"הסתכלתי עליו, הוא חייך ואז ירה"
קניית האגוזים בחנות הטבע ("לא היה לו מספיק כסף") † הפתיחה באש לעבר יושבי הפאב ("ראינו את הקליעים עפים מולנו") † והמנוסה תוך כדי ירי בלתי פוסק ("הוא הלך מהר וירה תוך כדי") † צפו בירי ובבריחה
יום שישי בצהריים. רחוב דיזנגוף בתל־אביב הומה אדם. אנשים עושים קניות אחרונות לשבת או מסתובבים להנאתם ברחוב השוקק, שהפך זה מכבר לסמלה של העיר. רבים אחרים יושבים בבתי הקפה, במסעדות ובברים, מתענגים על היום החופשי, רגע לפני כניסת השבת.
צפו בצילומי האבטחה שנאספו מזירת הפיגוע:
לפתע מחרידות את השלווה יריות רובה, ובאחת מתחלפת האווירה הנינוחה באימת מוות. נשאת מלחם (31), מחבל ערבי ישראלי שהגיע מהכפר ערערה שבוואדי ערה, פותח בירי לכל עבר, הורג שניים ופוצע שבעה לפני שהוא נמלט אל בין הבניינים - ונעלם.
קנה אגוזים בשקית
בשעה 14:23 מתעדות מצלמות אבטחה את המחבל פוסע ברחוב פרישמן כשלגופו מעיל שחור ועל גבו תיק כהה. הוא חוצה את רחוב שלמה המלך ויורד לכיוון רחוב דיזנגוף, שם הוא פונה ימינה וצועד בשלווה לכיוון צפון.
בדיזנגוף 124 המחבל נכנס לחנות הטבע אניס. השעה 14:37. במצלמות האבטחה של החנות הוא נראה ממלא שקית באגוזים, ואז חוזר ושופך חלק מהם בחזרה. "הוא לקח כמות מסוימת של אגוזי פקאן", סיפרה נטלי מוסרי, הבעלים של החנות. "כשהוא בא לשלם, העובד אמר לו שזה עולה שבעה שקלים, אבל המחבל אמר שיש לו רק שלושה שקלים. כשהבין שאין לו מספיק כסף המחבל חזר לדוכן ושפך חלק מהאגוזים. אחר כך חזר לקופה, נתן לעובד שלושה שקלים והתקדם לכיוון היציאה. בעוד העובד מקליד את השינוי במחשב, הוא שמע פתאום את היריות".
"הוא נכנס לחנות והסתובב כמו כולם, שם לעצמו אגוזים בשקית", סיפר העובד. "לא היה נראה לי שום דבר חשוד, סתם עוד בנאדם שבא לקנות. ואז הוא הלך לכיוון היציאה ופתאום שמעתי יריות. התכופפתי כדי להסתתר. מזל שהוא לא נכנס לפה חזרה".
אחרי שסיים את הקנייה, המחבל פנה לכיוון היציאה והניח את התיק שלו על גבי שורת העגלות שעמדו בכניסה לחנות. בתנועות רגועות הוציא מהתיק רובה אוטומטי, ואז יצא במהירות, הסתובב שמאלה - ובלי שהות פתח באש לעבר יושבי פאב הסימטא הסמוך.
"היריות לא הפסיקו"
פאב הסימטא ששוכן בדיזנגוף 124 נפתח רק לפני כמה חודשים. ביום שישי בצהריים התקיימה בו מסיבת יום ההולדת של אריאל נוסבכר מאופקים, שעבר לפני שנה לתל־אביב והזמין חברים מהדרום לחגוג איתו את יום הולדתו ה־31. "אריאל הזמין מלא אנשים", שיחזר ישראל אביטן, חברו של חתן השמחה שנפצע קל בפיגוע. "ישבתי בפנים עם שני חברים, ובשלב מסוים הם הלכו לשירותים. ראיתי ששימי יצא לעשן, ובגלל שלא רציתי להישאר לשבת לבד יצאתי איתו. פתאום שמעתי יריות והרגשתי משהו שורף בגב. הכדור נכנס ויצא לי מהגב. נפלתי וזחלתי לתוך הפאב, וכל הזמן הסתכלתי לראות אם הוא בא להמשיך לירות עלינו".
