באות להציל חיים

בין שלל הפרויקטים החדשניים ופורצי הדרך שעליהם עובדות מהנדסות העתיד של ישראל, יש אחד שעשוי להיות שימושי עבורן כבר בקרוב, בטיול של אחרי הצבא: צמיד איתור שהוא גם לחצן מצוקה משוכלל.

על המיזם הזה עובדות עשר בנות, תלמידות י"א מצטיינות במגמות מדעים־ריאליות מכל רחבי הארץ, שהמהוות קבוצה אחת מתוך עשר שלוקחות חלק בפרויקט "מהנדסות העתיד" שיזמו התעשייה האווירית, ידיעות אחרונות ו־ynet (ראו מסגרת).

הן עובדות על ההמצאה החדשנית והחשובה הזו יחד עם המנטוריות שלהן מהתעשייה האווירית, מלי מרטון ויעל קינן. מרטון היא ראש פרויטק תוכנה במערכות ל"א (לוחמה אלקטרונית) באלתא. בתיכון למדה במגמת אלקטרוניקה ואחר כך השלימה תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים. לבנות הקבוצה היא סיפרה שגם היא, לא פעם מצאה את עצמה בת יחידה בין המוני בנים.

"בכל שנות התיכון הייתי הבת היחידה במגמה", סיפרה. "בצבא התגייסתי ליחידה טכנולוגית בחיל החימוש וגם שם הייתי האישה הראשונה בתפקיד שעשיתי. אפילו בלימודים באוניברסיטה הייתי בין הנשים הבודדות. המשמעות הייתה שחוץ מהאתגרים האוביקטיביים של הלימודים או התפקיד, הייתי צריכה להתמודד עם הרמת הגבה ועם הצורך להוכיח שאני שווה. לכן אני שמחה כל כך לתרום לפרויקט שמעודד נערות ונשים לבחור במקצועות טכנולוגיים ולהגדיל את מספרן בתעשייה, כדי שאף אחד לא ירים גבה כשאתן תגיעו למקצועות האלה".

"עולם המדע, הטכנולוגיה וההנדסה אינו שייך לגברים בלבד", היא מוסיפה מסר לבנות. "אל תתנו למוסכמות חברתיות ולתפיסות עולם מיושנות להציב לכן גבולות. אין גבול למה שתוכלו לבנות, ליצור ולפתח. יש לכן את כל הכלים להצטרף למשחק, להוביל בו - וגם לנצח". המנטורית יעל קינן היא מהנדסת מכונות ומתכננת מערכות מכניות בחטיבת מערכות הטילים והחלל. יש לה תואר ראשון בהנדסת מכונות מאוניברסיטת תל־אביב ותואר שני בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת באר־שבע. אבל הפרט המעניין יותר בביוגרפיה שלה הוא העובדה שבצבא שימשה כמדריכת שריון שלימדה חיילים על מנוע הטנק ועל מערכת הדלק שלו, ובחיים האזרחיים היא בעלת דאן 3 בקארטה ומדריכה מוסמכת בקבוצות קארטה והגנה עצמית לנערות ולנשים. יחד הן מנחות את קבוצת התלמידות בתכנון מוצר לביש, ככל הנראה צמיד, שיאפשר איתור וקריאה לעזרה בעזרת טכנולוגיה לוויינית וסלולארית מבוססת GPS. הצמיד יאפשר בשעת מצוקה לאותת למעגל קרוב, שנמצא באותו איזור של המשתמש, כמו למשל במקרה של קבוצת נערות שנפרדות אחרי בילוי וכל אחת הולכת לבדה לביתה, או במקרה של קבוצת מטיילים שנמצאים באזור מבודד. בנוסף יוכל הצמיד לאותת ל"בסיס אם" שעשוי להימצא בכל מקום בעולם. המנטוריות מסבירות לבנות את השימוש של הצמיד ויחד הן מגדירות שהוא צריך להיות קל להפעלה ולא יקר לרכישה.

הבנות בקבוצה התקבצו מכל רחבי הארץ, ממטולה ועד אשדוד, מירושלים ועד הרצליה. "אני חושבת שזה פרויקט מיוחד במינו שיכול להעשיר אותי ולפתוח אופקים חדשים", אומרת התלמידה שי שטילמן ממטולה. "אמנם החיים שלנו מלאים בהמצאות, אבל אני חושבת שאין גבול למה שעוד אפשר להמציא שישפר ויעשיר את חייו של האדם. אגב, נשים אחראיות על המצאות חשובות מאוד, ולמרות זאת עד היום לא כל כך מחשיבים נשים כמדעניות מוערכות כמו המדענים הגברים".

רחל אליצור, תלמידת אולפנה מדולב, מאמינה שהפרויקט יעשיר את הידע שלה בתחום המדעים שבו היא מתעניינית. "אבל מעבר לעניין האישי שלי בתוכנית", היא מוסיפה, "ההשתתפות בה חשובה בעיניי משום שהיא תתרום לקידום המדינה בתחום הטכנולוגי".

נועה יונתנוב מאשדוד מתנדבת במד"א וחלמה לעסוק ברפואה, אבל פרויקט "מהנדסות העתיד" גורם לה לחשוב על שינוי כיוון. "ממש אהבתי את הרעיון של שימור המעמד הישראלי בתחום ההייטק והטכנולוגיה", היא אומרת, "והייתי רוצה להיות חלק משמעותי בכך. להיות חלק מתהליך שצריך בו ליזום, ללמוד, להיחשף לעולם שונה - וגם לתרום למדינה".