כשהנוצרים שומעים ג׳ינגל בל, ג׳ינגל בל, היהודים שומעים לאב איז אין דה אייר. מקובל לחשוב שבימי כריסטמס אלו, היהודים שבינינו (והסינים, אם כבר נזכרים בבדיחה המפורסמת) יושבים בבתיהם נטולי תוכניות, ארוחות משפחתיות וסוודרים עמוסים בצבעים וצורות. ובכן, מסתבר שצעירים יהודים וישראלים רבים, מנצלים את ימי חג המולד לחגיגות מושקעות וגדולות, ורבים, מדי שנה יוצאים מאותן מסיבות, עם שידוך ממוקד.

אלי לנזער, 35, הוא מפיק אירועים די ותיק. את הקריירה שלו התחיל כשעבד במדיסון סקוור גארדן והחל לתכנן את חיי הלילה של הספורטאים הגדולים של הניקס והריינג'רס. "במקביל לעבודה שלי עם הספורטאים, התפתחתי כמפיק אירועים ורציתי להשתמש בכישורים שלי גם כדי לתת לקהילה בחזרה", הוא מספר. "התחלתי לעבוד עם המנהיגות הצעירה של שלל ארגונים יהודיים מקומיים, והמסיבות הפכו לסוג של טרנד".

הצלחת המסיבות והאופי המיוחד והמסוגר שלהן, הובילו את לנזער ליזום אירועים נוספים אשר מורכבים מקהל יהודי בלבד של פנויים/פנויות. "זה נתן לי תיאבון, בעיקר כשאני זוכר איך כשחברים שלי ואני היינו יוצאים בכריסטמס, לא מצאנו יהודים ורציתי לשנות את זה".

לפני 10 שנים פתח אלי את מסורת מסיבות הכריסטמס ליהודים. "התחלתי בלהזמין אנשים לבר, והגיעו 100 איש. כך הרעיון הלך והתפתח, והמסיבות גדלו".

גם סיוון הדרי, שעומדת הראש ארגון ‘ישראמריקה’, לוקחת חלק בהפקת מסיבות ליהודים וישראלים בטיימינג המפתיע. "״יש הרגשה שונה באירועים האלו כי העיר ריקה לגמרי, ומי שנשאר זה בעצם היהודים והישראלים וכל מי שלא חוגג כריסטמס. זו הרגשה די מיוחדת כי באיזשהו מקום אנחנו חוגגים את זה שאנחנו בכלל לא קשורים לחג, ואנחנו יוצרים חג אחר משלנו שמבליט את זה שאנחנו יהודים וישראלים. כמובן שזה ערב די חזק להיכרויות. כל הפנויים והפנויות יוצאים בציפיה להכיר את האחד או האחת”.

"הקהל יהודי מאוד מגוון", מוסיף אלי. "מגיעים צעירים בשנות ה-20 וה-30 מכל הזרמים היהודים, רבים הם סטודנטים ואנשי מקצוע שמוצאים את עצמם בחופש כפוי מהעבודה והשגרה, ופתאום יש לאן לצאת".

לאט לאט, מפה לאוזן, מאי מיילים שנשלחו או אנשים שהגיעו עד אליו כדי לספר לו, הבין אלי שהמסיבות הן הרבה יותר מאלטרנטיבה מהנה ביום שקדוש לגויים. המסיבות, כך מסתבר, הפכו לביצת שידוכים מבעבעת.

"אין שנה שאני לא שומע בה על זוגות שנפגשו דרך המסיבות האלו. אנשים מרגישים נוח לפתוח בשיחה, מרגישים במקום הטבעי שלהם, ואני משוכנע שיש עוד זוגות רבים אפילו לא שמעתי עליהם".

מפיקי מסיבות "השידוכים" של חג המולד, מסבירים שגם לתכנון המסיבות יש משמעות. "רוב המקומות גדולים מספיק. השנה אנחנו עושים את המסיבה באולם שמחולק ל-2 קומות גדולות. אחת לריקודים ואחת לאונג' שבה אפשר לדבר יותר ולהכיר", מספר אלי. "הטיימינד הוא הסיבה לכל האירוע הזה, ולא בכדי. זה חג שהפך לערב הכי שווה עבור סינגלים יהודים. זה ערב שכולם לא עובדים בו. כמעט כל העולם חוגג ואנחנו, חלק זעיר מהקהילה, לכן בעבר גם קראנו לזה נשף חג המולד”.

שרון סעדה ואיימי פתיחא הכירו במסיבת כריסטמס לפני שלוש שנים בדיוק, והשנה גם יינשאו. ״איימי אמריקאית ואני ישראלי״, מספר שרון, 29, מתמחה בחברת השקעות. ״אני הגעתי לכאן ללימודים ומצאתי את עצמי די משועמם בתקופת כריסטמס. שמעתי על כל מיני דברים שקורים בעיר מסביב, אבל מה לי ולזה. לא הרגיש לי נוח להצטרף לחברים מהלימודים במסיבות כריסטמס״.

