מחומרי הדברה ומזיקים. אחר־כך הצטרפו שאר הילדים. ב־2011 הם קיבלו הצעה מחברת זרעים הולנדית לנסות לאזרח כאן זן של חסה בשם "סלנובה", הצליחו, והחלו לגדל אותה. הגידולים נעשים בשיטות המאפשרות הימנעות משימוש בחומרי הדברה. לצד חממות גידול הידרופוניות ושטחי גידול פתוחים, יש להם גם לול לביצי מאכל, שאותן הם מוכרים ישירות לצרכן, וחנות למכירת תוצרת המשק ומעדנים נוספים ממשקי עמק יזרעאל.

הרעיון: "אנחנו עסק משפחתי שמגדל תוצרת חקלאית. כל יום אנחנו מתכנסים לישיבה משפחתית, שמתחילה בכך שכל אחד נותן מחמאה לאחרים ולעצמו על משהו חיובי שקרה במהלך השבוע, ואחר־כך כל אחד אומר גם מה מציק לו. סוג של תרפיה. ביום רביעי אנחנו נפגשים ודנים בעניינים אסטרטגיים של העסק. העיקרון שלנו הוא שאנחנו אחראים על התוצרת שלנו מהזרע ועד ההספקה ללקוח. אנחנו מנביטים את השתילים, מגדלים אותם, משווקים ומפיצים במשאיות קירור כדי להבטיח את האיכות. גם בנושא מחיר יש לנו מדיניות: כשהיה משבר בעגבניות ומחירן עלה בגלל מחסור, אמרתי לילדים, 'למה שלא נעלה גם אנחנו את המחיר כשחסרה חסה בשוק?' הם אמרו לי, 'אבא, אנחנו בגישה לטווח ארוך, ולכן נשמור על מחירים קבועים גם בזמנים קשים.' לשמחתי, המדיניות הזאת מוכיחה עצמה. אנחנו אמינים, מספקים רציף כל השנה, והמחיר קבוע".

רגע של נחת: "בהתחלה פחדנו מזה שהילדים ייכנסו לעסק - בגלל הסיכון וכל המשברים שיש בענף החקלאות, אבל כולם חזרו, והם מלאים בחדוות יצירה, ויש גם ברכה במעשים. יותר נחת מזה?"

הקהל: רשתות השיווק וחנויות פרטיות.

מי בעסק: הבן הבכור יובל הוא המנכ"ל, אמיר הוא האחראי על פיתוח והקמת מבנים, דן הוא אחראי ייצור, אורי הוא אחראי תחזוקה (עכשיו בטיול בחו"ל), וענת אחראית על תפעול ופיתוח של חנות המפעל. מלבד זה הם מעסיקים 50 עובדים.

האתגר: "אפשר לחיות מחקלאות, אבל קשה להיות מגדל יצרן. זה המון ביורוקרטיה והמדינה לא באה לקראתנו", אומר כרמי.

מה הסוד: "היחס לעובדים, הקפדה על איכות ואמינות. זאת הסיבה שהתגובה שלנו לתלונה שקיבלנו לא מזמן וגם התפרסמה בתקשורת, על הצפרדע שנמצאה באריזה של החסה שלנו, הייתה לפרסם את התלונה בפייסבוק עם תגובה שלנו. יובל ואשתו, שהחליטו על תוכן התגובה, אמרו אמת: אנחנו משתדלים לא להשתמש בחומרי הדברה, וההימצאות של הצפרדע מעידה על איכות ונקיון הגידולים שלנו. היו לנו מגעים עם הרבנות כדי לקבל חותמת גלאט כושר. השקענו במהלך 40 אלף שקל, באריזות חדשות וכו'. אבל ברגע שהרבנות דרשה מאיתנו לרסס בחומר מסוים כדי למנוע הימצאות זחלים, חומר חריף שהכרתי, החלטתי שאני לא מוכן, לטובת הצרכן. בכך נגמר הרומן עם הרבנות".

מה באופק: "להמשיך להתפתח ולגדול".