החיים הקשים של הספקים: שוטף פלוס 4 חודשים
נתוני 2015 נחשפים ומציירים תמונה מדאיגה: נותני שירותים במדינת ישראל נאלצים להמתין 119 יום בממוצע עד לקבלת תשלום • 45% מימי הפיגור: לספקים של מוסדות ממשלתיים • בשבוע הבא: הצעת החוק בעניין מוסר תשלומים תגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה
חדשות רעות לספקים: נמשכת מגמת ההרעה במוסר התשלומים. מנתוני חברת המחקר דן אנד ברדסטריט עולה כי בשנת 2015, התקופה שבין זמן אספקת מוצר או שירות ועד קבלת התשלום מהלקוח עלתה ב־2.5% ועומדת על 119 יום בממוצע. במילים אחרות: ספק מקבל תשלום עבור שירותיו רק כעבור כ־4 חודשים. לשם ההשוואה, לפני עשור הגיע התשלום אחרי 91 יום בממוצע.
בדן אנד ברדסטריט יצרו הבחנה בין ימי אשראי שניתנו בהסכמה על ידי הספק לבין כאלה שלא בהסכמה, כאשר ימי האשראי בהסכמה התארכו והגיעו ל־92 יום בממוצע, זאת לעומת 84 יום בשנת 2014. באירופה אגב, ימי האשראי בהסכמה עומדים על כ־45 יום בלבד בממוצע.
נושא ימי האשראי מקשה מאוד על עסקים, במיוחד קטנים ובינוניים, כשמתברר שמי שסובל יותר מכולם הם הספקים של מוסדות הממשלה - שמצטיינת בפיגורי תשלום. המשמעות של הפיגורים הללו היא שבעלי העסק נאלצים לממן את המדינה או הלקוח לתקופה של מספר חודשים, כאשר בפרק הזמן הזה הם משתמשים באשראי בנקאי יקר ששוחק את רווחיהם.
קריטריון נוסף שנבדק בדן אנד ברדסטריט הוא עומק הפיגור הממוצע, שפירושו פיגור בתשלום לספק מעבר להסכמות ביניהם. כמובן שככל שמשך הפיגור ארוך יותר הוא משפיע על המצב התזרימי של העסקים במשק. ספקים שמצבם הפיננסי אינו חזק מספיק, מתקשים לעמוד בפיגורים ונאלצים לעתים להשתמש במימון ביניים או הלוואות גישור עד לקבלת התשלום באשראי בנקאי יקר מאוד שפוגע עוד יותר ביציבותם הפיננסית.
צחי ברקי, סמנכ"ל דן אנד ברדסטריט, אמר אתמול ל"ממון": "בשנתיים האחרונות אנחנו מגלים כי משיכות ימי האשראי הלא מוסכמות הגיעו לחודש ימים, כשב־2012 הנתון עמד על שבועיים וחצי בלבד. הלקוחות אינם משלמים לספקים בזמן, וצריך לומר שלחלק מהתופעה אחראי המגזר הממשלתי שמעכב תשלומים לספקים. בשלוש השנים האחרונות 45% מימי הפיגור שלא בהסכמה נבעו מהתנהלות מוסדות הממשלה".
בתוך כך, בתחילת השבוע הבא תגיע הצעת החוק בעניין מוסר התשלומים שיזמו ח"כ רועי פולקמן (כולנו) וחברו לסיעה ח"כ אלי כהן לוועדת השרים לענייני חקיקה, כהכנה לקריאה שנייה ושלישית אחרי שכבר עברה בהצעה טרומית. ההצעה מבקשת לשפר את מוסר התשלומים של המדינה ומוסדותיה לספקים ולנותני שירותים בישראל. הצעת החוק נועדה לעגן את זכותם של העסקים לקבל תמורה על עבודתם בזמן. הצעת החוק מפרטת אילו גופים מחויבים במוסר התשלומים מול העצמאיים וביניהם: משרדי הממשלה, מערכת הביטחון, חברות ממשלתיות, חברות בת ממשלתיות, תאגידים מקומיים, מועצות דתיות, בנק ישראל ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
