yed300250
הכי מטוקבקות
    "הרגשתי שאני לא יכול לשבת בשקט". אבי עמר
    24 שעות • 26.12.2015
    רומן בלי גבול
    הם עוסקים בפרשה כמה שעות בכל יום, אוספים באובססיביות כל ידיעה ושומרים תמונות זוועה בטלפון הסלולרי. גם הרשעתו החוזרת של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה, לא שיכנעה את קבוצת המאמינים בחפותו. וזאת לא תופעה איזוטרית: לדף הפייסבוק שפתחו יש כבר כ־150 אלף עוקבים. יצאנו לבדוק מה גורם לכל כך הרבה אנשים להקדיש את חייהם לסיפור רצח שאין להם שום היכרות עם המעורבים בו
    יפעת ארליך

    מיקי שומר בנייד תמונות מחרידות מזירת הרצח; אבי מחביא חומרים חסויים על גבי דיסקים בבית; ניצה מעלה באובססיביות לפייסבוק כל גילוי חדש; ודנה החליטה ללמוד משפטים בעקבות הפרשה. בעוד רוב אזרחי ישראל דוגמים את הכותרות וממשיכים הלאה, כמה מאות פעילים — רובם המוחלט כלל לא קשורים לנרצחת תאיר ראדה או למורשע רומן זדורוב — משקיעים באובססיביות שעות, ימים, לילות, חודשים ושנים, בפרשה. המכנה המשותף לכולם: הם משוכנעים ללא סייגים שרומן זדורוב חף מפשע ושהרוצחים האמיתיים מסתובבים חופשי. והם עושים הכל כדי לשכנע את אזרחי ישראל שהצדק איתם ולא עם בתי המשפט. הקמפיין שלהם אפקטיבי מאוד, אם לשפוט לפי התחושות של רבים מאזרחי ישראל שלפיהן זדורוב זכאי.

     

    עד לפני הכרעת הדין, קבוצת הפייסבוק "כל האמת על פרשת רצת תאיר ראדה ז"ל" מנתה קצת יותר מ־40 אלף חברים ועוקבים. אמש, תוך פחות מארבעה ימים, היא כבר מנתה כ־150 אלף. הקמפיין האגרסיבי מאוד ברשת, עשה את שלו. גם בסקרי הפייסבוק ניכרת מגמה של קמפיין, כשהמוני החברים מטים כל משאל לטובת האמונה בחפותו של זדורוב, גם מצד כאלה שלא קראו אפילו שורה מפסק הדין. בניגוד, למשל, לחבורה שאותה פגשתי. הם אלה שדוחפים, בכל הכוח, לפרסום האמת כפי שהם רואים אותה: תמונות מן הזירה, מגבית למען רעייתו של זדורוב, כתבות תחקיר, סרטים, פוסטים מנומקים ואפילו חלומות, הכל מתקבל בברכה. רבים מהם משוכנעים כי לחברות של תאיר יש חלק ברצח. והם לא מהססים להטריד, לעיתים לאיים, ולהטיח זאת בפניהן של החברות, גם כיום, שנים אחרי האירוע הטרגי.

     

    300 עמודים של הכרעת דין, ושלוש ערכאות שונות, קבעו אחרת. לחלק גדול מהספקות שמעלים הפעילים ניתן מענה בפסק הדין, ובפסקי הדין הקודמים בפרשה. אבל כמו תמיד בתיאוריות קשר האמונה חזקה מהמציאות. הפעילים איבדו את האמון בבית המשפט, בפרקליטות ובמשטרה. כל אחד מהם הוא איש מז"פ, עורך דין ופרשן משפטי בעיני עצמו.

     

    ביום רביעי האחרון ויתרו רבים מהפעילים על העבודה והגיעו לבית המשפט העליון כדי לשמוע את הכרעת הדין. רבע שעה לפי שהשופטים נכנסו, אולם בית המשפט כבר היה מלא עד אפס מקום בפעילים. רובם עם עיניים נוצצות מתקווה, בטוחים שבעוד מספר רגעים יוכל זדורוב להסיר מעליו את מדי האסיר. "הוא בטוח יזכה", אמרה רגע לפני הכרעת השופטים, ריקי קרן, סטודנטית למשפטים שנה רביעית באוניברסיטה העברית. "נחשפתי לתיק תוך כדי לימודי המשפטים שלי, ופשוט לא הצלחתי להתנתק. אני מכירה כל פרט בתיק, וברור שלא רומן רצח". ומה יקרה אם השופטים ירשיעו? "זה יהיה נורא. קשה להאמין שזה יקרה. אני אקרא את פסק הדין בעיון, אבל קשה לי להאמין שיצליחו לשכנע אותי".

