הפריצה של ראוניץ'?

מילוש ראוניץ' נמצא בטופ־20 כבר שלוש שנים וחצי, אבל עדיין קוראים לו "ילד". אפשר היה לחשוב שזה בגלל הדמיון הרב לדמות של אלכס מ"אלכס חולה אהבה", אבל אנחנו לא סגורים כמה קלאסיקת הבורקס הישראלית תפסה בעולם בכלל, או בקנדה בפרט. קוראים לו ילד כי בעולם הטניס כיום, בו עדיין מתרוצצים בטופ דינוזאורים כמו פדרר ופרר באמצע העשור הרביעי לחייהם, גיל 25 נחשב צעיר. הוא נקרא ילד, כי הפריצה לה כולם ייחלו שנים, פריצה למקומות הגבוהים באמת, טרם הגיעה.

משהו קטן מהגבהים בהם הוא אמור להיות נראה בניצחון הנפלא והמותח על סטן ואוורינקה בחמש מערכות. היה זה ראוניץ' התקפי יותר, מפתיע יותר. כזה שלא מפחד ללכת על נקודות קצרות ואפילו, רחמנא ליצלן, להתקרב לרשת או לעלות לוולי. דברים שלא היה מסוגל לבצע לפני.

עם 196 ס"מ וכמעט 100 ק"ג, ראוניץ' הוא בבואה של הדור החדש. יציר כלאיים שפיתחו הטכנולוגיה, המגרשים והסגנון השולט כיום בענף. עוצמות מטורפות, יכולת לנוע למרות הגודל ופיזיות אין סוף, אבל בד בבד – משחק משעמם ונטול ברק.

למפגש מול גאל מונפיס הוא יגיע כפייבוריט, עם סיכוי אמיתי להגיע לחצי גמר גראנד־סלאם שני בקריירה. שזה נחמד, אבל עדיין לא מיוחד. רק אם יצליח להפתיע, את הצרפתי ואותנו, ניתן יהיה להגיד עליו שהוא קפץ לשלב הבא. אפשר יהיה להפסיק לקרוא לו ילד.