"ישבתי ודיברתי עם חבר ופתאום שמעתי פיצוצים", סיפרה גם הדר קליין שהשתתפה באירוע ונפצעה קל ברגלה. "הייתי בטוחה שזה חלק מהחגיגה, מהיומולדת. לקח לי כמה רגעים להבין שמדובר בפיגוע. היריות פשוט לא הפסיקו. רק אחר כך, מהצרחות, מהבכי ומזה שכולם השתטחו על הרצפה, נפל לי האסימון.
"הרגשתי כאב חזק ברגל ולא הצלחתי להידחס פנימה לפאב. ניסיתי להסתתר כמה שיותר ופשוט לא הצלחתי. אז ראיתי
שנכנס לי כדור לרגל. אחד הבחורים שכב ממש לידי. הייתי בטוחה שהוא מסתתר, אבל אנשים ראו שהוא לא מגיב ולאט לאט זזתי כדי שיוכלו לבדוק מה שלומו. רק אז הבנתי. בסך הכול יצאנו לחגוג מסיבת יום הולדת לחבר. אני מרגישה כאילו אני בחלום שהפך לסיוט. זה ממש בלתי נתפס. המחשבה שמי שישב לידי כבר לא בחיים צובטת לי בלב".
דותן שיפוני, אחד המוזמנים לאירוע, ראה את הכל מהצד השני של הכביש. "כשהגעתי החלטתי לא להיכנס לסימטא אלא לחכות לחבר נוסף שהיה אמור להגיע", סיפר. "בינתיים ישבתי עם עוד חבר בפאב שנמצא ממול. פתאום שמענו יריות וממש ראינו את הקליעים עפים מולנו. צרחנו אחד לשני לברוח, וכל אחד רץ לכיוון אחר. אני ברחתי למטבח של המסעדה והחבר שלי נס לרחוב. כשיצאתי ראיתי את מחזה הזוועה".
"היה מלא דם והיסטריה"
מהיריות נהרגו שימי רוימי (30), שהשתתף במסיבת יום ההולדת, ואלון בקל (26), מנהל המשמרת בפאב. "כשהגעתי למקום זיהיתי גבר כבן 30 במצב קשה מאוד עם פצע ירי בפלג גופו העליון", שיחזר הפרמדיק רונן כהן. "הענקתי לו טיפול רפואי ראשוני, והוא פונה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ. על הרצפה בתוך הפאב ראיתי עוד גבר כבן 30 במצב אנוש עם מספר פצעי ירי בפלג גופו העליון. הוא היה חסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה. ביצענו בו פעולות החייאה עד שפונה לבית החולים".
מהירי לעבר יושבי הפאב נפגע גם עידו לזן, שעבר במקרה ברחוב עם כלבו. אסף, בעלים של מסעדה בצד השני של הרחוב, העניק לו טיפול ראשוני. "ראיתי אדם רץ עם נשק לכיוון צפון, ואז ראיתי בנאדם שרוע על המדרכה ירוי בכמה מקומות בגוף. ניגשתי אליו וניסיתי לעזור לו. הוא הסתכל עליי ושאל איפה הכלב שלו . הוא מאוד דאג לכלב, זה כל מה שעניין אותו. היה מלא דם והיסטריה גדולה".
רווית, תושבת העיר שעברה ברחוב עם הכלב שלה, הייתה עדה לרגעי הירי. "הלכתי ברחוב ופתאום ראיתי גבר עומד באמצע המדרכה עם הגב אליי, מכוון נשק בגובה הכתף ויורה על אנשים שישבו בבר", סיפרה. הייתי מאחוריו איזה ארבע שניות, עד שקלטתי מה קורה. לא ראיתי את הפנים שלו, רק את הגב. למזלי הייתי ליד כניסה של בניין, ורצתי לשם עם הכלב. מרוב שהייתי בבהלה נפלתי. קמתי מהר, ועליתי במדרגות. דפקתי בדלתות של אנשים שאני לא מכירה כדי להסתתר בבית שלהם אבל אף אחד לא פתח לי. בסוף ראיתי שהדלת לגג הבניין פתוחה, אז עליתי לגג והתחבאתי מאחורי דוד שמש. הייתי שם איזה 40 דקות, ואז התקשרתי למשטרה ושאלתי אם זה בטוח לרדת".
