נא להיערך בהתאם: הקלות ושינויים בשוק הטלוויזיה

שינוי דרמטי בשידורי הטלוויזיה בישראל: במגמה לעודד תחרות, יינתנו הקלות משמעותיות לחברות שיתחרו בשידורי ערוצי 2 ו־10 ובחברות הוט ויס, כך עולה מדוח ביניים שהכין צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שמטרתו לגבש מתווה חדש לרגולציה בתחום השידורים בישראל.

הכוונה היא להתאים את כללי הפיקוח הממשלתי לעידן טכנולוגיית האינטרנט. כך, למשל, כדי להקל על כניסתם של מתחרים חדשים לא יוטלו עליהם, בשלב הראשון, חובות המוטלים על החברות הקיימות: הם לא יידרשו להשקיע עשרות מיליונים בהפקת סדרות וסרטים מקוריים או בשידורי חדשות. נכון להיום, הערוצים המסחריים - 2, 10, 24, 20 ו־9 - נהנים מ"זיכיונות" שידור זמניים מטעם המדינה על התדרים המוגבלים שלה. להבא יינתנו רק "רישיונות", שאינם מוגבלים בתדרים. כך, למשל, כבר באוקטובר 2017 אמורים להיעלם המותגים "ערוץ 2" ו"ערוץ 10", כיוון שמסתיימת תקופת הזיכיון של חברות רשת וקשת המרכיבות את ערוץ 2, כמו גם של ערוץ 10. החברות יקבלו "רישיון" ויידרשו לשדר (כל אחת לבדה או בחברה מאוחדת) בערוצים חדשים, לצד אחרות, שכך יוכלו להתחרות בהן ביתר קלות וירוויחו גם הן מפרסומות. כל הערוצים יקלטו ב"עידן פלוס" וישודרו בכבלים ובלוויין.

כדי להקל עוד על המתחרות החדשות, ממליץ הצוות של פילבר לשחרר אותן לשלוש שנים (או עד שיגיעו לנתח שוק של כ־20%) מחובות ההשקעה העצומות המוגדרות בחוק, בהפקות מקוריות ובשידורי חדשות. את הפתרון העיקרי להשקעה בהפקות מקור איכותיות רואה הוועדה בתאגיד השידור הציבורי שאמור לקום ויתבסס על תקציב המדינה - ובתחרות הטבעית שתתפתח בין החברות בתחום.

במקביל, הצוות ממליץ בדוח הביניים להפסיק למעשה את הפיקוח (רגולציה) על תוכני הערוצים, כמו הצורך באישור לוח שידורים או הכתבת שיעור ההפקות המקוריות ואישורן. גם המינימום הנדרש להשקעה בתחום החדשות יירד מדי שנה עד לביטולו המוחלט. עם זאת, יוטלו על החברות חובות בסיסיות כמו סימון וסיווג תכנים, הנגשה לבעלי מוגבלויות, הגנה על ילדים, מגבלות על תוכן שיווקי ואיסור בעלויות צולבות.

בתחום אספקת שידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית, מגדירה הוועדה לראשונה מהי "ספקית טלוויזיה" בעידן החדש: חברה, שמציעה לפחות ארבעה ערוצים ליניאריים (חיים, בשידור על בסיס לוח תוכניות), שהצופה אינו האחראי לעריכת ארגון רצף התכניות בהם, והם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל. סלקום TV, אגב, נכללת בהגדרה זו. עם זאת, גם חברה כמו נטפליקס, שאינה עונה לדרישות הללו בינתיים, ומספקת בעיקר תכנים לפי דרישה (DOV) - אם תגיע בישראל לנתח של %02 היא תוגדר כ"ספקית טלוויזיה" ויוטלו עליה חובות השקעה בהתאם.