מיליון סגנונות, בואי אחד
מה הוא לא היה? נער פנימייה בריטי, היפי משנות ה־60, גלאם של שנות ה־70, טיפוס אנדרוגני ונשי לצד גבר מחויט, פורץ דרך בתלבושות חלל מופרכות ובשלל תסרוקות, ואיש ענק אחד שביטא את המהות הגדולה ביותר של האופנה ככלי לביטוי עצמי
אין סוף לקסם ולמסתורין שהילך עלינו דיוויד בואי גם באופן שבו בחר להתלבש.
אין־ספור התמונות שלו הוכיחו שלא היה סגנון שהוא לא ניסה, תלבושות שהוא לא לבש ודמות שאותה לא תירגל: מג'נטלמן מחויט דרך נער פנימייה בריטי, היפי משנות ה־60, גלאם של שנות ה־70, מראה אנדרוגני ונשי במובהק לצד דימויים גבריים מחויטים, תלבושות חלל מופרכות, שלל תסרוקות ובואי אחד — זמר הפופ שביטא באופן המובהק ביותר את המהות של סטייל בימינו: אופנה ככלי לביטוי עצמי, מכשיר רב־עוצמתי בעידן של תקשורת המונים שהופך את האינדיבידואל למיוחד ויצירתי.
במובן הזה, בואי היה גם חלוץ. הרבה לפני האינסטוש והרשתות החברתיות, שנים לפני שאופנה אנדרוגנית הפכה למטבע לשון נפוצה ויחד עם מהפכת מרד הנעורים של הסיקסטיז והשנים הלוהטות של לונדון, היה זה בואי שגילם את דמותו של הגבר החדש. זה שלא מפחד מאקסצנטריות, מהליכה על הקצה, משערוריות, מאלמנטים נשיים ומבגדים מוזרים.
אם יש במילון תמונה אחת תחת ההגדרה של "קול", זו תהיה חייבת להיות התמונה שלו.
5 תחנות סטייל בחייו של דייויד בואי
1. שנות ה־60 || צבעי מאכל בשיער
בואי משקף את הסגנונות המתחלפים של הסיקסטיז, מחליפות מוד של ילדי בית ספר קוליים, דרך מכנסיים מתרחבים, שיער צבוע (בצבעי מאכל) ועד מכנסי־שמלה ומראה אנדורגיני ששילב סטייל היפי, שיער ארוך ואלמנטים נשיים במופגן (אמא שלו אמרה אז לעיתונות, "כל עוד הוא נשאר גבר, אני לא רואה בזה שום דבר רע").
2. שנות ה־70 המוקדמות || זיגי סטארדסט
החל משנות ה־70, לפני שכולם התפכחו מהחלומות היפים של העשור הקודם, הוא המציא את עצמו מחדש כזיגי סטארדסט, כוכב רוק אנדרוגיני שנפל מהירח. מה לא היה שם? בגדים חללים, השראה מ"התפוז המכני", איפור עתידני (צורת הברק שכיסתה את עיניו). העולם היה בכאוס? בואי הצליח לבלבל אותו עוד יותר.
3. שנות ה־70 המאוחרות || מראה הדנדי
בואי חוזר לשורשים הבריטיים ומגלה מחדש את דמות הדנדי: חליפות ג'נטלמניות רכות, צבעים מונוכרומטיים והרבה צעיפים, כובעים, עניבות ושלייקס, ומראה שנע מברלין הדקדנטית ללונדון השמרנית.
4. שנות ה־80 || התקופה הוויקטוריאנית
עוד הומאז' לתרבות הבריטית, הפעם עם סגנון רומנטי שיונק השראה מהתקופה הוויקטוריאנית ומשלב חליפות מחויטות, עניבות מלמלה, הרבה קטיפה ולוקים קיצוניים של תקופת המועדונים ולונדון הסוערת.
5. שנות ה־90 || מורשת של סטייל
גם העשור הזה היה שילוב של סגנונות ואופנות מתחלפות: קצת אמריקנה יחד עם מראה מחויט, מוזיקה ששאבה השראה מג'נגל בריטי ודראם אנד בייס אמריקאי, מזרח ומערב. זו הייתה חזרה מושכלת לכל הסגנונות שהיו לו במבט מפוכח שבטוח בעצמו ובמורשת שאותה בנה לאורך השנים.

