טריקים של המצלמה? לא אצלי

עברו הרבה שנים מאז שדנידין שתה את המים הסגולים של פרופסור קתרוס והפך בלתי נראה, תואר שאליו חותר כעת אמן החושים נמרוד הראל. מהערב (22:30) יעלה הראל בתוכנית אישית בזכיינית ערוץ 2 רשת בשם "בלתי נראה", כשהוא חמוש במצלמת משקפיים ומתעד את פעלוליו.

"לא רואים אותי כמעט תוכנית שלמה", מסביר הראל את שם התוכנית. "שמתי עליי מצלמה מיוחדת וניסינו דרך חדשה לצלם תוכנית מנטליזם בפרט ותוכנית טלוויזיה בכלל. הצופים לא תמיד יודעים שמצלמים אותם וזה גורם לכך שהתגובות נורא אותנטיות".

הראל יודע שתוכנית טלוויזיה לא תסתפק בכיפופי כפיות נוספים אז הוא לקח, לדבריו, את המשימות צעד קדימה. "עשינו שם דברים פסיכיים לגמרי, כמו לגרום לבן אדם שיתוק בכל הגוף שלו. ואז אני לוקח עשרה צעדים אחורה, מוציא שטר של 200 שקל ואומר לו, 'אם אתה עושה את הצעד, השטר שלך'. אבל הוא לא מסוגל לזוז. זו שיטה של סוגסטיה. הדגמה ידועה מהבמות של לאס־וגאס".

אז כל אחד יכול לגרום לדבר כזה?

"לגמרי, אבל לא בטוח שכזה טוב. חשוב להבין שהסוגסטיה היא כמו כל אמנות אחרת. אני לא אורי גלר וגם הוא לא נולד מיוחד אגב. אני כן מניח שכמו בדברים אחרים, אתה צריך כישרון טבעי ומיומנות. בגלל אופן הצילום של התוכנית, כשאתה רואה את הכל מהצד, הצופים מבינים איך האפקט עובד".

כלומר?

"אי־אפשר לרמות. כל התוכנית זה וואן שוט. זה מינימום של עריכה ומצלמה אחת כאמור, מה שמעלה את פקטור האמינות בטירוף. אי־אפשר להאשים מישהו בטריקים. בגלל סגנון הצילום יכולתי לעבוד על התוכנית כמעט שנה בלי צוות צילום וימי צילום יקרים באלפי דולרים. נכנסתי למלתחות של הפועל באר־שבע עם קטע של רולטה רוסית ועשינו גם דברים אחרם בחו"ל ובמקומות שאסור לצלם בהם. על כל שבעה ימי צילום הוצאתי משהו כמו 10 דקות לתוכנית. יש ימי צילום שלמים שזרקתי לפח".

מה הקטע הכי מטורף שצילמת?

"באמת שכל התוכנית מטורפת. ניסיתי לתת מכל העולמות. זריזות ידיים, אשליות, קריאת מחשבות, השפעה על בני אדם. עשינו גם תוכנית מיוחדת של שחזור עשר מכות מצרים. ואולי תתפלא, צילמתי גם בבני־ברק, מכירים אותי טוב שם. חרדים חולים על התוכניות האלה".

ביום לפניך משודרת "אבודים" של צפית גרנט. אולי תעזור לה בחיפושים?

"אם נעשה שיתוף פעולה כמו שאתה מציע, זו תהיה תוכנית קצרה מאוד. צופית ממלאת שעה וחצי. מה יקרה אם אחרי דקה אמצא לה את מי שהיא צריכה?"