זה שיר פרידה

איפשהו בשנת 1986 התחילו לדבר בתעשיית המוזיקה על תגלית חדשה שחורשת במות. סי היימן הייתה הדבר הגדול הבא והמימוש הגיע במהירות, עם להיטי רדיו, פרסים, מצעדים וכל החבילה. 30 שנה אחרי, היימן (54) עדיין חורשת את הבמות עם אותן אנרגיות, הפעם כשלצידה להקת השאלטרים. גם אלבום חדש מגיע, השביעי שלה. האזינו לשיר:

היימן נפרדה באחרונה מרועי שוחט, בן זוגה ב־20 השנים האחרונות, לו הייתה נשואה 15 שנה. לשניים ילד אחד, יהלי בן ה־15, מוזיקאי גם הוא. השיר החדש קולע למצב הנוכחי. "בכל מקום בכל כאב / יש לך פינה בלב / מיוחדת ושמחה", היא שרה. "הדלת נשארה פתוחה / אתה יכול לבוא / אתה יכול לבוא".

"אני מאוד מיישרת קו עם השורות האלה", היא מודדת מילים, "את רועי אני אוהבת אהבה עצומה וענקית. זו בסך הכל פרידה זמנית, כדי לראות בעצם איפה עומד כל אחד מאיתנו. מניעה אותנו אהבה מאוד גדולה".

את השיר כתב והלחין אלעד שודלר ועל ההפקה מוזיקלית אמון מאור ויזל. "את המסע בשנתיים וחצי האחרונות התחלתי בזכות מאורי", היא מספרת, "זו לא הייתה תחילת הדרך בחזרה לקהל, מקום אחר לגמרי להיות בו. עד לפני כן, לא העזתי לפתוח קופות כמעט 15 שנה".

למה?

"כנראה פחדתי. היו כל מיני סיבות, ילדים, עניינים, אבל לא רק. השוק של הרוקנ'רול בארץ קצת נפל. היה אז את העולם של סי היימן ולהקה מקומית ואחרי כמה שנים פתאום נגמר. גם ילדתי את תומר, שהוא בן 25 עכשיו, ובדרך קרו כל מיני דברים וזרמתי איתם פנימה במקום החוצה. אנשים כמו חמי רודנר, דנה ברגר, ירמי קפלן, איכשהו מהסביבה המוזיקלית שלי, כן המשיכו למשל. אני עשיתי דברים אחרים, הקמתי משרד הפקות והתחלתי לעבוד עם ילדים בסיכון. ונפתחו לי עוד דברים בנשמה".

את הטריגר לחזרה לבמה תולה היימן באירוע מוחי, "שקיבלתי לפני כשלוש שנים, ואני אומרת קיבלתי כי זה גם היה סוג של הארה. שכבתי בנוירולוגית בבית החולים, ראיתי את האתר הד־סטארט באינטרנט ואמרתי: 'גם אני רוצה לגייס כסף למופע'. זה לא היה בגלל הכסף, אלא כדי לבדוק את הדופק של הקהל. והעזתי. פתאום הדם חזר לזרום בגוף. הבנתי שפאק, לא שרתי 15 שנה את 'עולם תעשייתי'. אולי בכלל לא רוצים אותי?"

והתשובה?

"אחרי שנתיים וחצי אני כבר יכולה לומר שרצו מאוד ורוצים גם את החומרים החדשים. התגעגעו אליי ובכלל לא ידעתי".

את האלבום הקרוב מגדירה היימן כשילוב של רוקנ'רול שהיא אוהבת, לצד בלדות. "יש בי גם את מועדון הפינגווין התל־אביבי של פעם וגם את 'צמח בר' של בית אלפא. אני גם הפראית שמרימה קהל וגם זו שמתיישבת על המדרגות של הבמה".

ב־28 בינואר היא תופיע במרכז ענב בת"א במסגרת הסיבוב "נשמה, בלוז ומפוחית" ותארח את אריק סיני ונסרין קדרי. "בכל השנים שלא הופעתי הסתכלתי בערגה על האירוחים של האמנים השונים ונורא התגעגעתי. אחרי שחזרתי, האמנים חיבקו אותי, באים להתארח אצלי ועולים לבמה בטבעיות וזה מקסים".

מה שלום אביך, נחום היימן?

"לא טוב וממש עצוב לי. הוא יכול לשמוע בשעה של מוזיקה ברדיו את כל האמנים שהוא גילה, ומעט מתוכם מבקרים אותו. הוא גר בפתח־תקווה, תבקרו אותו. זה יקל עליו".