אמנות מול נאמנות
שעות ספורות אחרי הדיון בכנסת בתיקון לחוק שמתנה תקצוב של מוסדות תרבות בנאמנות למדינה — התקבלה שרת התרבות בשריקות בוז בפרמיירה של "אוויטה" בהבימה • "לא אתן יד לכך שמדינת ישראל תממן בשם חופש הביטוי פעילות שחותרת תחת קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית", אמרה מעל הבמה
בשיאה של סערת "חוק הנאמנות בתרבות" הגיעה אמש השרה מירי רגב לפרמיירה של ההצגה "אוויטה" בהבימה. רבים בקהל לא אהבו את העובדה שהיא ניצלה את ההזדמנות כדי לעלות לבמה ולקדם את התיקון מעורר המחלוקת והגיבו בקריאות בוז רמות. "שרת התרבות חסרת התרבות לא צריכה להיות כאן", אמרה אחת הנשים בקהל, "שתלך לקושש קולות במרכז הליכוד, לא כאן".
רגב, מלווה בפמליה שלה, התחבקה והצטלמה עם אנשים בקהל, ומעל הבמה ניסתה להנמיך מעט את הלהבות. "ביממה האחרונה סערו הרוחות בקרב האמנים והתקשורת בעקבות הצעת החוק שאותה הגשתי ליועץ המשפטי לממשלה", אמרה. "אני מאמינה בהבחנה בין חופש הביטוי לחופש המימון. חופש הביטוי הוא הדי־אן־אי של כל חברה דמוקרטית. אין לי שום כוונה לעסוק בחופש הביטוי, בצנזורה או בתוכן כזה או אחר. עם זאת, לא אתן יד לכך שהמדינה תממן בשם חופש הביטוי פעילות שחותרת תחת עצם קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית". היו בקהל גם כאלה שהגיבו במחיאות כפיים לנאום.
בבוקר אתמול הציגה רגב את היוזמה שלה בדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. מדובר למעשה בתיקון לחוק הקיים, שמבקש לשנות את האופן שבו מעניק משרד התרבות תמיכה כספית למוסדות תרבות. לפי ההצעה, המדינה תשלול תקצוב ממי שיפגע בדגל המדינה או בסמלי המדינה או יבזה אותם, יסית לגזענות, לאלימות או לטרור, יציין את יום העצמאות כיום אבל או ישלול את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
"על מה קמה הצעקה, על זה שאני מבקשת לוודא שגוף תרבות יפעל על פי החוק ולא להעביר כספים ציבוריים לגורמים שחותרים נגד ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או למי שתומך בטרור?" אמרה רגב בדיון. "אנחנו אומרים דבר פשוט: כל גוף תרבות שיחתור תחת המדינה לא יקבל ממנה תקציב. ביקורת כן, התנגחות כן, אבל לא חתירה נגד מדינת ישראל — מוסדות תרבות הם לא מעל החוק". היא הבהירה שהתיקון המוצע עולה בקנה אחד עם החוק הקיים. "מירי רגב לא המציאה חוק כזה או אחר. מירי רגב, זאת אני, רוצה לעשות חוק פשוט, שהשר שמשחרר כספים יכול גם לעצור תקציב. לא יכול להיות שאני כאחראית על העברת תקציבים לא תהיה לי סמכות לעצור כספים".
ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) שאלה את השרה: "למה קיים פחד כל כך גדול שאזרחי ישראל יביעו ביקורת ויערערו על המציאות? תפסיקי את ההתערבות הפחדנית הזאת". בתגובה אמרה רגב: "כשתתחילי להבין על מה את מדברת אני אענה לך".
בשלב מסוים הפך הדיון לעימות קולני בנושא פינוי גוש קטיף בין רגב, ששימשה בזמן ההתנתקות דוברת צה"ל, וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), שהיה אז ראש אכ"א. העימות החל כאשר שטרן תהה מדוע רגב מנכסת לעצמה את כל העשייה ומדברת על עצמה בלי סוף, לרוב בגוף שלישי. "היהירות הזאת של 'אני ואני ואני'. זה תרבות? לא ראיתי דבר כזה בחיים. את ה'אני אני' שלך אני מכיר מההתנתקות. כשפינינו אנשים היא חגגה שם יותר מבמלחמת לבנון השנייה". בתגובה אמרה לו רגב: "אתה איש בזוי".
בסיכום דבריה, כששטרן כבר לא נכח באולם, התייחסה רגב לדבריו: "משרד פועל ליישם מדיניות של שרה. מי זה אנחנו? אני והתולעים? יש סיפור לא גמור ביני לבין שטרן, והוא החליט להביא אותו לכאן. זה נכון, הייתי דוברת צה"ל בהתנתקות ובלבנון השנייה. שטרן הדליף ליאיר לפיד מסמכים צבאיים וננזף על כך. כדוברת צה"ל הייתי צריכה להסביר את הדברים ששטרן עושה. כשאדם מדבר מתוך קנאה ותסכול לא נותר לי אלא לרחם עליו ולהגיד לו שילמד את הדברים לפני שהוא תוקף".
שטרן הסביר בהמשך את הרקע לדברים: "אותה זחיחות מנותקת מהמציאות הזכירה לי את התנהגותה של מירי רגב בהתנתקות. הריצה ממיקרופון למיקרופון בפנים מתלהבות, מנותקות מסבל המתיישבים. העיקר שהיא תהיה בכותרות. אנחנו רואים את אותם דברים בהתנהלות הפוליטית שלה חסרת האחריות ועשיית כותרות באמצעות יצירת שסעים בעם ובחברה".
ובתוך כך התברר שהתיקון לחוק שרגב מבקשת לקדם לא ממש מקורי. אפילו צמד המילים "חופש המימון", שחוזרות על עצמן שוב ושוב בקמפיין שהיא מנהלת, לקוחות מתוך הצעה לתיקון חוק הקולנוע, שהגיש במארס 2010 ח"כ מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי. בדברי ההסבר שלו אמר בן ארי, אז הסמן הימני בכנסת: "תיקון זה נועד למנוע מצב שבו יוצרי סרט ישראלי יזכו לתמיכה ממדינת ישראל ובו בזמן ישמיצו את המדינה ויפגעו בה מעל כל במה אפשרית, או יתנערו במופגן מההמנון או מדגל המדינה. חופש הביטוי אינו חופש השיסוי וודאי שאינו 'חופש המימון'".
לפנייה לכתב/ת 