     

     
    "מפחיד שמערכת המשפט מתנהלת כך". דנה חממי־תמרי
    "מפחיד שמערכת המשפט מתנהלת כך". דנה חממי־תמרי

     

     

    "זה לא ייגמר פה"

    אבל השופטים הכריעו אחרת, והרשעת זדורוב נותרה על כנה. ברגע אחד של אי־הבנה, כאשר השופט דנצינגר הציג את עמדת המיעוט שלו, פרצו הפעילים בצהלות שמחה. "צרחתי מרוב התלהבות, אבל בסוף התבדינו", אומרת דנה חממי־תמרי. "אכזבה זו לא מילה לתאר את התחושה שלי מפסק הדין. כולנו היינו באופוריה שיהיה זיכוי מחמת הספק. זה לא קרה. מפחיד שמערכת המשפט מתנהלת כך".

     

    היא בת 36, תושבת ראש־העין וסטודנטית שנה ב' למשפטים במכללת שערי משפט. אל התיק נחשפה הרבה לפני שהחלה את לימודיה. "החלטתי ללמוד משפטים ולהתמחות בפלילים בעקבות הפעילות שלי לזיכוי זדורוב", היא אומרת. "אני מכירה את התיק כמעט על בוריו, ולא נעשה פה צדק. מלמדים אותנו נהלים, חוקים, קווים מנחים, איך מתנהל תיק, ובסופו של דבר את רואה שמרשיעים אדם שאין צל של ספק שהוא חף משפע. אין ראיה אחת שקושרת אותו לזירה או לתאיר".

     

    מה מושך אותך בתיק הזה?

     

     

    אולגה זדורוב ביום רביעי. מאחוריה כמה מהפעילים למען בעלה | צילום: עמית שאבי
    אולגה זדורוב ביום רביעי. מאחוריה כמה מהפעילים למען בעלה | צילום: עמית שאבי

     

     

    "פשוט התחלתי להתעניין בזה. יש כאן משהו מאוד מרתק שגורם לאנשים להיצמד לתיק הזה, מפני שרב בו הסמוי על הנגלה. זה תיק של מסתורין. זה מזעזע שילדה קטנה נרצחה בבית הספר אבל גם אלה שחושבים שרומן הוא הרוצח, יש להם ספקות. יש בתיק הזה חורים ויש גם הרבה קונספירציות ותיאוריות שקושרות את החברות שלה לזירה ולרצח. אני פעילה בסיפור הזה משנת 2006, ובהתחלה הייתי מאוד אובססיבית. הייתי יושבת על כל החומרים עד השעות הקטנות של הלילה. היום, מכיוון שאני לומדת, זה קצת ירד, אבל עכשיו שוב חזרתי לזה, אני יושבת עד שתיים בלילה עם מחשבות והתייעצויות איך אפשר להפוך את הקערה על פיה".

     

    באיזו תיאוריה את מאמינה?

     

    "אני מאמינה באמונה שלמה שזדורוב חף מפשע. לפי התמונות מהזירה והראיות זה כנראה ילדים שרצחו אותה. להגיד לך מי בדיוק, אני לא יודעת".

     

    דיברת פעם עם רומן?

     

     

    רומן זדורוב | צילום: דודי ועקנין
    רומן זדורוב | צילום: דודי ועקנין

     

     

    "לא, אבל ביום רביעי דיברתי בפעם הראשונה עם אולגה אשתו. באתי לבכות איתה והבטחתי לה שזה לא ייגמר פה. אנחנו נוכיח את חפותו ואני מתכוונת לעמוד מאחורי ההבטחה".

     

    מה בעלך אומר על העיסוק הזה?

     

    "לבעלי נמאס לחלוטין והוא כבר מזמן ביקש ממני להרגיע עם העיסוק בנושא. הוא ממש פיתח אנטי, אבל למרות זאת הוא בא איתי לבית משפט. לא הייתה לו ברירה. הוא דווקא מאוד התעניין ורצה לשמוע מה כולם אומרים. בסופו של דבר גם בעלי מאמין שזדורוב חף מפשע".

     

    חוקרים בעיני עצמם

    בחזרה לדף הפייסבוק "כל האמת על פרשת רצת תאיר ראדה ז"ל". "פוסט ראשון שלי כאן, אבל אני די הרבה הרבה זמן עוקבת", כתבה בקבוצה ג'ורדן פאולה לוי. "אני פשוט חייבת לשחרר את זה. לפני יומיים תאיר התגלתה לי בחלום, אמנם בדמות אחרת ולא בפנים שלה, ואמרה לי שחברתה הטובה ... לחשה לה באוזן באותו היום שישבו בפרגולה בחוץ ממש במילים האלו: 'תלכי לשירותים, הבנות מחכות לך בשביל לעשות סולחה...' והתעוררתי. בחיי שעד החלום הזה לא הייתי אחת כזו שמאמינה ב'שטויות' כאלו, וזו גם פעם ראשונה בכלל שאני חולמת על משהו שקשור לכל הפרשה הזאת, אבל אני עוד בהזיה ממה שחלמתי. עדיין מצומררת".

