צניחה בחום הגוף וקריסת מערכות

הטמפרטורה האופטימלית בגוף האדם נעה בין 36.5 ל־37.6 מעלות צלזיוס. הגוף יודע להתמודד בטווח הטמפרטורות שבין 35 ל־41 מעלות, אך כל סטייה מהגבולות הללו עלולה להסתיים באסון.

כיצד נגרמת היפותרמיה?

היפותרמיה קלה מתרחשת כאשר טמפרטורת הגוף יורדת לטווח שבין 32 ל־35 מעלות צלזיוס. בשלב זה רוב האנשים חשים רעד בידיים, ברגליים ובשפתיים. כאשר הטמפרטורה צונחת מתחת ל־34 מעלות, הנפגע מתחיל לסבול מהפרעה בשיפוט, משכחה, מקושי בדיבור ומנשימה מואצת. כאשר טמפרטורת הגוף צונחת לטווח שבין 28 ל־32 מעלות, תפקוד המוח ומערכת העצבים נפגע קשות, הרפלקסים בגפיים מופחתים, וזרימת השתן כמעט מופסקת. כשטמפרטורת הגוף מגיעה אל מתחת ל־28 מעלות, יש הפרעות בקצב הלב עד שהוא פוסק. מתחת ל־27 מעלות 83% מהנפגעים כבר מצויים בתרדמת.

כיצד ניתן לטפל במקרה של היפותרמיה?

ראשית יש להזעיק עזרה ראשונה ולמנוע אובדן חום נוסף. יש לפנות את הנפגע למקום חמים, להסיר מגופו בגדים רטובים ולכסות אותו בבגד חם. אם החולה מחוסר הכרה ולא מגיב יש להתחיל בהחייאה ובביצוע עיסוי לב. לאחר מכן צריך לפנות אותו במהירות האפשרית לבית־החולים שם יקבל עירוי חם — או במקרים קשים בשטיפת הבטן בתמיסה חמה.

כיצד ניתן להתגונן מהקור העז?

יש לחמם את הבית לטמפרטורה קבועה של 24 מעלות. בכל מקרה, הטמפרטורה צריכה להיות לא פחות מ־21 מעלות. יש לדאוג לאיטום נאות של חלונות ושל הדלת וחשוב להקפיד על לבוש חם, במיוחד אצל תינוקות וקשישים. בנוסף, מומלץ לשתות 8 עד 10 כוסות נוזלים ביום, גם אם אין תחושת צמא. חשוב להקפיד על פעילות ועל תנועה כדי להגדיל את זרימת הדם ואת חום הגוף.

מי נתון בסכנה להיפגע ממכת קור?

האוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר היא קשישים ותינוקות. במקרה של קשישים המתגוררים בגפם יש לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית של בני המשפחה, של שכנים או של קרובים לפחות אחת ביום.