זכאי להזדמנות שנייה

בבחירות 1999 ניהלה ש"ס את קמפיין הבחירות שלה לכנסת בעקבות הרשעתו של אריה דרעי בבית המשפט. אורי זוהר ביים את התשדיר המפורסם, שבו הזמר בני אלבז שר: "הוא זכאי". ברקע נראו המונים מזילים דמעה. ש"ס זכתה אז במספר המנדטים הגדול בתולדותיה - 17.

הייתי אז בתחושה שיש לנו מדינה אחת לשני עמים: העובדה שמפלגה יוצאת נגד עליונות המשפט הפכה אותה בעיניי ללא לגיטימית במדינה דמוקרטית. בלי החישוקים האלה אנו עלולים להידרדר לתוהו ובוהו חברתי, שיאיים על קיומנו כמדינת חוק. כניסתו של דרעי לכלא הייתה עבורי רגע שסימן את ניצחון כוחות האור.

דרעי ריצה את עונשו, ולאחריו הורחק מהפוליטיקה לשנים רבות בשל הקלון. בממשלה הנוכחית מונה לתפקיד שר, באישור היועץ המשפטי לממשלה. בעקבות חזרתו למשרת שר הפנים, התפקיד שמילא בעת שבה בוצעו העבירות שבגינן הורשע, מוגשות עתירות לבג"ץ לביטול המינוי.

הפעם אני חש שעמותות הצדק החילוניות הטילו על דרעי "דין רודף". הנימוק המוסרי נשמע צודק על פניו. איך ניתן לאפשר לאדם שביזה את מקום כהונתו לחזור למקום שבו בוצע הפשע? באותה מידה מותר היה למנות את חונק הנשים מבוסטון לעמוד בראש מכון לנשים מוכות.

מדוע שיניתי את דעתי? כאן בא הסעיף של גילוי נאות. זה כשנתיים אני מרצה לתקשורת במכללה חרדית והכרתי באופן הדוק יותר את העולם הזה. מה שנראה מבחוץ כחזית מלוכדת של לובשי שחורים, שאינם מוכנים להתערות בחברה הישראלית, מקבל מבפנים גם גוונים של אפור.

מדובר בקבוצה של אנשים צעירים, שהחליטו להצטרף למודרניזציה מבלי לנטוש את אורחות חייהם החרדיים ואמונותיהם. הם תומכים בלימודים אקדמיים, השנויים במחלוקת בקרב רבנים שונים, ויש בהם גם כאלה שהתגייסו לצה"ל במהלך לימודיהם. לא מדובר בחוזרים בתשובה, אלא בבוגרי ישיבות יוקרתיות, "חרדים מהבית", שרוצים לעסוק במקצועות תקשורת ופוליטיקה.

הם מכירים, כמובן, את השיח הדמוקרטי, אבל לא בטוחים שההיכרות הזו תסייע להם להשתלב בחברה החילונית. הם רוצים להצטרף לשוק העבודה, אבל לא משוכנעים שהחילונים רוצים בכך. התחושה שלהם היא שגם פוליטיקאים חרדים נתפסים כלא לגיטימים ונשפטים על ידי החילונים בחומרה יתרה.

מה שמחזיר אותי לאריה דרעי. מדובר בתלמיד ישיבה, שבגיל 27 מונה למנכ"ל משרד הפנים ובגיל 29 לתפקיד שר. בלי להיכנס לשיקולי מפלגת ש"ס, דרעי של אותם ימים היה חסר סוציאליזציה ציבורית ופוליטית. זה לא מוריד מחומרת עבירותיו בדין הפלילי, אבל עבור הציבור שלו יש בעובדה זו נסיבות מקלות.

צריך לזכור שחברי כנסת מייצגים את הציבור שבחר בהם ונשפטים על פי הקודים האתיים שלו. מבחינת הסטודנטים שלי, דרעי שילם את חובו לפי חוקי המדינה. השיקול המוסרי אם להמשיך לתמוך בו במישור הפוליטי הוא חלק מתפיסת הדמוקרטיה. בעיניהם, דרעי הוא כיום המנהיג הבולט ביותר בפעילותו לשלב את החרדים בחברה הישראלית, תוך שמירה על עקרונותיהם ועל הפרקטיקה הדתית שלהם.

אריה דרעי לא היה זכאי ב־1999, אבל כיום הוא זכאי להזדמנות שנייה.