תוכנית החומש הכלכלית החדשה לצמצום פערים בין האזרחים היהודים לערבים, שעלתה לדיון בישיבת הממשלה אתמול, היא ללא ספק צעד חיובי בכיוון הקטנת האפליה המתמשכת ואי־השוויון כלפינו, הערבים בישראל. התוכנית, שהכינו בשנה האחרונה במשרד האוצר וברשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית היא ניסיון ראשון בתולדות המדינה לקדם צעד רציני לטיפול בבעיות השורש של האפליה הכלכלית נגד המגזר הערבי – אפליה הפוגעת בראש ובראשונה באזרחים הערבים, אך לא רק בהם.

ההנהגה הכלכלית מבינה היטב את החשיבות של שילוב האזרחים הערבים בשוק התעסוקה. כך, למשל, העובדה ש־68% מהנשים הערביות מודרות משוק העבודה פוגעת קשה לא רק בחברה הערבית אלא במשק כולו. כל אזרח ישראלי חמישי הוא ערבי, וכאשר כמחצית מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני ורבות מהן מחוץ למעגל העבודה, הכלכלה כולה תקועה - ולא רק החברה הערבית. כדי לתקן מצב זה עמלו בשנה האחרונה ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, וראש הרשות לפיתוח כלכלי, איימן סייף, על בניית תוכנית שתטפל באופן תקדימי בשורשי "המחלה" ולא בתסמינים שלה בלבד.

התוכנית, שתועלה שוב לאישור השרים ביום רביעי, מנסה לראשונה לתקן את האפליה הממסדית כלפי האזרחים הערבים על ידי טיפול במנגנון הקצאת התקציבים ולא רק באמצעות "כיבוי שריפות" נקודתי בדמות תקציבים חד־פעמיים. במקום מתן תוספת תקציבית נקודתית שתסייע בתחום כזה או אחר, התוכנית מנסה לתקן את המנגנון שיצר את הפערים לאורך השנים וגרם למציאות של תשתיות חינוך, תעסוקה, תעשייה ותחבורה גרועות ביותר ביישובים הערביים. בדרך זו, ההקצאה השוויונית אמורה להיות קבועה, לצמצם פערים ולהועיל לאזרחים הערבים ולמשק כולו.

התוכנית כוללת תיקון של כ־15 מנגנוני הקצאה ותקצוב בתחומים שונים, לרבות תחבורה ציבורית, תשתיות, חינוך בלתי־פורמלי, פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה ועוד, כדי להבטיח שהאזרחים הערבים יתוקצבו לפי חלקם באוכלוסייה. תיקון מנגנונים אלה אמור להעביר לציבור הערבי בחמש השנים הקרובות כ־8 מיליארד שקל, בנוסף למענקים נקודתיים.

עם זאת, התוכנית לא מטפלת מספיק בתיקון האפליה בתקציב החינוך ואינה מזרימה מספיק משאבים לרשויות הערביות המקומיות. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הטענה שהמצוקה התקציבית של הרשויות הערביות נובעת מהיעדר תשלום ארנונה למגורים היא טענת שווא. לפי מחקר שערכנו, ההבדלים בהכנסות מארנונה מאזורי מסחר, תעסוקה ותעשייה, משרדי ממשלה ומתקני תשתית הם הגורם המרכזי למצוקה הכלכלית של רשויות ערביות רבות. כדי להשלים את המהלך לצמצום הפערים, על המדינה יהיה לטפל בבעיה קשה זו בעתיד באמצעות שכפול השיטה של תיקון מנגנונים, כך שיהיו שוויוניים לכולם.

לצערנו, גילינו אתמול שהחתירה לשוויון זכויות אזרחי נתקלת בהתנגדות ובקשיים גם כשהיא זוכה לגיבוי וקידום מצד הגורמים המקצועיים הבכירים ביותר בממשלה. למרות שמדובר במהלך נכון וצודק, חלק מהשרים מעכבים את ההחלטה ממניעים פופוליסטיים צרים.

מחרתיים תתכנס הממשלה שוב על מנת לדון בתוכנית ולהצביע עליה מחדש. למען האינטרס הכללי ולמען הזכויות שלנו, האזרחים הערבים, עליה לאשר אותה כפי שנוסחה על ידי אנשי המקצוע המומחים. כל החלטה אחרת תהיה הפניית עורף לאחריות הציבורית ולחובה לדאוג לשוויון ולצמצום פערים בין האזרחים היהודים והערבים בישראל. ¿

עבד כנאענה, מנהל שותף במחלקה למדיניות שוויונית בעמותת "סיכוי - לקידום שוויון אזרחי"