כשסעדה שמע על מסיבת הנשף היהודית הוא קפץ על המציאה. ״הלכתי עם מישהו שבקושי הכרתי. החיבור היחיד היה שהיינו יהודים די בודדים בעיר הגדולה. כשהגענו למסיבה, זה הרגיש מאוד נעים. כאילו מסיבה גדולה כזאת מושקעת, ומסביב כולם יהודים כמוך. שמעתי מלא עברית ואפילו ראיתי מישהי שאני מכיר מהארץ. הצטרפנו אליהם והיא הכירה לי את החברות שלה כאן, שאחת מהן הייתה איימי. הסתבר לי אחרי זה שאיימי בכלל לא הרגישה נוח לצאת לחגוג בכריסטמס, אבל חברה שלה ממש התחננה שתצטרף. בסוף זה יוצא שיום השנה שלנו הוא בעצם ערב כריסטמס”.

ג'רמי ליבוביץ, דירקטור עסקי, 26, שמע במקרה על המסיבות הסגורות. "בעבר הלכתי לאחת מההפקות האלו למסיבות יהודים, אבל התייחסתי לזה בעיקר כנטוורקינג", הוא מספר. "בכל זאת יש משהו מהנה בלהגיע למסיבה של בערב כריסטמס שבו בדר"כ אנחנו נשארים בלי תוכניות. זו הזדמנות לחגוג".

את סילביה, היום אשתו, הכיר במסיבה לפני שנתיים. "היא הגיעה עם החברות שלה ממש במקרה, והתחלנו לדבר. מסתבר שכל החיים שלנו חיינו במרחק 4 בלוקים אחד מהשנייה בברוקלין. אני אשכנזי והיא ספרדיה ומעולם דרכינו לא נפגשו. אם לא המסיבה, לא היינו נתקלים זה בזו".

ג'רמי וסילביה נישאו לפני חצי שנה, וג'רמי מוסיף ומספר, שמהמסיבות הללו גם החברים התחברו ביניהם ונוצרו חברויות שמלוות אותם עד היום. "כשהולכים לאירועים גדולים ומסיבות גדולות לא מכניסים את כולם, אבל במסיבות יהודיות אתה מוזמן, אתה חלק מהחברה ואתה לא חושש לראות מישהי שמוצאת חן בעיניך ולתהות אם היא יהודיה. לכולם יש נכונות להכיר ולדבר".

סילביה וג'רמי

מליסה וולקוביץ, 34, ואלון הכירו גם הם במסיבה. "ממש הכריחו אותי לצאת מהבית וללכת. בערבים של חגים נוצריים, קשה מאוד למצוא משהו לעשות ודי ויתרתי. בסוף אמא שלי שכנעה אותי ממש לקום וללכת ויצאתי עם חברה", מספרת מליסה. "אני זוכרת שכולם היו מחופשים ומושקעים, אבל אני הגעתי בלי הכנה מוקדמת, ועדיין הרגיש כמו מסיבה עם אווירה חמה. אלון, שהיום הוא כבר בעלי, ניגש אלי פתאום והציע לי לרקוד. הופתעתי והתרשמתי. בהמשך הערב דיברנו, ובימים שאחרי כבר יצאנו ושנה וחודשיים אחר כך כבר היינו נשואים.

בשבילי", היא מוסיפה, "זה היה אידיאלי. בערב שבו אני הייתי בבית וכולם מסביב חוגגים, מצאתי את עצמי יוצאת למסיבה ובסביבה נוחה ובטוחה שבה, אם מישהו פונה אליי, זה הרבה יותר נוח. והקהל איכותי מספיק. אני חושבת שאלו ימים שבהם אנחנו יהודים בחוץ, ואם אנחנו יוצאים אנחנו במסיבות של אחרים. מעולם לא יצאתי בתאריכים האלו כי אתה חוגג חגיגות של מישהו אחר, אבל כאן זה משהו רק שלנו".

אדר בק-לברן, 29, ובעלה עידו הכירו במסיבה ששילבה את מה שנשאר מפח השמן ואת חג המולד. השילוב של הניסים כנראה שעשה את שלו, והשניים מתחזקים סיפור אהבה שגם המרוץ השנים עדיין בוער. השנה הם כבר נישאו.

"כשהגעתי לניו יורק, התחנה הדי ראשונה שלי הייתה המסיבה", היא מספרת. "חברה מישראל המליצה לי להכיר ידיד שלה מהתיכון, בעיקר בשביל שיהיה לי חבר לסמוך עליו בעיר. התכתבנו קצת בפייסבוק, וקבענו להיפגש במסיבה. עצם ההגעה למסיבה הזו, הרגיש לי כמו נחיתה רכה. ישראלים ויהודים, וכל החגיגה הזו של חנוכה וכריסטמס ביחד, הרגישה באמת כמו המוסט וונדרפול טיים אוף דה ייר", היא מסבירה. "הרגשתי פתאום כאילו הרבה יותר נעים לי ומוכר".

אדר ועידו

מה שבעיקר הפך את הכל לנעים וקסום יותר היה המפדש עצמו. "נפגשנו על המדרגות באולם, ומהרגע הראשון שראיתי אותו, ידעתי שהוא יהיה החבר הכי טוב שלי למשך שארית חיי. במסיבה עצמה דיברנו ודיברנו, ובסוף הערב הוא הפתיע והזמין אותי לרקוד. בדיוק כשהמוזיקה הישראלית התחלפה בלטינית הוא הניף אותי, סובב אותי, רקדנו וצחקנו המון. במרץ האחרון התחתנו".