     

     

    פועלים כביכול בשמה. תאיר ראדה ז"ל
    פועלים כביכול בשמה. תאיר ראדה ז"ל

     

     

    אבי עמר, בן 45, לא חולם על ראדה. הוא מנסה בכל כוחו לשנות את המציאות. כשאני פוגשת אותו הוא לובש חולצה שעליה תמונתה של תאיר ראדה והכיתוב: "למה מי שרצח אותי עדיין בחוץ?" "מיד אחרי הרצח נחשפתי לסיפור והתחלתי לעקוב אחריו", הוא משחזר. "אחרי שראיתי ראיות חותכות שאין קשר בין מה שמציגים לבין מה שקרה בזירת הרצח, הרגשתי שאני לא יכול לשבת בשקט. זה גוזל לי הרבה מאוד זמן. אני מקדיש לטיפול בפרשה לפחות שלושה ימים מלאים בשבוע, עובר על גילויים חדשים ועוקב אחר גורמים רלוונטיים".

     

    מה זאת אומרת עוקב?

     

    "לא הכל אני יכול לפרט, אבל אני עוקב אחרי החברות של תאיר. היו שם עשר בנות באזור הזירה. אחת בתוך תא שירותים בזמן הרצח. איך יכול להיות שהיא לא שמעה שום דבר? הן יודעות פרטים ושותקות ולכן אסור להרפות מהן. אם המשטרה לא עוקבת אחריהן, אז אני עוקב".

     

    ומה אומרת המשפחה על העיסוק האובססיבי?

     

    "המשפחה מעודדת איתי. הם גם חושבים שלא ייתכן שמדינה מתוקנת תשלח אנשים חפים מפשע לכלא. אני כל הזמן מחפש נקודות לטובת המערכת. מחפש ולא מוצא אפילו לא ראיה אחת שתוכיח שהמערכת לא טועה. כל הראיות לרעת המערכת. אבל הם שומרים על עבריינים במדים, על כאלה שזייפו ושינו והתעלמו מראיות. אי־אפשר לעבור על זה לסדר היום. ביום מן הימים המונים יצאו לרחוב. רומן זדורוב הוא לא סופרמן ולא יכול להיכנס לזירה כזו בלי שאף אחד יראה אותו, בלי להשאיר די־אן־איי ועקבות. אם השחיתות תגיע עד לבתי המשפט, המדינה תרד לאבדון".

     

    אז למה הוא הודה?

     

    "בגלל מכבש לחצים בחקירות. השחזור שהוא עשה הוא הזוי ופסול. ביום רביעי אנשים חזרו הביתה מושפלים אחרי שלא הצליחו להביא צדק לאזרחים במדינה. חזרנו עם כאב אבל נמשיך לפעול כדי להוציא את הצדק לאור".

     

    אחרי הקראת הכרעת הדין ביום רביעי, ניגש אחד הפעילים לאולגה זדורוב ותידרך אותה. "אולגה, עוד רגע זה לא יעניין אף אחד. עכשיו אנחנו בתוך סערה וזה הזמן שלך לצאת ולתת את הצעקה של החיים שלך", הוא מנחה. "צאי החוצה ותצעקי עד שהבניין ירעד, 'רומן זדורוב חף מפשע'". אבל הזעקה של אולגה נשמעת יותר כמו לחישת כאב, והפעילים צועקים במקומה ומרעידים את הבניין.

     

    מיקי, אחד הפעילים שולף מולי מתוך הנייד שלו את תמונת כף ידה של תאיר האוחזות קבוצה של שערות ארוכות. "של מי השערות האלה?" הוא שואל. "לא של זדורוב! אני מצוי בכל הפרטים של התיק הזה ואני אומר לך, המערכת מושחתת".

     

    אבי, גם אתה שומר תמונות מהזירה בנייד?

     

    "כן. חלק אני שומר בנייד וחלק אני מחביא בדיסקים אצלי בבית, כדי שלא יצליחו להוציא ממני".

     

    יש לך קשר עם אילנה ראדה, אמא של תאיר?

     

    "בהחלט. הנה את יכולה לראות. לפני הכרעת הדין שלחתי לה הודעת עידוד והיא ענתה לי שהיא מאוד התרגשה ממה שכתבתי לה. אני מדבר איתה לפחות פעמיים בחודש. יש לנו מטרה משותפת: לחשוף את האמת ולאפשר לתאיר לנוח בשלום על משכבה".

     

    גם איריס ניצה מירב, בשנות ה־60 לחייה, ויתרה על לא מעט ימי עבודה בגלל התיק הזה והיא מנהלת קבוצת פייסבוק שנקראת "רומן זדורוב חף מפשע". לפרשה היא נחשפה בעקבות התחקיר של שרון גל בסרט "רק תאיר יודעת". "התחלתי לחקור את הנושא לעומק ואיני יודעת מנוח", היא אומרת. "אני, כמו רבים אחרים, פונה במכתבים לשרים, לעורכי הדין של רומן, לפעילי הקבוצה ולמשטרה. משקיעה בזה לפחות שעה ביום. אני עוקבת אחרי הכל, ממש כמו בלש. אין מאמר שלא מוכר לי בנושא. אני מקווה שכולם ייחשפו לאמת, ושהיא תנצח". •

     


    פרסום ראשון: 26.12.15 , 20:43
    yed660100