נפלו על הגריל

מרינדו בשרונה מרקט נראית ומרגישה כמו מזללת בשר עירונית. למרבה ההפתעה מתברר שדווקא הטיפול בבשרים הוא נקודת התורפה שלה

לדוכן החדש של אימפריית הבשרים מרינדו בשרונה מרקט הגענו פעמיים; בפעם הראשונה עשינו טעות נפוצה והגענו למתחם בשבת, אבל הוא היה כה צפוף, שאם היינו עומדים בתור שהשתרך שם, היינו מחכים בו כנראה עד עכשיו. בפעם השנייה הגענו בשעת צהריים מאוחרת באחד מימי אמצע השבוע. גם אז המקום היה מלא והתור ארוך, אבל הפעם היינו ממש רעבים, והחלטנו לחכות.

 

כיוון שאנחנו כבר מכירים את מפעלות מרינדו, במיוחד מהמסעדה שלהם על בעין־גב על שפת הכנרת, לא הופתענו מהתפריט שלה. גם כאן הוא מבוסס בעיקרו על מוצרי הבשר של הרשת, המגיעים מעדרי הבקר הרועים ברמת הגולן.

 

מהמנות הקטנות פתחנו ללא דיחוי בביסים של צ'וריסוס (19 שקל), בשיפוד אנטרקוט (35 שקל) ובחטיפי אסאדו (39 שקל). לידם הוזמנו גם סלט קולסלואו (12 שקל) וסלט חסה (12 שקל).

 

כל אחת מהמנות שהוגשה הייתה פגומה על פי דרכה; נתחי הצ'וריסוס – שמן הגנרי של נקניקיות חזיר מפולפלות שמקורן בחצי האי האיברי – היו רכים מדי, וממש שיוועו לעוד צריבה, שלא לומר חריכה, על האש. הנתחים בשיפוד האנטרקוט היו לעיסים בקושי ועטופים ברצועה חשודה של שומן. חטיפי האסאדו התבססו על חיתוך דק מאוד של עצם הצלע יחד עם הבשר שסביבה. טכנית זה אולי טריק נחמד, אבל קצת נטול בשר. שני הסלטים היו בנאליים ונטולי עוקץ.

 

כשהגענו לשלב העיקריות וסקרנו בחמדה את אגף נתחי הבשר (בהם למשל נתח קצבים, אנטרקוט, סינטה, פילה, פריים ריב או פורטר־האוס), התאכזבנו קשות מהצהרת המלצר שלפיה "הנתחים שלנו עדיין לא מוכנים" – למרות שביקרנו במקום כאמור בשעת צהריים מאוחרת.

 

כיוון שכך, לא נותר לנו אלא להסתפק בכריכים, אחד המכונה כאן "פייסל" עם נתחי בשר טלה מעושן וטחינה (55 שקל), ושני המכונה "סטייק סנדוויץ'" עם נתחי אנטרקוט צלויים ואיולי חרדל. וגם: המבורגר אנטרקוט בלחמנייה (55 שקל).

 

שני הכריכים סבלו משתי בעיות: ראשית, נתחי הבשר היו קשים מדי, בטח כשמדובר בכריך שנאכל בלי סכין ומזלג. שנית, בשניהם התקיים יחס לא נכון בין הלחם לבשר – עם עדיפות קלה לטובת הלחם, שזו תמיד טעות. מתי ילמדו אצלנו את חוכמת הכריך מהמעדניות היהודיות בניו־יורק, המגישות כריכים שבהם תפקידו היחיד של הלחם הוא לעטוף כמות עצומה של בשר פרוס, כבוש או מעושן?

 

גם ההמבורגר שקיבלנו – לא מספיק עסיסי, אפרורי ומעט נוקשה – הותיר אותנו אדישים. בעידן שבו "ההמבורגרייה הכי טובה בארץ" נפתחת כמעט מדי שבוע במקום כזה או אחר, דוכן בשרים מובהק צריך להתאמץ הרבה יותר כדי להישאר בתחרות.

 

וכיוון שאין קינוחים במרינדו, פסענו משם ברגל קלה למעדניית פושון הסמוכה, רק כדי להיתקל שם בשירות מגוחך ומקומם; זה החל בדקות הארוכות שחלפו עד שהצוות הבחין בנו והואיל להתפנות מעיסוקיו כדי לקבל מאיתנו הזמנה של משקאות ועוגות. אחר כך נעשינו עדים בעל כורחנו לעימות בין שני מלצרים שהתקוטטו על מגש העוגות. אחר כך הגיעו המשקאות, אבל רק 20 דקות(!) אחריהם הצטרפו אליהם העוגות. וכשהודענו שאנחנו מבקשים רק לשלם וללכת, קיבלנו חשבון על המשקאות (40 שקל לשייק מנגו!) והסתלקנו משם בלי שמישהו טרח להתנצל בפנינו.

 

תרשו לנו לנחש שבסניף האם של פושון בכיכר מדלן בפריז דבר כזה לא היה קורה.

 

מרינדו, שרונה מרקט תל־אביב.

 

03-5106431. לא כשר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים