יוניקו פוד | מזון מוכן לברים ולמסעדות: כבר לא צריך מטבח
"הרבה זמן לא יצאנו לחופש"
בעלים: נתי וינר (32) ועידן צ'יקו (24)
איפה: אזור התעשייה חולון
ההתחלה: וינר וצ'יקו הכירו זה את זה כשעבדו יחד כסוכני נדל"ן. ההיכרות החברית הובילה גם לשותפות עסקית, שנולדה בתחילת 2013. "היה לנו רעיון", נזכר וינר. "חשבנו על זה שלהרבה ברים יש בעיה להגיש אוכל לבליינים, כי אין להם מטבחים בעסק. אז התחלנו להכין פיצה קפואה — ככה, אנחנו לבד, בלי שום ניסיון — ולתת לבתי העסק האלה תנור קטן, טוסטר אובן או סלמנדרה, שבהם יחממו את הפיצות. התחלנו ללכת עם הרעיון לכל מיני מקומות וזה נתפס יופי. לאט־לאט ירדנו מעסקי הנדל"ן כי ככל שעבר הזמן, ההצלחה של העסק השאירה פחות זמן לדברים אחרים. מההתחלה עשינו מיתוג מושקע מאוד ובנינו את זה כעסק שרוצה להיות גדול יום אחד".
עם הזמן גם המזון שלהם התרחב. "באיזשהו שלב אמרנו: אנחנו מביאים פיצה, אז בוא נביא גם לחם וקפואים, ובנינו סל מוצרים שאותו אנחנו נותנים להרבה מקומות". לפני שנה הם פתחו מאפייה שמתמחה באפיית לחם פרנה (לחם מרוקאי), שאותו הם משווקים לסופרמרקטים. היום יש להם בחולון 150 מ"ר של מחסנים, חדרי הקפאה וייצור.
הרעיון: "בהרבה ברים יש אוכל בסיסי מאוד", ממשיך וינר, "אז אנחנו נותנים להם אפשרות להציע פיצה, אמפנדס, טורטיות עם מילויים. הכל פיתחנו בעצמנו. היום אנחנו מאפשרים לבר להציע תפריט יפה בלי מטבח ובלי טבח. הכל רק חימום והגשה. ומשם התפתחנו ללחם".
רגע של נחת: וינר: "כל פעם שאני מתחיל לעבוד עם לקוח גדול, זה רגע של ניצחון קטן. כל רישיון חדש שמשיגים — רישיון משרד הבריאות, שזה דבר שעבדנו עליו המון זמן, מכבי אש. לא קל לעבוד מול רשויות. כל פעם שמשיגים רישיון מחייכים שתי דקות, וחוזרים לעבוד".
הקהל: קהל היעד בראשית ימיו של העסק היו ברים. היום הם עובדים גם מול סופרמרקטים ומסעדות, אבל בסיס הלקוחות נשאר הברים. בין לקוחותיהם — סופרים של חצי חינם ובית הקפה ג'רמיה בתל־אביב, רשת הברים האוטו ורשת לינקולן ביליארד. לא מוכרים ללקוחות פרטיים.
מי בעסק: היום יש לעסק ארבעה עובדי ייצור, שני נהגים שמחלקים את הסחורה, הנהלת חשבונות, סוכן, "ואני ועידן עובדים מאוד קשה", מעיד וינר. "אני מתעסק יותר עם בנקים ורשויות ועידן יותר בתחום הייצור. אבל אין בינינו חלוקה מוגדרת".
האתגר: "אין משהו מהותי. יש אתגרים קטנים שנפתרים. יש 250 לקוחות שצריך לקבל מהם הזמנות כל היום, לפתח את העסק מבחינה לוגיסטית, לעסוק בניהול מלאי, בכספים. זו העבודה. זה משהו שלמדנו בעצמנו ואנחנו משתפרים כל הזמן. הרבה זמן לא יצאנו לחופש. זו עבודה אינטנסיבית, 16 שעות ביום. חוץ מביום שבת, שבו אנחנו סגורים, זו עבודה מסביב לשעון".
מה הסוד: וינר: "שירות שהוא ללא פשרות. אני זוכר את עצמי מגיע הביתה אחרי יום של 15 שעות, ואז צריך לעזור ללקוח שנתקע. ככה זה. אנחנו זמינים עבורם. זה הרבה מאוד השקעה ורצון לגרום לזה שבסוף היום כולם יהיו לא סתם מרוצים, אלא מאוד מרוצים. יש לנו מתחרים בשוק, אבל אין מישהו שנותן שירות כמונו ושיש לו זמינות בהתראה כזו קצרה כמונו".
מה באופק: "שואפים להגביר את העבודה מול סופרים ורשתות מזון גדולות, למצוא מפיצים חדשים ולאסוף לקוחות נוספים".