סטיב ראה את הפיגוע מהצד השני של הרחוב. "הלכתי בצד השני ושמעתי ירייה אחת", שיחזר. "הסתכלתי וראיתי אנשים בורחים, ואז שמעתי עוד יריות. על הכביש הייתה אישה שנפלה וירד לה דם מהרגל, ועוד אישה בהיריון שכנראה התעלפה. ממש הסתכלתי על היורה. הוא חייך כשהוא ירה".
"היו בערך 15 יריות עם הפסקה אחת באמצע", סיפרה גם אפרת, המתגוררת מעל לפאב הסימטא. "זה היה בקצב מהיר, וישר חשבתי שזה פיגוע. סגרתי מיד את הדלת, ואני וכל השכנים רצנו לחלונות לראות מה קורה".
יוסי מור, נהג אוטובוס בקו 129 של דן, בדיוק נסע ברחוב דיזנגוף כששמע את היריות. "פתאום מצד שמאל יצא אדם עם נשק והתחיל לירות", סיפר. הוא הסתכל עליי והתחיל לירות לכיוון שלי ולעבר האוטובוס. כנראה היה לו מעצור בנשק, כי הוא הוריד אותו ואז ירה שוב. עצרתי את האוטובוס ומיד פתחתי את הדלתות. אנשים התחילו לברוח. נשכבתי על הרצפה וראיתי הכל מול העיניים. הוא לבש מעיל שחור, הנשק היה כהה, והכל התרחש בתוך שניות. הוא לא עמד וכיוון, הוא הלך מהר וירה תוך כדי. אחרי זה הוא התחיל לברוח".
אחרי שירה לעבר יושבי הפאב, סובב המחבל את הנשק והחל לירות לכל עבר בלי אבחנה. בין השאר הוא פגע בתחנת אוטובוס, בחלונות ראווה, במסעדה ובבית קפה הומה אדם. בכל מקום אנשים מבוהלים נסו על נפשם או חיפשו מחסה. למרבה המזל מהיריות האלה לא היו נפגעים נוספים. "היו מלא אנשים ברחוב, בכל זאת דיזנגוף, יום שישי", מספרת עובדת בבית קפה. "פתאום שמענו יריות ואנשים התחילו לברוח ולחפש מחסה. הייתה היסטריה. זה היה ממש מפחיד".
"עקבתי אחריו והוא ירה עלי"
"היה לי מזל גדול שאני בחיים", סיפרה לילי מסלון "מגע צרפתי" הסמוך לחנות הטבע. "המזל הוא שסגרתי את הסלון מוקדם ולא היו לקוחות. "שמעתי 'בום' 'בום' ולא הבנתי מה קורה. ראיתי אנשים עם דם רצים ונופלים, ומהפחד שמתי כיסא על הראש שלי. אמא שלי בדיוק יצאה לקנות חלות לשבת, ופחדתי שקרה לה משהו. עד שראיתי אותה וצעקתי לה להיכנס".
שניות אחר כך המחבל הפסיק לירות, הסתובב והחל לברוח צפונה לכיוון רחוב גורדון. דודי מלכה, הבעלים של בית הקפה סיידווק, שגם לעברו ירה המחבל, ניסה לרדוף אחריו עד שזה ירה לעברו. "שמענו יריות מהרחוב, ואז הוא הגיע לכאן וירה על בית הקפה", סיפר. אנשים נבהלו מאוד ורצו פנימה. חלק התחבאו במטבח, אחרים מתחת לבר ולשולחנות. יצאתי החוצה ורצתי אחריו כדי לראות לאן הוא בורח. הפחד שלי היה שהוא ייכנס לאיזו דירה באחד הבניינים ויהרוג שם אנשים. פתאום הוא קלט שאני אחריו. הוא עצר, הסתובב, דרך את נשק וירה צרור לכיוון שלי. השתטחתי מאחורי רכב ואז איבדתי איתו קשר עין".
כוחות הביטחון שהגיעו למקום פתחו בחיפושים נרחבים אחרי המחבל. הכוחות עברו מבניין לבניין בנשקים שלופים, דפקו על דלתות וחיפשו בחצרות. צופים שהגיעו לקולנוע רב־חן שבכיכר דיזנגוף הונחו להישאר באולם זמן רב אחרי שהסרט הסתיים. עד אמש, יום וחצי אחרי הפיגוע, המצוד לא נשא פרי והמחבל עדיין לא נלכד.
לפנייה לכתב/ת 
